כשראשי מכבי ת"א החליטו לפטר את יאניס ספרופולוס אחרי שלוש שנים וחצי במועדון, זה לא קרה בהפתעה. ההדחה מגביע המדינה, שלושה הפסדים בדרבי, דירוג במקום ה־13 ביורוליג עם סיכוי נמוך לעלות לפלייאוף ואווירת הנכאים בהיכל עשו את שלהם. איש לא חשב אז שכעבור חודשיים יוכלו הצהובים לחלום על עלייה לפיינל־פור. גם לא ההנהלה. לצד הרצון להחתים בקיץ הקרוב מאמן זר בעל ותק וניסיון ביורוליג, הוחלט למעשה להרים ידיים בכל מה שקשור לעונה האירופית הנוכחית ולמנות את אבי אבן למאמן ראשי.
אלא שבדיוק אז הכל התהפך. הקבוצות הרוסיות נזרקו מהמפעל בעקבות הפלישה לאוקראינה, ומכבי ת"א פשוט נולדה מחדש עם חמישה ניצחונות יורוליג רצופים (כולל על קבוצות הצמרת מילאנו, ריאל מדריד ואפילו ברצלונה בחוץ). פתאום לא רק שיש כרטיס לפלייאוף לראשונה מאז 2015 (אם לא סופרים את עונת הקורונה), אלא שבמועדון כבר מתחילים לחשב מי תהיה יריבה עדיפה עבורם. את התשובה לכך הם יידעו הערב, אחרי המשחק שיסגור את העונה הרגילה ביורוליג מול פנרבחצ'ה בהיכל (19.30).
מקורב לוויצ'יץ' ולדני פדרמן
מינויו של אבן עד לתום העונה ספג הרבה ביקורות, ובראשן הטענה כי מועדון עם עבר כל כך מפואר לא יכול לפטר מאמן באמצע עונה ולהוריד מהיציע את ראש מערך הסקאוטינג, ששימש לאורך השנים כסותם חורים על הקווים ברגעי משבר. גם מבחינת אבן עצמו זה לא היה מהלך אידיאלי, כשכל הפוקוס עליו. הוא אמנם הגיע לכל משחק, אך לא ממש בלט, ובטח שלא דיבר עם התקשורת על בסיס קבוע. השינויים בתפקיד ובמעמד היו קיצוניים.
אבן נחשב לחלק בלתי נפרד מהמועדון שבו הוא מועסק כבר 17 שנים בתפקידים שונים. הוא החל את דרכו במחלקת הנוער, היה עוזרם של צביקה שרף, פיני גרשון ודייויד בלאט, עבר לתפקיד ראש מערך הסקאוטינג, ובשנים האחרונות משמש גם כראש מערך פיתוח שחקנים. ברזומה הצנוע על הקווים הוא היה מאמן נבחרת ישראל עד גיל 16, ועוזר מאמן העתודה (עם יעקב ג'ינו וארז ביטמן) שהגיעה למקום השלישי באליפות אירופה.
בשנים האחרונות במכבי ת"א שם אבן דגש בעיקר על האימונים האישיים לשחקנים שהגיעו במטרה להשתפר, כמו כריס ג'ונס, אלייז'ה בראיינט וקינן אוואנס, או לישראלים שזוכים לליווי צמוד מצידו. השעות הארוכות שהוא נמצא עם השחקנים והאינטראקציה השגרתית איתם הובילו את ההנהלה להחליט כי הוא האדם הנכון לסיטואציה הבעייתית. כשחדר ההלבשה היה כמעט מפורק, לראשי הקבוצה היה ברור שזהו לא הזמן להנחית מאמן מבחוץ על השחקנים.
יחד עם ניקולה וויצ'יץ' והצוות המקצועי, אבן הוא זה שאחראי לבניית הסגל. מדי קיץ הוא עוקב אחרי שחקנים בעלי פוטנציאל לעשות פריצה משמעותית בקריירה, ולא פלא שספג ביקורות רבות בשנים האחרונות על כך שמכבי ת"א הנחיתה לא מעט זרים שהפכו לכישלונות מפוארים. עם זאת, אבן נשאר בעמדת מפתח בזכות הוותק שלו במועדון ויחסיו החמים עם וויצ'יץ' ועם אחד הבעלים הדומיננטיים, דני פדרמן.
הרחיב את הרוטציה
בקבוצה מעידים כי למרות המצב הבעייתי וחוסר ניסיונו ביורוליג, לא היו יותר מדי חששות מכניסתו של אבן לתפקיד הגדול. התחושה הייתה שאם יצליח לייצב את הספינה מבחינה מנטלית, יבואו ימים טובים יותר גם בצד המקצועי. ואכן, השינוי המשמעותי ביותר שהתרחש על המגרש החל דווקא בחדר ההלבשה. הרעיון המרכזי היה "שהאינדיבידואל יצמח מתוך הקבוצה, ולא הקבוצה מתוך האינדיבידואל", וככל שהקבוצה תהיה יותר טובה ומגובשת, כך יצליחו השחקנים לבלוט כפרטים.
"בהתחלה, כשאבי החליף את יאניס בזמן שכל הצוות נדבק בקורונה, הוא לא רצה לעשות שינויים מהותיים, אז הוא המשיך באותה דרך ובאותה פילוסופיה", סיפר גורם במועדון. "אבל אחרי הפיטורים הוא הכניס דברים משלו, לאט־לאט, כדי לא לזעזע לגמרי את כל המערכת. יש לאבי דרך מיוחדת כזאת, שהוא גורם לאנשים לעשות מה שהוא רוצה בצורה הכי טבעית שיש".
אותו גורם גם נותן דוגמה: "פתאום הוא הכניס את יפתח זיו יותר לרוטציה, וגם אם סקוטי ווילבקין נגע פחות בכדור, זה לא נראה כמו סוף העולם. אפילו ג'יימס נאנלי, שכולם זוכרים מה קרה איתו בתקופת ספרופולוס, הצליח לשים הכל בצד ולהראות לכולם למה כל כך רצו אותו בקיץ. ברור שאף אחד לא דמיין אפילו, כולל אבי עצמו, שהוא ינצח תוך זמן קצר את כל המאמנים הבכירים במפעל. מסינה, לאסו, שאראס. אבל הוא הצליח לחבר אליו את כל השחקנים, ולתת להם הרגשה שכולם יחד במשימה הזאת. כשכולם מגיעים מאותו קו ובלי דיסטנס, במיוחד בתקופת משבר, קל יותר לגרום לאנשים להיפתח".
נכון לעכשיו, כשאפשר לשמוע מחדר ההלבשה בעיקר שירים ושאגות של אושר, להנהלת המועדון צפוי כאב ראש לא פשוט. תשעה ניצחונות רצופים בכל המסגרות, שנקטעו בהפסד הליגה להפועל חולון, גרמו לחישוב מסלול מחדש. אחרי ההחלטה הנחרצת להנחית בהיכל את אחד המאמנים המוערכים באירופה – כמו צ'אבי פסקוואל או אנדראה טרינקיירי – פתאום האיש שכבר נמצא על הקווים ומוביל את הקבוצה לתקופה נהדרת נראה כאופציה לגיטימית.
למילאנו או למדריד?
אבל לפני שתתקבל ההחלטה לגבי העונה הבאה, לצהובים עוד מחכה דרך ארוכה, ולפני הכל הם צריכים לדעת את זהות היריבה שלהם בפלייאוף. ניצחון הערב על פנרבחצ'ה ייתן להם את המקום החמישי וישלח אותם לסדרה של הטוב מחמישה משחקים מול ריאל מדריד. הפסד פירושו מקום שישי בטבלה, שממנו יפגשו את ארמאני מילאנו שסיימה שלישית.
מה עדיף? בחדר ההלבשה של ריאל המצב רחוק מלהיות תקין, אחרי שחרורם של תומא הרטל וטריי תומפקינס, והטלת הקנס על גרשון יאבוסלה עקב "התנהגות בלתי ספורטיבית". מצד שני, אפילו כשהיא במשבר, ריאל היא קבוצה סופר חזקה בעלת מסורת אדירה. גם מילאנו סובלת לאחרונה מחוסר יציבות, עם מאזן של שישה ניצחונות מול חמישה הפסדים בשבועות החולפים, אך יש לה מנהג לפשל לא מעט במאני־טיים. האם למכבי עדיף להפסיד כדי לפגוש דווקא אותה? אבן יודע שעדיף לא להסתבך עם הפסדים מיותרים: "אני לא יודע אם מילאנו יריבה נוחה יותר או לא. אלו ספקולציות, אותי זה לא מעניין".
פורסם לראשונה: 12:20, 13.04.22
