בדיוק היום בעוד שנה, ב-21 בנובמבר 2022, ייצא לדרך המונדיאל בקטאר, וכבר עכשיו אפשר לקבוע: לא היה כדבר הזה. המונדיאל הראשון בחורף, הראשון במדינה ערבית (ומוסלמית) והראשון בימי מגפה עולמית; גביע העולם הכי קומפקטי, הכי בזבזני, הכי גרנדיוזי, וכן – חייבים לומר זאת – גם הכי שנוי במחלוקת.
רעידת אדמה בלוח השנה
כל 21 המונדיאלים עד היום התקיימו במהלך הקיץ האירופי - הפגרה שבין עונות הכדורגל. אבל כשקטאר נבחרה לפני 11 שנה לארח את טורניר 2022 התעוררה בעיה. בקיץ הטמפרטורות במדינה המדברית מטפסות ליותר מ־40 מעלות בצל, וברור שאין אפשרות לשחק בתנאים שכאלה.
הקטארים הבטיחו שלא תהיה בעיה והקימו אצטדיונים ממוזגים, מה שכמובן לא פתר את הבעיה עבור כמיליון תיירים־אוהדים שרוצים ליהנות מכל מה שלמדינה יש להציע ולא רק מכדורגל. בסופו של דבר הוחלט שהטורניר יתקיים בחורף, בין ה־21 בנובמבר ל־18 בדצמבר, תקופה שבה הטמפרטורות נוחות, בין 17 ל־25 מעלות.
העובדה שהמונדיאל ישוחק בחורף היא רעידת אדמה, לא פחות, בלוח השנה של הכדורגל העולמי, ובעיקר האירופי. הליגות ייעצרו כשבוע וחצי לפני משחק הפתיחה (רובן גם יקדימו את פתיחת העונה בשבוע), והפגרה תימשך כחודש וחצי גם במדינות שהנבחרות שלהן לא העפילו, למשל ישראל. גם הלו"ז של ליגת האלופות ישתנה: שלב הבתים יתחיל ויסתיים תוך חודשיים, וייערך בשלושה מקבצים של שני מחזורים בשבוע בין ה־6 בספטמבר ל־2 בנובמבר.
ומה לגבי המונדיאל עצמו? מאחר שהוא יארך רק 28 ימים (במקום 32 ימים ברוסיה), הוחלט לקיים ארבעה משחקים במקום שלושה בכל יום בשלב הבתים (ההגרלה ב־1 באפריל).
סוף לטיסות המתישות
תוך ארבע שנים וחצי עובר המונדיאל מהמדינה הגדולה בעולם, רוסיה, למארחת הקטנה בתולדות הטורניר. קטאר היא מדינה פצפונת. מדובר בעצם בחצי אי שרוב שטחו הוא מדבר, כשהמרחק מקצה לקצה הוא 180 ק"מ, פחות מהדרך בין באר־שבע לחיפה. המשחקים יתקיימו בשמונה אצטדיונים, שחמישה מהם, בבירה דוחא ובעיר הסמוכה לה, א־ריאן, מרוחקים אחד מהשני 15־5 ק"מ בלבד. המרחק הגדול ביותר בין שני אצטדיונים הוא כ־70 ק"מ (ברוסיה, לשם השוואה, אוהדים טסו שלוש שעות מקלינינגרד ליקטרינבורג, מרחק של כ־3,000 ק"מ). כל הנבחרות וכל האוהדים יוכלו להישאר באותו מלון לאורך כל התקופה, בלי הצורך המייגע לעבור מעיר לעיר.
אגב, בעוד שבוע וחצי תחל בקטאר אליפות מדינות ערב בהשתתפות 16 נבחרות. זו תהיה חזרה גנרלית למונדיאל, והמשחקים יתקיימו בשישה מבין שמונת אצטדיוני המונדיאל שכבר מוכנים ומתפקדים.
לישון בתוך האצטדיון
על עומק הכיסים הקטאריים נכתב כבר הכל (וכך גם על השחיתות שאיפשרה לה לזכות באירוח). על פי הערכות, פרויקט המונדיאל יעלה לקטאר כ־220 מיליארד דולר, פי 60 ממה שעלה לדרום־אפריקה לארח את הטורניר של 2010. זהו, בלי תחרות, המונדיאל היקר בהיסטוריה.
קטאר היא סמל ליוקרה מנקרת עיניים, אם זה הארמון המלכותי ומכוניות הפאר, או המלונות עוצרי הנשימה. לקראת המונדיאל ייפתח, למשל, מתחם חדש באי קטייפאן, שיתויג כ"אי הבילויים". במקום ייחנך מלון מהודר, לצד פארק מים טרי מהניילונים ושופינג ברמה גבוהה, והכל ליד האצטדיון בעיר החוף החדשה לוסייל (כ־20 ק"מ צפונית לדוחא), שתארח את הגמר.
הקטארים משקיעים בלי סוף בנראות. הבניינים חייבים להיות הכי מתוקתקים והכי נוצצים שיש – שיש, שנהב, יהלומים, הכל הולך – ובמלון "שארק" השירותים אפילו מצופים זהב.
הפאר הזה נוכח גם באצטדיונים, איך לא. באל־בית שבעיר אל־ח'ור נבנו סוויטות יוקרה ממש בתוך המגרש. כלומר, האוהד יכול ללון באצטדיון, ואז לצאת למרפסת אחר הצהריים ולצפות מחדרו במשחק. דוגמה נוספת היא העיצוב המדהים ביופיו של אצטדיון תומאמה בדוחא, שנועד לדמות כאפייה.
איסלאם VS אלכוהול ולהט"ב
נכון שהכדורגל הוא העניין המרכזי בכל מונדיאל, אבל עבור האוהדים זו חגיגה כוללת. כל מי שהיה בברזיל ב־2014 וברוסיה ב־2018 חווה את הקרנבל ברחובות, את המוזיקה והריקודים ואת אווירת החופש. ואלכוהול הוא חלק בלתי נפרד מהחגיגה.
מה שמביא אותנו למאפיין ייחודי נוסף של מונדיאל 2022: עצם קיומו במדינה מוסלמית. בקטאר נאסר על פי חוק לצרוך אלכוהול על סוגיו השונים, אבל הקטארים הבינו שלא יוכלו לכפות את החוקים שלהם על כל כך הרבה תיירים. במתחמי האצטדיונים יוקמו אזורים שבהם יהיה ניתן לרכוש בירה במחירים סבירים יחסית, כ־25 שקל לכוס. האוהדים שלא יצליחו לשלוט בעצמם וישתכרו עלולים לשלם על כך ביוקר ולמצוא את עצמם גם במעצר.
לא רק אלכוהול אינו חוקי בקטאר, גם להיות להט"ב, וכל מי שנתפס בפעילות הומוסקסואלית עלול להישלח לשבע שנים בכלא. עם זאת, פיפ"א הבהירה למארגנים כי בנושא הזה לא יהיו פשרות, והקטארים הודיעו שלא יבוצעו שום בדיקות כאלו ואחרות, וכי לא ימנעו מאוהדים להניף ביציעים את דגלי הגאווה.
קורונה לייט
לפני שלוש שנים וחצי, במונדיאל ברוסיה, קורונה היה עדיין רק שם של בירה מקסיקנית. אבל העולם השתנה ואיתו גם הספורט. האולימפיאדה נדחתה בשנה והתקיימה לבסוף עם יציעים ריקים, היורו נדחה בשנה ונערך עם הגבלות ביציעים, כך שהמונדיאל בקטאר יהיה המגה־אירוע הספורטיבי הראשון שלא יהיו בו ככל הנראה הגבלות קהל, בהנחה ובתקווה שלא תהיה התפרצות עולמית של וריאנט חדש.
כדאי לציין שכ־77 אחוזים מאוכלוסיית קטאר כבר קיבלה את החיסון השני ובקרוב יחלו התושבים לקבל את הבוסטר. גם ילדים בגילאי 5 עד 11 יתחילו להתחסן בקרוב.
מונדיאל הדמים
בזכות הנפט והגז הטבעי קטאר היא המדינה שבה ממוצע ההכנסה לנפש הגבוה בעולם, כ־130 אלף דולר לשנה (בישראל הנתון עומד על כ־35 אלף דולר). העניין הוא שמאות המיליארדים שקטאר מכניסה מחולקים בין קצת יותר מ־300 אלף האזרחים. יתר 2.3 מיליון התושבים במדינה הם פועלים זרים, כמעט חסרי זכויות.
מאז שקטאר הוכרזה כמארחת המונדיאל לפני 11 שנה התפרסמו עדויות קשות לגבי תנאי ההעסקה המחפירים של העובדים הזרים – ברובם אזרחי הודו, נפאל ובנגלדש - שבונים את האצטדיונים, הכבישים, מסילות הברזל ובתי המלון. הם חויבו לעבוד לאורך כל חודשי השנה, גם בטמפרטורות של 45 מעלות, יותר מ־12 שעות ביום. מעל 6,500 פועלים זרים קיפחו את חייהם במהלך העבודות בעשור האחרון, על פי תחקיר של "הגרדיאן".
אז נכון שהקריאות להחרמת המונדיאל לא זכו לתמיכה של ממש – אבל ברור שיהיו נבחרות וכדורגלנים שישמיעו את קולם במהלך הטורניר. ההתאחדות הדנית, למשל, כבר הודיעה כי על מדי האימון של שחקני הנבחרת יופיעו מסרים נגד ממשלת קטאר, במקום הסמלים של החברות המאמצות. גם בגרמניה ובאנגליה שוקלים צעדים דומים. זוהי, כמובן, רק טיפה קטנה בים של דם.