לא מזמן סגרנו שנה עם דני אבדיה ב־NBA, והעניין המוזר הוא שיש הרבה יותר שאלות מאשר תשובות לגביו. מצד שני, רק ביום השלישי של שנת 2022 הוא יחגוג 21, וממש מדובר בילד שעדיין רחוק מלמצוא ולממש את עצמו כשחקן כדורסל.
האם 2021 הייתה מוצלחת עבור אבדיה? חד־משמעית כן, למרות הפציעה שעבר בדרך וחוסר היציבות. בגיל 19 בלבד הוא נבחר במקום התשיעי בדראפט והפך לשחקן מוערך בליגה הטובה בעולם. אבל כל היחס שסובב אותו בישראל ובארה"ב – מהאוהדים, מהתקשורת, אפילו ברמיזות מצד הצוות המקצועי – הוא שורש העניין. וזה מסתכם בכך שזו באמת הייתה שנה מוצלחת, אבל ההרגשה היא שיכלה להיות מוצלחת הרבה יותר.
זה עניין שמלווה אותו מהרגע הראשון. התחושה שמתקבלת מהקהל הרחב היא כזו: מקום 9 זה יפה, אבל בארה"ב הבטיחו לנו חמישייה ראשונה; איזה כיף שהוא שחקן הגנה מצטיין, אבל קצת מבאס לא לראות אותו קולע 20 נקודות במשחק; נחמד שיש לנו שחקן NBA, אבל זה לא מה שהזמנו – רצינו סופרסטאר.
אפשר להבין אוהדים שלא מרוצים בצורה מסוימת. בשנה וחודש מאז שנבחר בדראפט התבהר שלפחות בעתיד הקרוב ובמציאות הנוכחית אבדיה לא יהיה אולסטאר. זה שילוב בין ההסתגלות המקצועית שלו למה שהקבוצה הייתה צריכה ממנו בשתי הגרסאות שלה, עם ובלי ראסל ווסטברוק. רק שזה לא בהכרח דבר רע ב־100 אחוז. קרו השנה כל כך הרבה דברים יפים לאבדיה ב־NBA, שבאמת ייעשה לו עוול אם יתואר כ"אכזבה".
כמו רובינזון קרוזו על אי בודד
הבעיה העיקרית שמלווה את אבדיה, בשני רבדים שונים וחשובים, היא שהוא סובל כמו סוג של רובינזון קרוזו על אי בודד. למה הכוונה? האש של אבדיה כל הזמן נדלקת וכבה, נדלקת וכבה. הוא הולם בכל הכוח על אבן הצור, מצליח לייצר ניצוץ שתופס בכמה זרדים, מייצר להבה קטנה, אבל בכל פעם היא נעלמת במהירות.
זה קורה גם בתוך המשחקים וגם ביניהם. את ההיבט הראשון ראינו לא מעט לאחרונה: בתבוסה ליוטה בראשון לפנות בוקר, בה פתח לראשונה העונה בחמישייה, אבדיה עמד על 4 נקודות ו־3 ריבאונדים אחרי פחות מחמש דקות של משחק. הוא נראה אגרסיבי וחד. עד לסיום המשחק, בו קיבל 23 דקות, הוא לא הוסיף אפילו נקודה אחת ורק הוריד עוד 3 כדורים חוזרים. בניצחון בדטרויט בשבוע שעבר אבדיה עלה מעולה מהספסל, קיבל מסירות מהחברים וקלע 10 נקודות מהירות לפני שהמומנטום נעצר בגלל בעיית עבירות. במחצית השנייה הוא כלל לא זרק לסל.
זה עניין שמלווה אותו מאז משחקו הראשון ב־NBA, וכאמור מתבטא בצורה נוספת - חוסר היציבות מערב לערב. כך נראו חמשת המשחקים הראשונים שלו בדצמבר: 9 נקודות ו־7 ריבאונדים נגד מינסוטה, שיא עונתי של 16 נקודות מול קליבלנד, 2 נקודות משותפות בשני המשחקים הבאים, ואז המחצית הראשונה הנהדרת בדטרויט. המאמן ווס אנסלד ג'וניור יודע שיקבל כמעט תמיד תפוקה יציבה בהגנה מאבדיה, אבל ההתקפה שלו תלויה ביום שהוא תופס. נכון, לא תמיד הוא מקבל מספיק מסירות, אבל השנה אבדיה אגרסיבי ונוגע בכדור יותר. וושינגטון, במיוחד בתקופה האחרונה, לא מצליחה לייצר מספיק נקודות, ואנסלד נוטה להריץ הרכבים התקפיים שמנסים למחוק פערים – מה שפוגע בדקות של הישראלי.
זה בדיוק מה שקרה אתמול לפנות בוקר בדנבר, בהפסד 113:107: אבדיה נשאר בחמישייה, אבל שילם את המחיר על הדקות האיומות של הקבוצה בפתיחת המחצית השנייה וכמעט לא חזר לפרקט לאחר מכן. הוא סיים עם 4 נקודות, 4 ריבאונדים ו־3 חטיפות, ולמען האמת שיחק טוב בהגנה, אבל מי שעלה מהספסל בעמדה מספר 4 – דאוויס ברטאנס – הוביל את הקבוצה עם 21 נקודות ונתן לה את הדחיפה בניסיון הקאמבק. בפתיחת העונה החזקה של וושינגטון, דיברנו על כך שההגנה של אבדיה מביאה ניצחונות ומקפיצה את המעמד שלו. במצבה הנוכחי של הקבוצה, שעוברת סדרת משחקים קשה, היא חייבת כוח אש על המגרש, ואת זה עדיין אין לו.
מבחינת העליות והירידות, גם הגוף שלו לא עמד במעמסה: באפריל, עדיין תחת המאמן הקודם סקוט ברוקס, אבדיה הצליח לייצר מומנטום, ואז שבר את הקרסול מול גולדן סטייט והחמיץ את ההופעה של הוויזארדס בפלייאוף. האש נדלקת, ואז כבה. שוב ושוב. נראה שהוא החלים לחלוטין, וחזר בדיוק בזמן להכנה לעונה ולפתיחת הליגה, אבל וושינגטון כבר עם צוות מקצועי אחר.
כמו טעם של משהו שעומד להתפרץ
ראינו את החסימה על ג'ייסון טייטום מבוסטון בהארכה שהבטיחה את הניצחון, וגם איזו הטבעה גדולה באחד המשחקים, אבל אין מה לעשות – אבדיה במיטבו ב־NBA כאשר הוא לא מסתכם בסרטון קצרצר לטיקטוק. הוא גורם לאיבודי כדור רבים בצעדים של היריב בזכות השמירה ההדוקה, שומר על כל העמדות במגרש ושיפר בצורה משמעותית את ההגנה בצבע. לא, זו לא תמונה יפה למרוח על דפי עיתון, אבל כאשר נדבק ליאניס אנדטוקומבו מהלך אחרי מהלך והוציא מהמשחק את אחד הגדולים ביותר, הלהבה בערה חזק מתמיד.
כשהיא בגודל הזה, רואים אותה בכל רחבי ארה"ב. ישנה מודעות לאיכויות של אבדיה, ליכולות שלו. אולי הוא לא קולע טוב, אבל הוא נכנס לדצמבר במקום הראשון בליגה במדד הגנתי חשוב – השחקן שהאחוזים של היריבים עליהם הוא שומר יורדים בכמות הגדולה ביותר. מקום ראשון!
הוויכוח ברשתות החברתיות הוא על הביצה והתרנגולת, מי אשם בכך שהוא לא מנוצל מספיק. רוב האוהדים והגולשים, וגם הפרשנים, נוטים להפנות אצבע כלפי הצוות המקצועי של הקבוצה שלא יודע להשתמש בו נכון, אבל מצד שני הליגה הטובה בעולם אינה תוכנית כבקשתך, ואבדיה אינו בכיר ברוטציה, כך שלא תמיד ניתן לשים דגש על הסגנון שמתאים דווקא לו.
ב־2022 הוא יהיה חייב להרים רמה בכל ההיבטים הללו שעוצרים את קפיצת המדרגה – שיפור בקליעה, אנוכיות הכרחית במהלכים בהם הוא מוביל את הכדור, התבלטות על המגרש. זה יהפוך את השנה למעולה – אבל אחרי שוושינגטון החליטה להאריך לפני מספר חודשים את החוזה שלו, והוא מקבל מחמאות מכל כיוון, אי אפשר לומר בשום צורה ש־2021 הייתה כישלון או אכזבה. היא פשוט השאירה טעם של משהו שעומד להתפרץ ועדיין מחכה.
המספר הנוסף: 3
בתבוסה מול קליבלנד, בה סיים עם 16 נקודות, אבדיה קלע 3 שלשות מ-6 ניסיונות. 3 שלשות מדויקות זה גם מה שקלע בששת המשחקים הנוספים בדצמבר, מתוך 15 זריקות. עבר כבר מספיק זמן כדי לשפר את הנושא – אבדיה מפספס שלשות פנויות, ההגנות נותנות לו לקחת אותן, ואם ימשיך באחוזים הללו הדקות שלו ייחתכו.
ציוץ
"אם אני דני אבדיה, הייתי שואל מה עוד אני כבר צריך לעשות כדי לקבל יותר דקות".
עמוד האוהדים Bullets Forever לא מבין למה הישראלי לא מקבל יותר הזדמנויות.
ציטוט
"אני גדול יותר, הוא קטן".
המצלמות תופסות את אבדיה מסביר לשופטים שלא היה צריך לשרוק נגדו עבירת תוקף על קורי ג'וזף מדטרויט.
