מפסידה גדולה אחת הוכתרה אתמול בפריז עוד לפני שריקת הפתיחה: המסכה. "פ.ס.ז' היא חיסון לקורונה", צחקה קבוצת צעירים במרפסת של אחד מבתי הקפה בכיכר הרפובליקה, כשהם מחסלים המבורגרים וצופים במשחק באחד משלושת מסכי הענק במקום. בשלב הזה של הערב הם עוד קיוו לסיים את הלילה בשאנז אליזה, שנחסם למכוניות בדיוק כמו במונדיאל 2018.
"שם כן תסתובבו עם מסיכות?", שאלתי. "נראה", הם ענו לי בחיוך ממזרי שהבהיר שהחולצה החדשה של הקבוצה שלהם היא אביזר הרבה יותר חיוני מבחינתם.
פ.ס.ז', שמעולם לא החמיצה הזדמנות למרצ'נדייזינג, הוציאה מהדורה מיוחדת של צעיפים ומדי הקבוצה, עם הכיתוב: "כאן פריז, הגמר, ליסבון 2020". תורים ארוכים השתרכו לפני המשחק מול שתי חנויות הדגל של הקבוצה, בשאנז אליזה ובאצטדיון פארק דה פראנס. אלפיים מהאולטרס של הקבוצה כבר נשארו שם כדי לצפות יחד במשחק. הם הגיעו מצוידים בחזיזים, בירות וכאמור, מעט מאוד מסכות, למרות שהללו כיכבו בחלונות הראווה של פ.ס.ז'. בסוף הערב חולקו כ-300 דו"חות על אי-עטיית מסכה. סכום הקנס: 135 אירו. גם פקחי העירייה עשו קופה על ההצלחה של אלופת צרפת.
5,000 כרטיסי הכניסה לצפיית האוהדים שהתקיימה בתוך אצטדיון הקבוצה הוגרלו בין האוהדים וחולקו לחברי הצוות של המועדון שלא הגיעו לליסבון – מלבד 200 ילדים מעמותות שפ.ס.ז' מאמצת במהלך השנה. אלו שזכו נאחזו בפיסת הנייר שלהם כאילו חייהם תלויים בה.
בערבי ספורט כאלה, נוהגים הפריזאים לנהור גם לכיכר העירייה או לבסטיליה. הפעם בקושי הדליקו שם את האורות. אחרי המשחק לא הסתובבו שם אפילו חתולי רחוב. רוב הסיכויים שהסיבה היא אימת הקורונה שהרימה ראש גם בצרפת: רחובות פריז היו ריקים באופן מדאיג במהלך הערב. האוהדים בחרו לצפות במשחק בבית, בלי להתערבב עם זרים.
יותר פיצות מגולים
בתי הקפה שהשקיעו במסכי פלזמה, הצליחו, כנראה, לאזן את גירעון הסגר. כמו בתל אביב – גם עיריית פריז הפקיעה מקומות חניה ואיפשרה להם להוסיף במקום המכוניות עוד שולחנות. המקומות בחוץ היו מלאים, אבל בתוך בתי הקפה היה דליל. "הצילו" קרא אחד האוהדים כשניימאר שוב החמיץ. התחושה הייתה שהאוהדים מבינים כבר בשלב מוקדם שצפירות של מכוניות עד אור הבוקר כבר לא יהיו כאן.
מאחורי השולחנות, ב"יציע החינם" הספונטני, עמדו שלושה שליחי "וולט" המקומי והעבירו את מבטם בין המשחק בטלוויזיה לבין ההזמנות בנייד. שניים מהם לבשו חולצות של סן ז׳רמן. "אנחנו מתרוצצים כבר משבע בערב, מלא עבודה", סיפרו. "החלטנו שנעצור עד למחצית. גם לנו מגיע לראות קצת גולים". לצערם הרב הם ראו ב-45 הדקות הראשונות הרבה יותר פיצות משערים.
במובן מסוים המסקנה מסיום הערב הזה היא שההתמודדות האמיתית של פ.ס.ז' לא הייתה מול באיירן מינכן, אלא מול היריבה ההיסטורית מארסיי.
מפקד משטרת מארסיי אסר על אוהדים להסתובב בעיר עם חולצה או צעיפים של סן ז׳רמן, כדי למנוע קטטות. העונש ל"עבריינים": לא פחות מ-300 אלף אירו או שישה חודשי מאסר. תושבי העיר נעלבו. למה לחשוד שהם לא יודעים לכבד את היריבים? נשיא צרפת בכבודו ובעצמו, עמנואל מקרון, התקשר לשר הפנים וביטל את הגזירה. כשפריז סן ז׳רמן חטפה גול, תושבי מארסיי התחילו לשיר. שהפריזאים הפסידו סופית, המקומיים יצאו לרקוד בנמל.
כשבעלי בתי הקפה כבר הפכו את הכיסאות והורידו את התריסים, שחקני באיירן מינכן עוד לא הספיקו להניף את הגביע. אוהדים מאוכזבים השליכו את השטרות על השולחן ועזבו עוד לפני שריקת הסיום.
שתי אוהדות, נאלייה וחברתה מרי, לבושות בצבעי הקבוצה, צעדו במורד רחוב ריבולי. שליש מתחנות המטרו בעיר נסגרו עוד לפני שהתחיל המשחק, המשטרה כבר מכירה את אוהדי פ.ס.ז'. עכשיו, לא רק שאין חגיגה, אלא שהנערות גם תיאלצנה לצעוד קילומטרים הביתה.
נאלייה לבשה ז'קט של קבוצת הנשים של המועדון, חולצה של העונה הנוכחית ומסכה רשמית. מרי הגיעה בטרנינג בצבעי פ.ס.ז', אבל ויתרה על הלוגו. "היינו קצת אופטימיים מדי, כדי לנצח צריך להבקיע", סיכמה בצער נאלייה, אבל החמיאה לקבוצה שלה: "ועדיין, הם נתנו טורניר יפה". הן סיפרו שאינן מתכוונות להמשיך לשאנז אליזה, "אבל חלק מהבנים שהיו איתנו נסעו לשם", אמרה מרי, והודתה: "כדי לעשות שטויות".
"למה שטויות?" הגנה עליהם נאלייה, "מגיע לקבוצה שנחגוג איתה, בכל זאת הגענו עד לגמר".
אחר כך התברר שמרי הייתה קרובה יותר לתיאור המציאות: חזיזים התחילו להישמע מרחוק. חלק מהאוהדים לא מתכוונים לחזור הביתה בלי לפחות עימות קטן עם המשטרה.
רק כמה מאות מהם נותרו בסביבות האצטדיון ובשאנז אליזה. המשטרה הודיעה מראש כי תאפשר להם להישאר במקום רק שעתיים אחרי תום המשחק, לא משנה אם ינצחו או יפסידו.
בסוף הערב, כרגיל, הגיעו למקום הפורעים, והמכוניות התחילו לבעור ברחובות הסמוכים לשאנז אליזה. המשטרה מפזרת גז מדמיע, הכבאים מגיעים והזיקוקים מתפוצצים.
יש מסורות קלוקלות שאיש אינו מוכן להיפרד מהן, לא חשוב אם ניצחנו או הפסדנו. איך אומרים בפ.ס.ז'? Ici c’est Paris (זוהי פריז).
