עקב בצד אגודל, לצד הצמיחה של רוכבי אופניים ישראלים מצטיינים כמו עומר גולדשטיין, גיא שגיב, גיא ניב ואיתמר איינהורן, התפתחה הרבה יותר בשקט גם עומר שפירא. הרוכבת בת ה-26, שגדלה במושב עין הבשור שבעוטף עזה, התחילה להפגין את כוחה בזירה הבינלאומית בזמן שקבוצת ישראל סטארט-אפ ניישן נתנה לספורטאים כחול-לבן הזדמנויות ראשונות בטור דה פראנס, בג'ירו ובוואלטה, ראתה אותם מקבלים את הכותרות – ובינתיים התברגה בטופ העולמי והגיעה לפסגות שרוכבות ישראליות לא נגעו בהן בעבר.
טוקיו 2020 ב-ynet - מתחם מיוחד
ועדיין, שום דבר - לא הכין את העולם למה שקרה היום (ראשון) בטוקיו. שפירא הייתה בשלישייה המובילה לאורך 130 ק"מ, כמעט סידרה לישראל מדליה שנייה במשחקים ביפן, 11 בכל הזמנים, ובלתי צפויה יותר מכל אחת שהגיעה לפניה. רק ש-4 ק"מ לסיום נעקפה ולבסוף דורגה במקום ה-24 הכללי.
צריך להבין – בדירוג העולמי, שנשלט לחלוטין ע"י רוכבות העל מהולנד, שפירא הייתה רשומה נכון לתחילת האולימפיאדה במקום ה-114. עם זאת, היא סיימה במקום ה-13 באליפות העולם נגד השעון ב-2019, מה שסידר את הקריטריון לטוקיו (הכרטיס הובטח למדינה, ורק לקראת האולימפיאדה איגוד האופניים הישראלי הודיע כי שפירא תהיה הנציגה – מהלך לפרוטוקול, מאחר שאין לה תחרות ממשית), ונכנסה בזכות העובדה שלכל מדינה מותר לשלוח מקסימום ארבע רוכבות.
אנה קיזנהופר האוסטרית, שברחה מהרגע הראשון המתקפה אמיצה שהשתלמה לה, זכתה נגד כל הסיכויים בזהב בזמן של 3:52:45 שעות. הפייבוריטית לניצחון, אנמיק ואן פלוטן ההולנדית, סיימה שנייה בפער של 1:15 דקות, והארד הלך לאיטלקייה אליסה לונגו בורגיני, 14 שניות אחרי ואן פלוטן. אגב, ההולנדית בת ה-38 זכורה במיוחד מהתאונה הקשה בריו 2016 - היא הובילה במרוץ בבטחה, ו-12 ק"מ לסיום עפה עם הראש קדימה ופונתה לבית החולים עם שברים בעמוד השדרה.
שפירא רשמה מספר הצלחות בקנה מידה מקומי, אבל הזינוק האמיתי שלה הגיע ב-2017 כאשר הצטרפה לקבוצה האיטלקית הקטנה ג'וספרדי-ביאנקי, מה שאיפשר לה להתחיל להתחרות בקביעות בחו"ל ולצבור ניסיון. היא התגלתה במהירות כמטפסת מעולה, ותוך שנה מצאה את עצמה בסיילנס פרו סייקלינג האמריקאית.
הזינוק הגדול: רק לפני שנתיים
ב-2019 הגיע הזינוק הגדול ביותר, כאשר אלופת ישראל בחמש השנים האחרונות קיבלה חוזה בקבוצת קניון SRAM. הקבוצה הגרמנית היא שחקנית משמעותית יותר בעולם התחרויות, ושפירא השתדרגה מקצועית. כאן ראוי לציין כי הרוכבת הישראלית היא בת זוגו של גיא שגיב אותו ציינו בפתיחה, אחד הרוכבים המובילים בארץ שהשתתף בג'ירו ד'איטליה. השניים מתגוררים יחד בג'ירונה שבספרד, בסיס האימונים של ישראל סטארט-אפ ניישן, ומאמנה של שפירא הוא זאק דמפסטר האוסטרלי, הדירקטור הראשי של סגל הפיתוח של הקבוצה המקצוענית הישראלית, סייקלינג אקדמי. העובדה שהעבירה את מרכז חייה לאירופה שינתה את שגרת האימונים והתחרויות שלה, והתוצאות לא איחרו להגיע.
ב-2019 היא סיימה שמינית את טור קליפורניה ולאחר מכן הרשימה עם המקום השלישי בטור של קולורדו, כשהיא מקפידה להשתתף גם בטור דה פראנס ובג'ירו. גם הקורונה לא עצרה את ההתקדמות: שפירא ושגיב נותרו סגורים בביתם במשך שבועות ארוכים בזמן שהמגפה התפשטה בספרד החל ממרץ 2020, אבל השניים סיפרו בעבר ל-ynet כי הקפידו להמשיך להתאמן יחד ונשארו בכושר תחרותי.
לאתר הקבוצה שלה היא אמרה: "ב-2020 למדתי על עצמי דברים רבים. למדתי שהמוטיבציה שלי לא תלויה במרוץ או מטרה מסוימת, כי מצאתי מוטיבציה להמשיך לעבוד קשה גם אחרי שהתחרויות בוטלו בזו אחר זו. גיליתי שאני אוהבת לדחוף את עצמי עד לקצה מבחינה פיזית, גם אם אני מתחרה רק נגד עצמי. למדתי גם שכדי להגיע לשיא בזמן הנכון, אני צריכה לבחור את הרגעים הנכונים לדחוף את עצמי בהם".
