מגיע אתלט שמעולם לא רץ מרתון, אין לו בינתיים יומרות לטוקיו והמטרה שלו היא בעיקר להשתמש במרחק החדש כדי להרוויח יתרונות ספציפיים במקצועות המובילים שלו: 5,000 ו-10.000 מטר. אבל במרוץ אגמון החולה בתחילת השבוע שעבר התגלתה תמונה אחרת לגמרי. בעזרת אנרגיות וים של כישרון, הבחור מצליח לקבוע תוצאה פנטסטית למתחיל, מתחת לגבול ה-2:08 שעות, ליתר דיוק 2:07.54 שעות. כך גודאדאו בלצ'או, אלמוני עבור רבים עד השבוע, מצא עצמו בסיום ליד לוח תוצאות המראה כי חתך 3 וחצי דקות מהקריטריון לאולימפיאדת טוקיו.
קודם כל, השלמה להבנת התוצאה. התברר כי התוצאה של בלצ'או היא השנייה בהיסטוריה באירופה למרתון בכורה. אפילו מו פארה האגדי לא ירד מה-2:08 שעות במרתון הבכורה שלו. רק דריס אל הימר הצרפתי רץ בזמן טוב יותר - 2:07.02 שעות ב-2001.
"יכול היה להשיג תוצאה אפילו טובה יותר"
"ציפיתי לתוצאות טובות, אבל לא עד כך. למעשה, אם לא היו לי התכווצויות שרירים, 800 מ' לסוף, הייתי משיג תוצאה עוד יותר טובה", אומר בלצ'או בן ה-24, שמתגורר ביהוד ומתחרה עבור מכבי תל אביב.
אבל כאן רק מתחיל הסיפור האנושי המרגש של בלצ'או. מבט מהיר למרוץ בהחולה מגלה שאילו רץ 10 שניות מהר יותר, מעט מאוד בפרופורציות של מרוץ הנמשך למעלה משעתיים, הוא היה מגיע ישירות לטוקיו. ועל חשבון מי? איימרו עלמיה בעל תוצאה של 2:07.45 שעות, שהוא המנטור וחברו הקרוב ביותר של בלצ'או.
"בסופו של דבר, טוב שזה לא קרה. לי יהיו עוד הרבה הזדמנויות, אולי במרחקים האחרים. כשהיינו במחנה אימונים באתיופיה לפני התחרות הוא עזר לי כאילו היה המאמן השני שלי. שיפר אותי המון. מגיע לו על השנים הרבות שעבד בשביל האולימפיאדה הזו. אם איימרו יצליח בטוקיו ארגיש מאושר כאילו אני הצלחתי", אומר בלצ'או.
"אם גודאדאו היה שם לב לשעון הוא היה יכול לזכות בכרטיס לטוקיו", מספר עלמיה. "תאמין לי, הייתי מאוד שמח כי אני יודע איזו דרך ארוכה וקשה הוא עשה. מגיע לו. התכנון המקורי שלנו היה שנסיים במקומות הראשון והשני".
אין ספק, המרתון הוא הלהיט העכשווי של האתלטיקה הישראלית. לא פחות משבעה ישראלים כבר קבעו את הקריטריון לטוקיו: מארו טפרי עם 2:07:20 שעות, גרמה אמרה 2:07:28, ועלמיה 2:07.45 שעות, ייצגו אותנו בטוקיו, מכיוון שרק שלושה רצים מכל מדינה יכולים להשתתף במרתון במשחקים האולימפיים.
מאמנו של בלצ'או, גזצ'או יוסף, שיאן ישראל בריצות 1,500, 3,000 ו-5,000 מטר, שהחל לאמנו רק העונה, עובד איתו על יעדים אחרים בכלל. "הוא התחיל להתאמן ברצינות לפני שש שנים, וגילו 24 צעיר מדי למרתון. לכן המחשבה שיתרכז ב-5,000 ו-10,000 לפחות בשנתיים הקרובות לפני שיתמקצע במרתון, היא הריאלית ביותר. התוצאות שלו השתפרו העונה בצורה משמעותית", מספר יוסף.
המאמן אף סיפק הצהרה מעניינת: "אני רוצה להביא את גודאדאו למצב שישבור את השיא הלאומי שלי ב-5,000 מ'. אותו שיא עומד על 13:31:45 דקות".
גודאדאו עדיין לא מרים ידיים בקשר לטוקיו: "השאיפה שלי היא לקבוע את הקריטריון האולימפי בריצות ל-5,000 ו-10.000 מ', לא רק לשבור שיא ישראלי. לא יודע אם זה יקרה כבר השנה, אבל אני מכוון הכי גבוה. נכון שהקריטריונים נראים בלתי אפשריים 13:13.00 דקות ב-5000 ו-27:28 דקות ב-10,000, אבל ברור שרק מעטים יעמדו בהם לפי קריטריון של שלושה רצים למדינה באולימפיאדה".
המאמנים ששינו את הריצה
משהו על פרופורציות. בני נוה, המסקר את התחרויות השונות באתר איגוד האתלטיקה, ונחשב לאחד הידענים הגדולים, מספר: "בהתחשב בכך ששיאו בחצי מרתון הוא 1:03.07 שעות, ניתן היה לחשוב כי ירוץ מרתון בסביבות 2:11:30 שעות, הקריטריון האולימפי. מה שהשיג הפעם במרתון זה בלתי נתפס".
"התוצאה שלו באגמון החולה", ממשיך נוה, "מדורגת במקום ה-35 באירופה בכל הזמנים. ואם זה לא מספיק, הוא מדורג 12 ב-2020, שהיא שנה חזקה מאוד. כל ה-11 שמקדימים אותו הם מעל גיל 28, הוא רק בן 24. גם הפתיחה של המרוץ, שהייתה חלשה, מנעה ממנו סיכוי להשיג תוצאה טובה עוד יותר".
בלצ'או: "ההבדל בין התכנון לחצי המרחק לבין הביצוע היה איטי ב-26 שניות. מה שעוד הפתיע אותי זה שהייתי די קרוב למארו טפרי, שבעיני נחשב לרץ מרתון ברמה עולמית. פתאום אני מוצא את עצמי בקרבתו".
המרתון הפך לגולת הכותרת של האתלטיקה הישראלית בעיקר בזכות המאמנים. יש את הקבוצה בהדרכת דן סלפטר, שהכוכבת העיקרית שלה היא אשתו לונה צ'מטאי בעלת התוצאה השישית בהיסטוריה במרתון לנשים, 2:17.45 שעות. ישנה גם את הקבוצה של גזאצ'ו, אחת של זוהר זימרו, ונוספת במועדון הסמטה בהדרכת יובל כרמי המוערך, שבה התחיל בלצ'או את הקריירה התל-אביבית שלו. בלצ'או מתעקש שנקדיש מספר משפטים לשלי אליש, "שעומדת מאחורי הקבוצה ומארגנת הכל באהבה, בהתנדבות מלאה".
גודאדאו עלה ארצה ב-2010 בלי רקע כלשהו באתלטיקה. מוצאו מגונדר, משם מגיעים חלק גדול מיהודי אתיופיה. בגונדר הם עסקו בחקלאות. "היו לנו פרות ועיסוקים נוספים", הוא אומר. "הגענו לצפת, אבא זמאנה ואמא אבוסנה". בתחילה התקשו מאוד בגלל הסביבה החדשה שדיברה בשפה שונה, עברית. אבא החליף מקצוע ועבד בשיפוצים. אמא נשארה בבית, שמרה וגידלה את הילדים.
בהמשך עברו לרמת הגולן, וגודאו התחיל ללמוד בישיבה התיכונית חיספין. מי שהביא אותו לאתלטיקה היה הרב אורי פרדה, המחנך שלו בתיכון שהבחין בכישרון כמה מתלמידיו וגייס את המאמן אורי סלעי ללמד אותם את רזי האתלטיקה. הוא היה אז בכיתה י"א. בהמשך, סלעי שכנע אותו להתמקד באתלטיקה באופן מקצועי. "היו שם חבר'ה רציניים מאוד, וגודאדאו מעל כולם. הוא השתתף בהצלחה באליפות בתי הספר. הבנתי שהוא צריך להתקדם ושלחתי אותו ליובל כרמי במועדון הסמטה", מספר סלעי.
הופעתו הראשונה בתחרות בינלאומית הייתה באליפות העולם לבתי ספר שנערכה בארץ. בהמשך, ערך בכורה בחו"ל בתחרות בקפריסין בהשתתפות נבחרות אוקראינה, רומניה, ישראל והמדינה המארחת. בלצ'או , סיים שני ב-1,500 מ', חתיכת הישג בהתחשב בהיותו טירון באתלטיקה.
לאחר מכן התגייס לצה"ל ושירת בישיבת הסדר. כשנוכח כי התחרויות נערכות בשבת, עזב את הישיבה והתרכז באתלטיקה. הוא הצטרף למועדון המוביל של מכבי ת"א והתחיל להתאמן אצל דן סלפטר.
במקביל, גודאדאו מתפרנס בעבודה באתר ההזמנות של מוצרי "שילב" לתינוקות. בעלי החברה כרמית ורונן אלעד, אוהדי אתלטיקה, קלטו לעבודה אצלם לא רק אותו אלא גם את חבריו למועדון, דוד טאייצ'ו ויימר גטהון. "הם מסייעים לנו גם במימון מחנות אימונים, טיפולים ותוספי תזונה. כל המשפחה שלהם גם מסייעת לאנשים נזקקים ולאוכלוסיות חלשות", מספר בלצ'או.
מאז ההישג המפתיע שלו במרתון, בלצ'או מוצף באושר אין-סופי. הוא משוכנע, כמו גורמי המקצוע, שהיה זה רק הפרומו להצגות הבאות שלו.
פורסם לראשונה: 13:49, 23.03.21
