כבר שנים שהכדורגל הרוסי במשבר. אבל רפורמה אין באופק. מועדון "סוצ'י" הוא דוגמה טובה כיצד מתנהל לו הכדורגל ברוסיה. המועדון נמצא בבעלות משפחת רוטנברג, כשהכסף מגיע מחברות הקשורות לתאגיד גזפרום הממשלתי וחלק ניכר מתקציבה מגיע מהמדינה. בקיץ 2021 הפסידה רוסיה במשחק המכריע של יורו 2021 מול דנמרק. בסתיו, רוסיה לא העפילה ישירות למונדיאל והפסידה לקרואטיה במשחק המכריע (לא שזה היה משנה כי הפלישה הרוסית לאוקראינה טרפדה גם את הסיכוי הקלוש הזה להגיע למונדיאל 2022).
במקביל, מועדוני כדורגל רוסים נכשלו בטורנירים באירופה - זניט שהציגה כדורגל מהנה בתיקו 3:3 מול צ'לסי בליגת האלופות אכזבה גם בפלייאוף הליגה האירופית. ספרטק שהעפילה לשמינית הליגה האירופית הציגה כדורגל משעמם ברוב שלבי הטורניר. הדרישה לרפורמה משמעותית באליפות הרוסית, הביאה לדיונים על ביטול המגבלה על שחקנים זרים. אבל פוטין לא תמך והרפורמה נתקעה.
אחת מהקבוצות המובילות העונה בליגה מגלמת היטב את הבעיות של הכדורגל הרוסי: זהו מועדון "סוצ'י", שהשיג העונה את הישג השיא כשסיים במקום השני באליפות.
קשה לומר מה מניע את בני משפחת רוטנברג להשקיע בענף הכדורגל, אבל בהחלט יש להם רקע אישי. במאי 1986 נולד בוריס רוטנברג, בנו של אחד מהאחים רוטנברג, מיליארדרים שעשו את הונם בזכות ידידותם עם פוטין שהניבה חוזים ממשלתיים נאים, בעיקר באולימפיאדת החורף 2014 שנערכה בסוצ'י. בניגוד לשאר בני המשפחה, בוריס לא תפס תפקידים בכירים בחברות ממשלתיות או בעסקים הקרובים למדינה. הוא שיחק כדורגל, אם כי לא בהצלחה רבה. הוא נודד ממועדון מוכר אחד לאחר, אבל לא משחק באף אחד מהם, כאילו נרכש למטרה אחרת. לאחר שגזפרום רכשה את זניט בחורף 2005, הצטרף גם רוטנברג הבן לקבוצה.
הוא היה רשום שם מ-2006 עד 2010. אבל מעולם לא שיחק. ואז הושאל לשיניק (במדיה הופיע במשחק אחד), סאטורן (בה גם לא שחק), חימקי (בה הופיע ל-13 משחקים), אלניה (15 משחקים) ואפילו במכבי תל אביב (גם בה נשאר על הספסל). ואז הגיעו 5 שנים בדינמו מוסקבה. ושוב - נשאר על הספסל, הושאל למועדונים שונים וצבר רק 44 הופעות בכל המסגרות.
מדינמו עבר ללוקומוטיב, בה הוא עדיין רשום, אבל לא משחק. בסך הכל, במשך 17 שנות קריירה, שיחק רוטנברג 93 משחקים מבלי להבקיע. כך רוטנברג הבן החליף 8 מועדונים. לא ידוע איזה רווח הוא קיבל מהקריירה הזו (שוויו מוערך ב-50 אלף יורו). מצד שני, המועדונים שבהם היה רשום קיבלו דבר או שניים. ב-2013 הפך אביו של השחקן לנשיא מועדון דינמו מוסקבה. בדירקטוריון המועדון הופיעו מיד אנשים הקשורים לרוטנברג. לדוגמה, גוראם אדז'וב, מידידיו של פוטין. בדינמו הוא זכור כמי ששיחרר יותר מ-20 שחקנים בחינם ובתמורה רכש מסולימאן קרימוב כוכבי כדורגל רוסיים מאנז'י מחצ'קלה הקורסת כמו איגור דניסוב, יורי ז'ירקוב ואלכסנדר קוקורין. הוצאות המועדון עלו על ההכנסות עד כדי כך שאופ"א הענישה על הפרת הפייר-פליי הפיננסי והשעתה את דינמו מהשתתפות בתחרויות אירופיות. אלא שמי שהוציא כספים רבים היה בעיקר הממשלה: בנק VTB הממשלתי, שהחזיק בבעלות על דינמו, הוציא 260 מיליון יורו על המועדון והחברה הקפריסאית Eflen Constructions Limited, המזוהה עם הרוטנברגים, השקיעה בקבוצה באותה תקופה 75 מיליון יורו בלבד, שהעניקה לה נתח בפרויקט בניית VTB ארנה, האצטדיון החדיש של דינמו שכולל גם מתחמי מסחר.
אבל דינמו לא הפכה למועדון מצליח. השערורייה הגדולה ביותר התרחשה ב-2015. לאחר הפסד במשחק, איגור דניסוב התלונן בפני המאמן, סטניסלב צ'רצ'סוב, על כך שעיקר הסגל לא הורכב על פי עקרון ספורטיבי. בתגובה, הוא נקנס. "ומה עשה צ'רצ'סוב? רץ לרוטנברג - למיטב הבנתי... הוא התלונן בפניו: 'דניסוב הולך נגד הבן שלך'." כך תיאר דניסוב מאוחר יותר את מהות הסכסוך. הכל נגמר בעצב. ב-2015 עזב רוטנברג האב את דינמו וכבר ב-2016 המועדון ירד ליגה לראשונה בתולדותיו. לא מפתיע שהמגן בוריס רוטנברג, שכבר לא צעיר, הגיע מיד למועדון אחר של אביו. ב-2016 ישב הכדורגלן על הספסל של לוקומוטיב, מועדון בבעלות חברת הרכבות הממשלתית שבראשה עמד אולג בלואוזרוב, בן חסות של הרוטנברגים, שבעבר העניק הקלות במכרזים על מיזמי כבישים ממשלתיים, שבהן השתתפו חברות של רוטנברג. לאחר שהעביר את בנו למועדון אחר בחסות המדינה, נטל רוטנברג האב פרויקט כדורגל נוסף: דינמו סנקט פטרבורג. בזמן הרכישה, המועדון ניצל מפירוק ונאבק לשרוד באחת הליגות הנמוכות ברוסיה. ב-2015 הורכב הסגל משחקנים לא מוכרים. דמיטרי רובאשקו מונה למנכ"ל, הישגו הספורטיבי העיקרי היה בכך שהתאמן ג'ודו עם ארקדי ובוריס רוטנברג. דינמו הפטרבורגית החלה חיים חדשים, מעניינים ומסתוריים.
סוצ'י היא מקום נופש מועדף על פוטין. הוא מבקר שם בתכיפות כזו עד שאפילו נבנה עותק מדויק של לשכתו מהקרמלין במעונו שבסוצ'י כדי להסתיר מהצופים את העובדה שהנשיא לא בקרמלין. בסוצ'י ב-2014 נערכה האולימפיאדה. לאחר סיום התחרות, אצטדיון הכדורגל בסוצ'י איבד את ייעודו, לאחר שהושקע בו כסף רב. כדי למנוע ממנו מלהפוך לפיל לבן הוא אירח כמה ממשחקי מונדיאל 2018. ועדיין, לא היה מועדון כדורגל בעיר שיכול היה להרשות לעצמו אצטדיון בשווי 30 מיליארד רובל ועם קיבולת של כ-46,000 איש. האחים רוטנברג הגיעו לסייע. ב-2018 דינמו סנקט פטרבורג עברה לעיר סוצ'י ושינתה שמה לשם העיר. ב-2019 העפיל המועדון לליגת העל. הייתה בעיה אחת: למועדון החדש לא היה סגל שמסוגל להתחרות במועדונים המובילים. כאן נעזר רוטנברג במונופול הגז הממלכתי "גזפרום". זניט היתה צריכה להיפטר ממספר רב של שחקנים בשכר גבוה. כתוצאה מכך, כבר בעונה הראשונה, 9 שחקנים עברו מזניט לסוצ'י. שנה לאחר מכן עזבו לסוצ'י 2 שחקני זניט נוספים, כך שלמועדון היו 11 שחקנים טובים. אפילו מאמן "סוצ'י" הגיע מ"גזפרום". ולדימיר פדוטוב זרח בליגה, כשאימן את מועדון אורנבורג, שהספונסר שלו הוא חברת בת נוספת של גזפרום, גזפרום דוביצ'ה אורנבורג. הגעתו לסוצ'י הייתה מיידית - היה צורך למהר, כי המועדון של רוטנברג נאבק לשרוד במקום האחרון בטבלת האליפות.
למה לגזפרום אכפת כל כך מסוצ'י? כנראה כי התאגיד קשור לסוצ'י הרבה יותר ממה שניתן לחשוב. סוצ'י מסתירה את הבעלים האמיתיים שלה, לא חושפת את זהות תורמיה ונראה שאין לה ספונסרים. עד לא מזמן, סוצ'י הייתה הקבוצה היחידה ברוסיה (ואולי גם באירופה), שמלבד הלוגו של המלבישה (פומה), היה רק לוגו אחד על המדים - קבוצת המרוצים של בוריס רוטנברג SMP Racing. הדבר הראשון שמשפחת רוטנברג עשתה, ברגע שסוצ'י העפילה ליגה, היה להסתיר את הבעלות על המועדון. נטען שחברת Evocorp מחזיקה בסוצ'י, כשהנהנה העיקרי הוא מקסים ויקטורוב. ויקטורוב אינו זר לרוטנברג. בשירותי Evocorp השתמשו שוב ושוב במצבים שונים שנועדו לעקוף את הסנקציות שהוטלו על הרוטנברגים בעקבות סיפוח חצי האי קרים לרוסיה והשקעות של האחים בחצי האי. כך, Evocorp, באמצעות קרן נאמנות, החזיקה במשך זמן מה בחברת RG-Development לאחר שארקדי רוטנברג, שהוטלו עליו סנקציות אישיות, עזב את החברה. כך גם איגור רוטנברג השתמש בה כשנאלץ לעזוב את מוסאנרגו והעביר ל-Evocorp 16.29% מהמניות. גם רוטנברג האב מעורב בפעילות הכלכלית. ב-2020 שולמו כ-70 מיליון רובל למושאל אלכסנדר קוקורין, עבור חצי עונה בלבד. הספונסר היחיד היה SMP Racing של בוריס רוטנברג, אבל לא נראה שהוא הוציא כסף על החסות הזו לבד. מקורות המימון העיקריים של SMP Racing עצמה הם אותה גזפרום וחברת הבת שלה גזפרום נפט. ביוני ובספטמבר 2020, גזפרום העבירה 360 ו-40 מיליון רובל בהתאמה כתרומות ל-SMP Racing. ובדצמבר אותה שנה, גזפרום נפט, העבירה עוד 648 מיליון רובל לקבוצה. במקביל, סך ההוצאות של SMP Racing לשנה הסתכם בקצת יותר מ-900 מיליון רובל. התנהלות שקופה אינה קיימת בלקסיקון של עסקני הכדורגל הרוסים והדוגמה הבולטת היא אלכסנדר דיוקוב, נשיא התאחדות הכדורגל הרוסית, שהוא גם יו"ר דירקטוריון גזפרום נפט, כלומר מישהו שמחויב לפקח על הנהלים בכדורגל הרוסי, אבל גם עובד בחברה שמשקיעה כספים במספר מועדוני כדורגל בליגה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
