צפו | ניר ברקוביץ': "אני החתול השחור של איביץ'"
(צילום: ONE)
מהרגע שוולדימיר איביץ' עזב את קריית-שלום לפני שלוש שנים, כשלה מכבי ת"א עם ממשיכי דרכו על הקווים ואיבדה את הדומיננטיות בליגה למכבי חיפה. במועדון פינטזו על קאמבק של הסרבי, שעשה בית ספר ליריבותיו בשנתיים שכללו אליפויות בנוקאאוט.
אחרי חיזורים בלתי פוסקים, יותר מהכפלת שכרו, והפיכתו למאמן היקר ביותר בליגת העל - וגם אחרי שלא מצא לעצמו תחנה איכותית יותר - חזר הרס"ר למחנה הצהוב. זה היה חלק מהליך וינטג' שעברה הקבוצה גם בגזרת השחקנים, ממש דומה לקמפיין של ש"ס - להחזיר עטרה ליושנה. אלא שמהר מאוד הוא הבין כי המצב לא כתמול-שלשום.
בזמן שמכבי חיפה סיימה קמפיין אירופי אינטנסיבי שכלל שלב בתים של ליגת האלופות, והפועל באר-שבע חוותה מסע עמוס משחקים בקונפרנס-ליג, מכבי ת"א שוב לא עלתה בעידן איביץ' לשלב בתים באירופה. הפעם לפחות היה לכך צידוק מקצועי בהדחה מול ניס החזקה מצרפת, למרות שהייתה גם ביקורת כלפי המאמן שלא העז מול עשרה שחקנים בגומלין בצרפת - והפסיד.
הצהובים לא ידעו לנצל את הלו"ז הרגוע לבריחה, ורגע לפני היציאה לפגרת המונדיאל הם איבדו גובה ומומנטום במאבק האליפות. שלשום נרשם רגע השפל של העונה, בתיקו (1:1) ביתי מול תשעה שחקנים של סקציה נס-ציונה, שרק רוצה לשרוד בליגה.
השיטה המקובעת והשיתוק במשחקי חוץ. אלה היו גם שתיים מהטענות כלפי פטריק ואן לוון ההולנדי, שהוקפץ מעמדה של מנהל מקצועי בנוער למשרת מאמן בוגרים בה לא התנסה מעולם. בשנתיים הראשונות של איביץ' בארץ, לעומת זאת, הסרבי הוכיח שמעבר למשמעת הטקטית הוא יודע להיות פרגמטי. ניהול המשחק שלו, עם חילופים של שחקנים שידעו להביא את השינוי בכל פעם מחדש, היה מרשים.
אלא שעכשיו גם בו מוטחת ביקורת על קיבעון מחשבתי. בעיקר מוזכרים השימוש בחמישה שחקני הגנה, היעדר היצירתיות, ושחקנים שלא נלקחים בחשבון כמו פארפה גויאגון ומתן חוזז. הסרבי מצידו מסביר שאלה אילוצי הסגל הנוכחי, כשמבחינתו אין שחקני כנף שיכולים לאפשר לו שיטה שהוא מאמין בה - 3-3-4. איביץ' גם מצביע על כך שלמרות הביקורות על השיטה, קבוצתו הגיעה ל-30 מצבי הבקעה מול נס-ציונה. הבעיה מבחינתו היא ההחמצות וחוסר החדות.
אם נוציא מהמשוואה את השישייה לרשת הפועל חדרה במחזור השני, במשחקי החוץ מכבי ת"א קפאה. מול היריבות הישירות במאבק האליפות, בחיפה ובבאר-שבע, זה נגמר באפס כיבושים ויכולת דלה ביותר. בסכנין הצהובים ניצחו 0:1 בקושי רב, כך שבארבעת משחקי החוץ האחרונים הם עם שער זכות אחד בלבד, הרבה בגלל איוש עמדות בשחקנים שהם בעיקר הגנתיים.
המציאות שהשתנתה. בתקופה הקודמת של איביץ' בארץ, זה היה סוויפ מטורף. מכבי חיפה רק החלה בשיקום תחת מרקו בלבול, באר-שבע הייתה תחת סערת העזיבה של אלונה ברקת, ויתר הקבוצות לא היו רלוונטיות. בקדנציה הנוכחית הסרבי הגיע למציאות אחרת. ברק בכר הצליח לבנות קבוצה חזקה ואיכותית, שעוד חוזקה משמעותית בקיץ האחרון. בבאר-שבע ניתנו המפתחות לאליניב ברדה, שידע לבנות מחדש קבוצה לוחמת ויעילה. מכבי ת"א אמנם מובילה עדיין בתקציב, אבל עכשיו היא צריכה להתמודד עם סגלים ומאמנים לא פחות טובים משלה.
המנהל המקצועי שלא מספק את הסחורה. בסיום המשחק נגד נס-ציונה השמיעו מאות מאוהדי הקבוצה בוז צורם, לראשונה זה תקופה ארוכה. חריגות לא פחות היו הקללות כלפי המנהל המקצועי ברק יצחקי, שסופג את מרבית האש מהיציעים. ההתלהבות של התקשורת מ"הקיץ הישראלי" במועדון עשתה הנחה לאיש שאחראי לבניית הסגל. להחזיר שחקנים שלא מצאו את עצמם בחו"ל (למעט ערן זהבי שעוד היה לו ביקוש), זו העבודה הקלה ביותר. סוג של הרמת ידיים, ובטח לא התמודדות עם אתגר מקצועי אמיתי.
איביץ' כבר רמז אחרי ההפסד לבאר-שבע, שהוא היה צריך להתעקש מלכתחילה על העקרונות שלו. הכוונה הייתה לשחקן כנף ולחלוץ זר, לפחות, בטח אחרי שסטיפה פריצה ברח לבלגיה. המבחן הגדול של המנהל המקצועי היה לספק את הצרכים למאמן, דברים חדשים. מה עוד שדווקא השחקן החשוב ביותר מבין האקסים, אלי דסה, בחר בכסף הגדול של דינמו מוסקבה.
הזרים שלא פוגעים. הכישלון ניכר במיוחד כשמשווים את הדברים ליריבה הגדולה ביותר. גל אלברמן הביא למכבי חיפה שני מגינים שוברי-שוויון, חלוץ בסדר גודל של פרנצדי פיירו, ושני בלמים שנחתו תוך מספר ימים אחרי העזיבה של בוגדן פלאניץ'. אלה החתמות שמעידות על עבודת עומק במחלקת הסקאוטינג. במכבי ת"א לא הצליחו להתחזק בזרים. אנדרה ז'ראלדש מעבר לשיא, אנריק סאבוריט בינוני, ג'ורג'ה יובאנוביץ' בירידה, דריק לוקאסן הגיע כברירת מחדל ועדיין מתאקלם, גויאגון לא נספר ורוצה לעזוב ויוריס ואן אובריים לא תורם.
כוכבי האליפות שחזרו שפופים. לקראת סיום הסיבוב הראשון, הפורמט הקל של השבת כוכבי הקבוצה נראה כושל. זהבי עצמו כבר ביקש במוצ"ש שלא ידברו על העבר. הוא נראה לא חד ועצבני משיתוף הפעולה עם חבריו, ושלח מסר שאילו ניתנו לו מצבים טובים היה מבקיע. דור פרץ לא דומה לקשר שעזב לאיטליה, יונתן כהן מתאמן כבר חודש וחצי בקריית-שלום ובכלל לא ברור מה עבר עליו בפיזה. איביץ' משוכנע שכרגע הוא לא מתאים. ניר ביטון התחיל כבאנקר, אבל המשחקים האחרונים לקחו אותו מעט לאחור, דן גלזר לא מצליח להשתחרר מתדמית הכסחן, ואוסקר גלוך? כיאה לשחקן צעיר, לא יציב.
