לפני דראפט 2015 התחזית הייתה שכריסטיאן ווד (25, 2.08 מ') ייבחר בסוף הסיבוב הראשון, ואפשר להבין למה. עונתו השנייה במכללות, באוניברסיטת נבאדה, הסתיימה עם ממוצעים יפים של 15.7 נקודות, 10 ריבאונדים ו-2.7 חסימות למשחק.
אך הסקאוטים התריעו בפני בעלי הקבוצות על בעיית גישה וחוסר מקצוענות, שדירדרו אותו למרבה ההפתעה מחוץ לדראפט. "כשהייתי צעיר יותר הייתי בטוח שאני יותר מוכשר מכולם, שאני אנצח אותם בזכות הכישרון שלי", הוא אמר בחודש שעבר ל"רינגר".
באותו ראיון גורם באחת הקבוצות אישר את המידע וטען: "לפי הכישרון שלו, הוא בהחלט היה שווה בחירה בסיבוב הראשון. העובדה שאף אחת לא בחרה בו הייתה מבוססת על המידע שהקבוצות קיבלו עליו".
"הייתי רק בן 19", הוא שיחזר וניסה להגן על עצמו. ככה זה כשאתה מדליק לג'נרל מנג'רים בליגה את כל הנורות האדומות. על פי הדוחות עליו, הוא איחר לפגישות קבוצתיות ואימונים באופן קבוע והמוניטין השלילי שצבר לעצמו לא השתפר. סיפורים כמו הפעם בה שכח את הדרכון שלו לפני טיסה לטורונטו או העובדה שהחליט לרכוש לעצמו בנטלי חדשה בזמן שהיה על חוזה מינימום בליגת הפיתוח החלו לצוץ.
אותו גורם בליגה טען: "מידע מאחורי הקלעים על שחקנים הוא משהו שיכול להיות בעל ערך גבוה, אבל הרבה פעמים המטוטלת זזה יותר מדי".
ליל הדראפט אמור להיות אחד האירועים המשמעותיים והמשמחים בחייו של שחקן שנכנס ל-NBA, עבור ווד הוא הפך מהר מאוד לסיוט מתמשך. הפורוורד, אז בן 19 כאמור, שכר אזור שלם עבורו ועבור בני משפחה וחברים בסיזר'ס פאלאס המפואר בלאס וגאס כדי לצפות בטקס. לאחר שלא נבחר, ברשת צצה תמונה של ווד עם הראש בין הידיים, כשבני משפחתו מגיעים לנחם אותו.
"איבדתי גם את חברה שלי באותו לילה", הוא סיפר. "הורדתי אותה בשדה התעופה אחרי הדראפט ולא ראיתי אותה שוב מאז".
"זו הייתה נקודה שבירה עבורי"
ווד לא ויתר על החלום, וניסה את מזלו במדי יוסטון בליגת הקיץ. פילדלפיה נתנה לו הזדמנות, אבל הוא נאלץ להילחם על דקות, חתם על חוזים זמניים, נחתך פעמיים ובילה את רוב העונה במדי קבוצת הבת של הסיקרס, דלאוור 87'.
התדמית של הפורוורד המוכשר לא השתפרה כשהוא נתפס מבלה עם ג'אליל אוקאפור, שצולם שיכור לחלוטין ברחבי בוסטון כשהוא מנסה להכות עוברי אורח. זה לא שינה לאף אחד שווד כלל לא היה מעורב בסיפור, אלא בסך הכל נקלע לאירוע. התדמית עשתה את שלה ועוד כתם התווסף למוניטין המפוקפק שלו.
היעד הבא היה שארלוט, והתסריט היה דומה. ניצוצות של כישרון, אבל מעט דקות ובעלים אגדי אחד וביקורתי במיוחד. עוד ביקור בליגת הפיתוח ואפילו חתימה על חוזה בליגה הסינית במדי פוג'יאן סטרג'נס היו שם בתפריט. אגב, גם משם הוא נחתך עוד לפני שהעונה החלה.
"אף אחד לא רצה אותי", נזכר ווד. "להיחתך מקבוצה סינית אחרי שהם אומרים לי שאני לא טוב מספיק. זו הייתה נקודת שבירה עבורי".
ללא הצעות על השולחן, הוא חזר לליגת הפיתוח לקדנציה נוספת במדי דלאוור ורשם 23.3 נקודות ו-10.4 ריבאונדים למשחק. פילי עדיין הייתה עמוסה בעמדה שלו והג'נרל מנג'ר של ה-87' אלטון ברנד ניסה לשדך אותו לקבוצות אחרות, אך אף אחת לא התעניינה.
ההמשך היה עוד מאותו הדבר, אבל ווד כבר לא היה אותו אדם, הוא השתנה והתבגר. הוא לא איחר לאף אימון, לקח הכל ברצינות והשקיע את כולו בכדורסל. עכשיו גם היה לו לאן לשאוף וממי לקחת דוגמה אחרי שמילווקי החליטה לצרף אותו בקיץ 2018, ולא פעם הוא היה יריב האימונים של יאניס אנדטוקומבו.
אמנם רק 13 משחקים (פחות מחמש דקות בממוצע לערב) היו לווד במדי הבאקס והוא בעיקר בילה בוויסקונסין (כן, שוב ליגת הפיתוח) – אך כבר לא התלונן וסיפק כמעט 30 נקודות למשחק, כולל כמה הצגות יוצאות דופן. בעקבות הפציעה של אריק בלדסו, מילווקי הייתה זקוקה לגארד, וכדי לפנות מקום ווד שילם את המחיר ונחתך. שוב.
"זה לא נורמלי. כל מה שאני צריך זו הזדמנות", הוא צייץ לאחר מכן. "וכשאני אקבל אותה, הכל ייגמר". יאניס הגיב לו וחיזק אותו: "אוהב את מוסר העבודה שלו, הוא הבא בתור".
מוסר עבודה, באמת? למי, לכריסטיאן ווד שלנו? אז התשובה היא כן.
אולסטאר נולד
את שמונת המשחקים האחרונים של העונה הוא בילה בניו אורלינס, והרשים עם 16.9 נקודות ו-7.9 ריבאונדים, וגם זה לא הספיק להארכת חוזה. ארבע שנים אחרי ערב הדראפט הטראגי ווד החזיק במאזן צנוע במיוחד של 51 משחקים בליגה הטובה בעולם. רחוק מאוד ממה שחלם. אבל הגורל שלו עמד להשתנות.
דטרויט אהבה מה שהיא ראתה ממנו במדי הפליקנס ונתנה לו את הצ'אנס לו הוא חיכה כל כך הרבה זמן. זה לקח קצת זמן, אבל בעקבות הטרייד ששלח את אנדרה דראמונד לקליבלנד והפציעה של בלייק גריפין, ווד הוקפץ לחמישייה והראה למה הוא מסוגל. בחודש האחרון לפני השבתת הליגה בעקבות הקורונה הוא להט עם 24.2 נקודות ו-9.8 ריבאונדים ב-35 דקות על הפרקט. מספרים של אולסטאר. "כל הזמן הזה ידעתי שאני יכול לעשות את הדברים האלו", הוא סיפר ל"רינגר". בסוף העונה אגב, סיים רביעי בהצבעות לתואר השחקן השישי של העונה.
בקיץ הוא הפך לשחקן חופשי, ופתאום הביקוש שלו עלה בצורה דרמטית. יוסטון לא חיכתה יותר מדי והחתימה אותו על חוזה של 41 מיליון לשלוש עונות. קפיצה יוצאת דופן לשחקן שנתן פחות מעונה טובה אחת בקריירה. אבל אם לשפוט לפי פתיחת העונה הנוכחית, הרוקטס זכו בכל הקופה.
בינתיים, בארבעה משחקים, הוא משחק פשוט נפלא. ווד פותח בחמישייה, מככב עם 23.8 נקודות, 10.8 ריבאונדים ו-2.3 חסימות, ושיתוף הפעולה שלו עם ג'יימס הארדן וג'ון וול מתאים בול לכל הצדדים המעורבים.
בלילה שבין שבת לראשון, הארדן הפצוע קיבל מנוחה, אך גם בלעדיו זה הסתיים בניצחון 94:102 על סקרמנטו. ווד סיפק דאבל-דאבל של 20 נקודות ו-15 ריבאונדים ולאחר המשחק צייץ: "אני אפילו לא קרוב למלוא הפוטנציאל שלי. #רק_חכו".
הלילה (2:30) ווד ויוסטון יארחו את דאלאס למבחן אמיתי ראשון ליכולות שלהם בסגל מלא. אם לפני שבועיים היה נראה שהארדן בכלל לא רוצה להישאר, אולי האיש שלא הסכים לוותר ועבר דרמות בכמות שמספיקה לקריירה שלמה יגרום לו לשקול שנית.
