ביום שישי האחרון הגיעו אוהדי בית"ר ירושלים לאימון הקבוצה, חלקם כדי לתמוך וחלקם למחות. אך גם למחאה יש גבול, והניסיון לכפות את קולם על הרוב באמצעות אלימות – בזוי.
הסכם השותפות שהביא משה חוגג צריך להוציא את בית"ר לדרך חדשה ונקייה, לא רק על המגרש, אלא גם ביציעים. ההסכם עם חמד בן ח'ליפה עורר את זעמם של חברי לה פמילייה, וזה היה רגע מכונן, הרגע שבו רוב הקהל שתומך במהלך החליט להשמיע קול ולהיות נוכח בשטח. זהו מהלך מבורך של הרבה אנשים טובים, אך כשהצד השני שמתנגד נוהג באלימות זה כבר משנה את התמונה.
הניסיון להסביר לאותם מתנגדים על עוצמתו של המהלך בו ערבי מוסלמי ממדינה ידידותית מכיר בירושלים כבירת ישראל, אדם שבא להרים את המועדון ולהשקיע מאות מיליוני שקלים – נתקל בחומה אטומה שנובעת מבורות ומחשיבה צרה וחשוכה.
האוהדים של בית"ר שבעים ממלחמות, שבעים מבינוניות וכבר שכחו מה הוא טעמו של תואר. "הרוב השפוי", "הרוב הדומם" החליט להילחם על עתידה של בית"ר, שזו ההזדמנות האחרונה שלה לזכות בבעלים שישקיע סכומי עתק כדי להפוך את המועדון למוביל בארץ ובאירופה, וההזדמנות האחרונה לתת נוק אאוט לתדמית הגזענית.
לחוגג יש כוונות טובות להפוך את המועדון לחזק ומצליח. הוא נלחם בתופעת האלימות והגזענות בקרב האוהדים מהיום הראשון, והגב שהוא מקבל מהמדינה? לא קיים. באנגליה מיגרו את האלימות בקרב החוליגנים על ידי עונשי מאסר כבדים שניקו את המדינה מתופעת החוליגניזים הקשה. זה קרה באמצעות תוכנית לאומית ששמה לה למטרה לנקות את הכדורגל מאלימות. וכן, הם הצליחו.
הקהל שברובו תומך בהסכם השותפות החדש רוצה לתת גב ולתמוך, אבל אם האלימות של הצד השני תימשך, הרצון של השפויים ילך ויפחת, ומי שישתלט על העניינים אלה אותם אוהדים פורעים.
המלחמה פה היא על בית"ר ירושלים. או שהיא תמשיך להתקיים ולהיות חזקה ומשגשגת, או שהקומץ האלים והרועש ישתלט על המועדון שיקר למאות אלפי אוהדים. מדינת ישראל חייבת לתמוך בחוגג ובהנהלת בית"ר, ולתת כלים אפקטיביים במלחמה באלימות שמעכשיו תופנה נגד היריב החדש של לה פמילייה - הקהל האמיתי – זה שאוהד ללא תנאים, זה שמוכן לוותר על הכל רק כדי שהקבוצה תצליח, ושהאידיאולוגיה היחידה שמנחה אותו היא בית"ר לפני הכל.
האוהדים האלה חייבים להמשיך להגיע ולתמוך, להילחם על עתיד המועדון, על צביונה של בית"ר האמיתית על פי תורתו של ז'בוטינסקי.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
*אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
