בארווע אל־בראחה הוא מתחם שנבנה עבור פועלים זרים באחד הפרברים הצמודים לדוחא. בזמן המונדיאל התכנס חלק משמעותי של אוהדי ארגנטינה באזור, שם הם לא רק חיים אלא חלקם אף עובדים, מממנים את השהות, אפילו מוכרים אסאדו לפרנסה. מחזה מוזר התרחש שם בימים האחרונים כשכמה עיתונאים הולנדים הסתובבו במקום כשבידיהם מודפסות תמונות ענק מאירועי כדורגל היסטוריים. בכולן הופיעו שתי נבחרות, הולנד וארגנטינה.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
הייתה שם תמונה של רוב רנסנברינק ההולנדי בועט לשער, אחת של בלם ארגנטינה רוברטו אז'אלה מסתכל על דניס ברגקאמפ, נוספת עם אריין רובן מנסה להבקיע. מטרת הביקור הייתה לשמוע מהארגנטינאים מהי האסוציאציה שיש להם מכל תמונה, כל אחת מספרת אירוע היסטורי הקשור ליריבות הספורטיבית בין המדינות, או יותר נכון ליריבות הכדורגל. לשמוע על ההבדלים בתפיסה של כל אירוע כזה בתודעה של שתי המדינות.
היריבות הסודית
יריבות בין הולנד לארגנטינה? נשמע מוזר, לא? יש המכנים זאת, בעיקר בהולנד, "היריבות הסודית של גביע העולם". חמש פעמים נפגשו השתיים במונדיאלים ותמיד קרה משהו – סיפור שקדם למשחק, משהו שאירע במהלכו, דרמה שגרמה לתפיסות ראש, בכי או שמחה. אין פה מאבק יבשתי מר מעבר למשחק עצמו, כמו מפגש בין ארגנטינה לברזיל או בין הולנד לגרמניה. היריבות הסודית, זו שלא מדברים עליה, מושתתת על המשחק עצמו. מחר (שישי, 21:00), ברבע הגמר, מגיע הפרק השישי.
הסיפור מתחיל ברבע גמר מונדיאל 1974, ההתמודדות הראשונה בין הנבחרות. ארגנטינה לא הייתה אז כוח משמעותי כמו היום. היו לה שחקנים גדולים, אבל במשך שנים רבות היא לא עשתה דבר משמעותי בטורניר החשוב מכל. מולה הציגה הולנד את הטוטאל פוטבול בראשות יוהאן קרויף. ארגנטינה שיחקה על יכולות אישיות, ניסיונות של שחקנים לעבור את השומרים שלהם. הולנד הייתה קבוצתית, שחקניה לא התמחו בפעולה אחת אלא לקחו חלק בכל אספקט של המשחק. זה נגמר ב־0:4 מהדהד לאורנג'.
לתוצאה, ולמה שהתרחש על הדשא, הייתה משמעות אדירה. לאו דווקא לצד המנצח – הולנד הפסידה בגמר למערב גרמניה ועד היום לא זכתה בגביע – אלא דווקא למפסידים. פתאום ראו בארגנטינה שיש דרך אחרת לשחק כדורגל, טובה יותר, מעניינת יותר. נוצר רצון לקחת את האינדיבידואלים ולגרום להם לשחק יחד, בצורה דומה. למשימה נשלח המאמן ססאר לואיס מנוטי – שיער ארוך, יצירתי – כיוון הולנדי משהו. מאז נכנס איזה ביטוי, גם אם כבר לא נאמר היום, "לשחק כמו הולנד". זה מה שארגנטינה רצתה.
הטורניר האפל
ארבע שנים מאוחר יותר היא קיבלה את ההזדמנות להראות שעמדה במשימה, ולא סתם הזדמנות אלא במונדיאל שנערך בבית ובמשחק הכי גדול, בגמר בבואנוס־איירס. מריו קמפס חגג בהארכה, יש גביע לארגנטינה – סוג של הוכחה לעיני הקהל הביתי שהנבחרת יכולה להתמודד עם היריבות האירופיות והכדורגל שלהן. אבל זה אפילו לא אחוזון מסיפורו של הגמר, של הטורניר.
מונדיאל 1978 נערך בארגנטינה דיקטטורית, בראשה עמד רפאל וידלה שהנהיג משטר אימים – איומים, עינויים, היעלמויות של אזרחים. כיום יש המחשיבים את ארגון המונדיאל בארגנטינה לשערורייה כמעט שווה בגודלה לאירוח האולימפיאדה על ידי גרמניה הנאצית. הולנד כלל לא רצתה להשתתף, אבל אחרי הבטחות שונות ומשונות לשינוי חזרה בה (מוכר מסיפור המונדיאל בקטאר, לא?). מי שלא הגיע היה קרויף. רבים האמינו אז שיש קשר ישיר למיקום הטורניר. עם השנים אמר הכוכב שהסיבות היו אחרות, אבל יכול להיות שלא היה מגיע בכל מקרה.
השערורייה לא הייתה רק קיום האירוע אלא מה שהתרחש בו. הסיפורים רבים, כוללים תנאים לא שוויוניים בין ארגנטינה ליריבותיה – הפחדות, איומים ועוד, כשהשיא הגיע במשחק מול פרו. ארגנטינה הייתה צריכה לנצח בהפרש של ארבעה שערים לפחות כדי להקדים את ברזיל ולהמשיך הלאה. התוצאה הייתה 0:6, ובהמשך התברר שהיא אורגנה מראש על ידי הדיקטטור וידאל.
המשחק הזה נחשב בכל אירופה, בטח בהולנד שהייתה אמורה לשחק בגמר מול יריבה אחרת (ברזיל, כמובן, היא זו שנפגעה), כשערורייה ספורטיבית מהגדולות שידע העולם. בגמר גם ההולנדים סבלו. האוטובוס שלהם הסתבך בדרך אחרי שהוחלפו תמרורים כדי למנוע הגעה חלקה לאצטדיון. למרות הכל, רנסנברינק היה יכול לנצח עבור הולנד, אבל הכדור שבעט בדקה ה־90 פגע בקורה.
המשחק הזה, שהגיע אחרי שלא זכתה גם במונדיאל הקודם, שם את החותמת הסופית על כך שהולנד היא לוזרית. "אפשר לומר שכל משחק נגד ארגנטינה מזכיר לאנשים את הגמר ההוא", אמר פעם החלוץ הגדול רוד ואן ניסטלרוי. "זה לא משהו ששוכחים מהר, אולי אפילו לעולם".
התחלף לכתום
20 שנה חיכו בהולנד לנקמה. היא לא הגיעה בגמר, אלא ברבע גמר של מונדיאל 1998. זה היה מפגש ספורטיבי מדהים של שתי נבחרות חזקות. ארגנטינה עם קישור של דייגו סימאונה וחואן סבסטיאן ורון, התקפה שכללה את אריאל אורטגה, קלאודיו לופס וגבריאל בטיסטוטה, אבל שני עשורים אחרי הולנד החזירה לשורת הכוכבים הזו בתוספת הזמן. במקום קורה של רנסנברינק קיבלנו שער עצום של ברגקאמפ. מדובר באחד השערים הכי מפורסמים בהיסטוריה של גביע העולם. כדור ארוך של פרנק דה בור הגיע לחלוץ, שהשתלט עליו – ובעט באמנות לחיבורים. הולנד נקמה, אבל שוב לא זכתה בגביע.
עד הפעם הבאה לא היה צריך לחכות הרבה, כיוון שב־2006 השתיים הוגרלו לאותו בית והמשחק עצמו הגיע אחרי שני ניצחונות לכל אחת. התחזית הייתה 0:0 וכך הסתיים. אבל לפני המשחק היה הרבה יותר מעניין.
המונדיאל הזה, בגרמניה, היה הראשון מאז נישואיהם של מלך הולנד וויליאם־אלכסנדר והמלכה מקסימה. היום הם על הכס, אז עדיין היו נסיך ונסיכה. לפני כן היו הולנדי וארגנטינאית, לא סתם ארגנטינאית אלא בתו של אחד השרים בשלטונו הנוראי של וידלה. הפרלמנט בהולנד יצא נגד הנישואים. האב הכחיש שידע על הזוועות, אבל ועדה מיוחדת בהולנד קבעה שזה לא אפשרי. בסופו של דבר החתונה אושרה בנימוק שהנסיכה והמלכה לעתיד לא עשתה כל רע בעצמה. עם זאת, האב חורחה סורגוויטה לא הורשה להגיע לחתונה. ואז המשחק במונדיאל. "תמיד אעקוב אחרי ארגנטינה, אבל אני הולנדית עכשיו", אמרה.
רק גמר, מסי
זוכרים שהולנד הלוזרית, שהחמיצה בדקה ה־90, הפכה לווינרית מול ארגנטינה בתוספת הזמן? אז הנה השינוי מגיע שוב. הולנד נראתה מצוין במונדיאל 2014 בברזיל ותחת המאמן לואיס ואן חאל, שחזר אחר כך לנבחרת ומאמן אותה גם היום בקטאר. ארגנטינה נהנתה אמנם מלאו מסי, אבל ניצחה בקושי בשלבים קודמים ופחות הרשימה. 0:0, כשרובן היה יכול להכריע בדקה ה־90, אבל תיקול משום מקום של חאבייר מסצ'ראנו מנע ממנו חגיגה. פנדלים, הארכה, ארגנטינה בגמר.
מריו קמפס אמר פעם על המשחקים מול הולנד, הראשונים שבהם – "מפצעי כדורגל לא מחלימים מהר, באף צד". אז נכון, אין פה שתי מדינות שהיו בשני צידי המתרס במלחמת עולם, אבל כן שתי נבחרות שיודעות כמה משמעותיים המשחקים ביניהן. אותו דבר מחר בערב – מקום בחצי הגמר על הכף.
פורסם לראשונה: 10:28, 08.12.22