אתחיל באנקדוטה. לפני כמעט 50 שנה, למדנו בבי"ס יסודי על בטיחות בדרכים ובהמשך השתלבנו במשמרות הבטיחות, עוזרים לילדים ממש קטנים לחצות את הכבישים בבטחה. בכיתה הייתה תחרות ביני לבין ילד אחר. עשו לנו מבחן על הבטיחות בדרכים ושנינו קיבלנו ציון מושלם. אחד מהחברים שלו התגרה בי ואמר שההישג שלו מוכיח שהוא יותר חכם ממני כי הוא נעדר משיעור הכנה למבחן ואילו אני השתתפתי בהכנה. אמרתי לחבר שלו שההישג שלו אכן יותר "מרשים" משלי, אבל לא מוכיח מי יותר חכם. איך זה? הוא שאל. יש אופציה נוספת. והיא שהמבחן פשוט לא היה מספיק טוב בשביל למדוד את שנינו.
לוקה דונצ'יץ' ודני אבדיה הצטיינו כצעירים באירופה. כל אחד עמד ביעדים שהוצבו בפניו בהצלחה. כן, היו כמה הבדלים. דונצ'יץ' הוביל את ריאל מדריד וסלובניה להישגים מופלאים בקבוצה הבוגרת החל מגיל 17, בעוד אבדיה שיחק במכבי ת"א ונבחרת ישראל והתמודד עם אתגרים מסוג שונה. ומכאן לדראפט והשתתפות במסגרת ה-NBA התובענית בהרבה. דונצ'יץ' שוב נפל למשבצת תחרותית מאוד: דאלאס הייתה גם לפניו קבוצה עם מסורת של הצלחות, והוא נחת אצל דירק נוביצקי, חונך אירופי שהצטיין ברמות הגבוהות ביותר. העיתוי היה מושלם, כולם רק רצו לאמץ אותו ולדחוף אותו קדימה, ולא היו מועמדים אחרים להרעיף עליהם חום ואהבה שאינם נגמרים.
לדעתי, הפסטיבלים מסביב לדונצ'יץ' רק פגעו בו וגרמו לו לחשוב שהוא מעל המשחק ומעל הקבוצה, בדומה ללא מעט שחקנים אנוכיים מדי בדור הנוכחי. אבל כדורסל זה קודם כל משחק קבוצתי. מוביל כדור צריך תמיד לחפש את המסירה, מוביל קבוצה צריך תמיד לחלק את ההזדמנויות עם שחקנים פחות טובים ממנו. דונצ'יץ' נכשל בכך. הוא לא הצליח לפרגן לשחקנים מעט פחות טובים ממנו. הדוגמה הטובה ביותר תהיה קריסטפס פורזינגיס, שהיה צריך להיות בצד השני של האסיסטים שלא באו, ומיד אחריו ג'יילן ברנסון, גארד נמוך ומהיר, שהיה יכול להשלים את דונצ'יץ', גארד פורוורד גדול וכבד. ויש דוגמאות נוספות, כמו ספנסר דינווידי ודוריאן פיני-סמית'.
מפתיע לגלות עד כמה דונצ'יץ' מיטיב לשחק עם שחקנים בינוניים שאינם מאיימים על ההגמוניה שלו. אפשר לציין את רג'י בולוק ודווייט פאוול. לא היו לי ציפיות גדולות מהשידוך עם קיירי ארווינג ואני ממש לא מופתע מההישגים הדלים שלהם, עד כה. בשביל לשחק ברמות הכי גבוהות, כישרון חייב לבוא כמובן מאליו, אבל לבד זה לא מספיק.
אבדיה לא קיבל שטיח אדום. מהיום הראשון היו בקבוצה "כוכבים" שהיו לפניו בהיררכיה ולא ממש ספרו אותו. הייתה תחרות ממש לא בריאה על העמדה שלו, שבוויזארדס לא ממש יודעים איך לנצל אותה ומהווה נקודת תורפה שלהם לאורך השנים. אף אחד לא הצליח להתבלט לטובה בעמדה 3 שלהם מאז קארון באטלר, וגם הוא היה רק קצת יותר מבינוני. ואבדיה לא לבד. קורי קיספרט עם מספרים עדיפים ולא מקבל קרדיט. רוי האצ'ימורה מראה בלייקרס עד כמה התבזבז עד לא מזמן. זו ממש לא הבעיה של דני. לדעתי הוא עושה את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר.
מניתוח שאר העמדות, אף אחד לא באמת מתייחס ברצינות לקדנציה שלו בוויזארדס. בראדלי ביל נכשל בזיווג שלו עם ג'ון וול, ואז גם עם ווסטברוק, ובעצם עם מי הוא אי פעם כן הצליח לבנות קשר? פורזינגיס נכשל בניו יורק ובדאלאס, ואילו בוושינגטון אינו מצליח להתרומם - האסיסטים שלו בירידה והאיבודים בעלייה. קייל קוזמה לא עשה את קפיצת המדרגה שציפו ממנו לעשות כאשר הוא יצא מתחת צילו הכבד של לברון ג'יימס. כולם כאחד רק סופרים את הימים עד הטרייד שיגאל אותם מיסוריהם אצל הוויזארדס האומללים.
לדעתי, נכון לעכשיו, דונצ'יץ' בדרך להפוך להורס קבוצות סדרתי. ניקולה יוקיץ' בעמדה שיותר קשה להתבלט ממנה כעושה משחק, אבל שם את דונצ'יץ' בכיס הקטן. דונצ'יץ' משפר את הקליעה שלו ל-2 נק', אבל השלשות והעונשין תקועים, והאסיסטים והריבאונדים בירידה מתמדת שנמשכת כבר כמה שנים. אבדיה ממצב את עצמו כמציאה של ממש בעמדות 4-3-2, כל עוד לא מצופה ממנו להוביל קבוצה. דני מתנדנד בין מקום 5-4 בחמישייה הפותחת למקומות 7-6 ברוטציה כאשר הוא עולה מהספסל. בדומה לקיספרט, שניהם מתקשים להתבלט בחברת הסופרסטארים שתוארו, אבל עושים גדולות ונצורות בחמישייה השנייה. לוויזארדס אין אף שחקן שיכול להוביל קבוצה, ולכן מי שכן נמצאים שם כל הזמן מנסים להוכיח בדיוק את מה שהם לא, וזה חייב לבוא על חשבון המשחק הקבוצתי ושחקני הרקע, שבלעדיהם אין קבוצות כדורסל אמיתיות.
לסיכום: אבדיה ייטיב לעשות אם יהפוך לשחקן חופשי בסוף חוזה הרוקי בתום העונה הבאה. יש בליגה לא מעט מנג'רים שמייחלים לשחקן כמוהו, שקט ויעיל. דני שיפר פלאים את העונשין, ולכן ניתן לצפות ממנו שישפר גם את השלשות. המדד ההגנתי שלו נשאר יציב בעוד זה ההתקפי בעלייה מתמדת. הוא עוד לא חווה עונת פריצה, אבל לכולם צריך להיות ברור שהפוטנציאל שלו אכן נמצא שם.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
