"בעולם מלא בשקרים, היכן האמת? ההיסטוריה של הרשע, מה השורשים שלה?… כסף". את השורות האלו, מתוך שיר שלו עצמו, העלה יוסיין בולט לרשתות החברתיות, מיד לאחר שנודע לו כי נפל קורבן להונאה שגרמה לו לאבד יותר מ-12 מיליון דולר.
"זאב בודד" – כתבות נוספות במדור של זאב אברהמי
בולט לא היה הקורבן היחיד: מתברר שחברת ההשקעות הג'מייקנית שגנבה את כספו, מעלה בכספים של 30 לקוחות אחרים, ביניהם חבר פרלמנט, בסך כולל של 1.2 מיליארד דולר. בולט, שכבר כשל כמשקיע בפרויקטים של קורקינט ומכונית חשמלית, היה הראשון שחשף את הפרשה.
"בעולם מלא שקרים, היכן האמת?": הפוסט של בולט
האיש המהיר בהיסטוריה, שמחזיק עדיין בשיאי העולם ב-100 וב-200 מטר, העביר לפני עשר שנים 12.7 מיליון דולר לחברת ההשקעות כדי לפתוח חשבון. הוא מעולם לא משך כסף מהחברה, עד שגילה השבוע כי בחשבון יש רק 12 אלף דולר. כדי לשים דברים קצת בפרספקטיבה, שוויו של בולט מוערך ב-90 מיליון דולר. הוא עדיין מרוויח עשרה מיליון דולר בשנה רק מחסות של חברת פומה. מדובר בספורטאי האולימפי המצליח ביותר בכל הזמנים מבחינה כלכלית.
המקרה של בולט רחוק מלהיות ייחודי אצל ספורטאים. למזלו, הוא השקיע חלק קטן יחסית מההון שלו בתרמית, ולמזלו הרב הוא עדיין מרוויח סכומי עתק כל שנה. לספורטאים אחרים לא היה מזל גדול כל כך. רובם מפסיקים להרוויח כסף ביום שבו הם פורשים, אך ממשיכים לקיים אורח חיים בזבזני וראוותני, ורבים מהם נופלים קורבן לתרמיות שגורמות להם לאבד מיליוני דולרים.
112 מיליון דולר נמחקו בשנתיים
שנתיים מתום פרישתם, 78 אחוז משחקני הפוטבול בארה"ב ייקלעו לפשיטת רגל או לבעיות כלכליות. המצב בקרב שחקני NBA מעט טוב יותר: תוך חמש שנים, זה יקרה ל-60 אחוז מהם.
וין בייקר היה צריך בערך שלוש שנים כדי לאבד יותר מ-100 מיליון דולר שהרוויח ב-NBA. הוא עשה את זה בהשקעות רעות ובהלוואות לאנשים רעים יותר. המצב שלו היה כל כך גרוע עד שנאלץ למכור את מדליית הזהב האולימפית שלו כדי להאכיל את ארבעת ילדיו. הוא נחלץ מהמצב לאחר שהבוס הקודם שלו, הבעלים של קבוצת סיאטל סופרסוניקס, הציע לו עבודה כבריסטה בסטארבקס. מאז הוא שיקם את חייו, והיום הוא עוזר מאמן במילווקי באקס, ואף זכה איתה באליפות ב-2021.
לבייקר, ארבע פעמים אולסטאר, הייתה בעיית שתייה שהלכה איתו לאורך כל קריירת ה-NBA שלו (הוא היה שותה מטהרי פה לפני משחקים, כדי לקבל תחושה קטנה של שכרות בלי למשוך תשומת לב), בעיה שהמשיכה אחרי הפרישה. גם ספורטאים אחרים נתנו לכסף לנזול להם מבין הידיים בגלל בעיות התמכרות לאלכוהול או הימורים. אבל רבים אחרים פשוט ניהלו אורח חיים לא אחראי, שלא להזכיר כאלה שהתחתנו והתגרשו מספר רב של פעמים, וגם הותירו ילדים מחוץ לנישואים ונאלצו לשלם סכומי עתק במזונות.
7 צפייה בגלריה
נאלץ למכור את מדליית הזהב האולימפית שלו כדי להאכיל את ארבעת ילדיו. וין בייקר
(צילום: AP)
7 צפייה בגלריה
הרוויח רבע מיליארד דולר בקריירה, אבל נאלץ לחזור לזירה בעשור השישי לחייו כדי לשלם מזונות. איבנדר הוליפילד
(צילום: AFP)
המתאגרף איבנדר הוליפילד הרוויח רבע מיליארד דולר בקריירה, ואף קיבל 33 מיליון דולר לקרב בודד. ביקורים תכופים בקזינו, ארמונות מסביב לאמריקה, צי של מכוניות ואורח חיים רהבתני שכלל גם 11 ילדים מחמש נשים, ניקו את החשבון שלו והכריחו אותו לחזור לזירה ולחטוף מכות למוח גם בעשור השישי לחייו.
"אני צריך לריב בבית המשפט עם כל האמהות של כל הילדים שלי", אמר הוליפילד, שלא היה יכול להרשות לעצמו לשלם אפילו 3,500 דולר דמי מזונות וכל רכושו נמכר במכירה פומבית. "אני מייצג את עצמי בכל המשפטים, ובכולם ברור לי שאין לי שום סיכוי לנצח". למזלו, בניגוד לכוכבים של משחקי כדור, הוא עוד היה יכול לחזור לזירה ולהרוויח כסף גדול מחדש.
לשקן הפוטבול ברני קוזאר היה גם עניין משפחתי. לקוזאר היו נכסים והון בשווי מאות מיליוני דולרים, ואז הוא התחיל לשים את קרנו אצל סוכני השקעות – בעיקר אצל אביו - והפסיד את כל כספו. אנטואן ווקר, אגדת בוסטון סלטיקס, הרוויח 112 מיליון דולר במהלך הקריירה והפסיד הכל תוך שנתיים. לווקר לא היה מזל: הוא השקיע הון בנדל"ן, רגע לפני התפוצצות הבועה ב-2008, והוא העניק הלוואות נדיבות לחברים שמעולם לא חשבו להחזיר אותן. אבל לווקר היה גם מנגנון הרס עצמי: אם ראה מכונית שאהב, מיד רכש אותה, והוא מעולם לא לבש אותה חליפה פעמיים. רק שלאירוניה יש חוש הומור משובח: אחרי שהצליח לחמוק ממאסר (חתם על צ'קים ללא כיסוי לבתי קזינו בלאס וגאס), ווקר גויס על ידי בית ההשקעות מורגן סטנלי כדי לייעץ לספורטאים מקצוענים איך - ובעיקר איך לא - לנהל את כספם.
והרשימה לא נגמרת: דלונטה ווסט, דניס רודמן, מייק טייסון, או-ג'יי סימפסון, בוריס בקר ועוד. כולם רוצים להיות מג'יק ג'ונסון איש העסקים, אבל כמעט אף אחד מהם הוא לא. "ספורטאים מקצוענים הם כמו אנשים שזכו בלוטו", אמר ג'ונסון בעבר. "יש להם המון כסף פתאומי ושום ידע איך לנהל אותו, ואז הם מתפתים לתת למשפחה וחברים לנהל את הכסף שלהם. זה הצעד הראשון לכישלון".
כשהספורט נגמר והחיים מתחילים
2004 הייתה עונת החוזה האחרונה של לטרל ספריוול במינסוטה טימברוולבס. ספריוול חשב שהוא שווה 14 מיליון דולר בשנה. משפחת טיילר, הבעלים של המועדון, הציעה לו 21 מיליון לשלוש שנים. ספריוול נעלב והנפיק בתגובה את אחת האמירות הגדולות בתולדות הספורט: "יש לי משפחה להאכיל".
בזמנו האמירה הזו נחשבה לאבסורדית, אבל בהתחשב במה שקורה לספורטאים עם הכסף שלהם, מסתבר שספריוול קצת הגזים אבל צדק: ספורטאים מקצוענים חייבים למקסם את הרווחים שלהם בעודם פעילים, מאחר שתוחלת החיים המקצוענית - והמפרנסת - מאוד קצרה. הם מקיימים אורח חיים סילוני ומרגישים מחויבים להמשיך אותו גם אחרי הפרישה. רובם לא סיימו תואר אקדמי. רובם מלווים כספים ללא הבחנה וללא חוזים לחברים שגדלו איתם, והרבה מהם מחויבים להעסיק בפמליה שלהם אנשים מהילדות. לחלק מהחברים הללו יש אולי הכשרה לשמש כאנשי ביטחון, אבל לרובם המוחלט אין שום ניסיון והשכלה בניהול כספים. קל ונוח להפסיד כספים של אחרים.
"אתה מקבל חוזה של מיליוני דולרים בשנה וכל הראש שלך מתהפך מהסכומים, כי רובנו גדלנו בעוני גדול", הסביר פעם שחקן הבייסבול טורי האנטר. "אתה הולך ליועץ השקעות והוא מדבר איתך במונחים כלכליים שנשמעים עבורך כמו יפנית, אתה משקיע באופן עיוור כי אתה רוצה לסמוך על מישהו בכל הג'ונגל הזה, ואחרי שנתיים אתה מגלה שכל ההשקעה שלך הלכה לזבל". ספורטאים שסמכו על חברים מהשכונה או מאמני עבר גילו מאוחר מדי שהיועצים בזבזו את הכסף שלהם בפזרנות על עצמם ועל משפחתם.
חלק מהשחקנים כאמור נאלצו למכור נכסים או להכריז על פשיטת רגל, אבל זה יכול להגיע למקומות קשים יותר. שחקן הפוטבול טרוויס הנרי נשפט למאסר לאחר שלא היה יכול לשלם מזונות לגרושתו וילדיו (תשעה ילדים מתשע נשים). נושא הנישואים והמשפחות מוגדר גם הוא כאחת הסיבות העיקריות לפשיטות הרגל של השחקנים: הם מנהלים יחסי מין אקראיים ולא אחראיים, וחלק מהנשים שמסתובבות בחברתם נמצאות שם בשביל הכסף ואורח החיים הנהנתני שהכסף הזה מציע – גם אחרי שהקריירה הספורטיבית מסתיימת וחשבון הבנק מתחיל להתרוקן. מה הדבר הכי מסוכן לספורטאי מקצועני, נשאל פעם ג'רי ריצ'רדסון, הבעלים לשעבר של קבוצת הפוטבול קרולינה פנתרס. "גירושים", הוא ענה. שיעור הגירושים של ספורטאים מקצוענים עומד על כ-70 אחוז, לרוב אחרי הפרישה.
טרף קל
אד בוטובסקי, יועץ בבית השקעות, החליט לפתוח לפני כעשור טירונות אימונים כלכלית בחינם לספורטאים מקצוענים. הם לומדים שם מושגי יסוד בכלכלה, איך להשתמש בכספים שלהם בתבונה ולנהל חיים עם משמעת כלכלית. בוטובסקי כינה את ההשקעה שלו "מצווה עבור ספורט", וטען ששירות הפרו-בונו שלו יביא אליו ספורטאים בעתיד. למשך תקופה מסוימת הוא ייצג את קווין דוראנט.
"לימדתי אותם לברוח מכל מי שאומר להם שזו השקעה בטוחה, בלי סיכונים", אמר בוטובסקי בראיון עיתונאי. "הבעיה שלהם היא שאחרי שהם פורשים, הם עדיין רוצים לשחק במגרש של הגדולים. הם רוצים להשקיע במוזיקה, בבידור, בקולנוע, באוכל, בנדל"ן. לא רק שאין להם מושג בנושאים הללו, אלא ששם נמצאים הכרישים הכי גדולים. שם אתה לא יכול להסתמך על הכישורים הגופניים שלך. מדבר במעבר ובהכרה מאוד קשים בשבילם".
ספורטאים נופלים לעולם שבו אין להם שליטה על חייהם. הם רוצים להשקיע השקעות סקסיות, לא לשים את הכסף על מניות שמרניות שיניבו רווח סולידי. זה לא האופי שלהם. הם מהמרים. האופי של ספורטאים והמחסור שלהם בחינוך הופך אותם לטרף קל עבור יועצי השקעות חסרי אלוהים. זה גורל שרבים לא יכולים לברוח ממנו, אפילו לא שמונה מדליות זהב אולימפיות של יוסיין בולט.
פורסם לראשונה: 16:30, 20.01.23
