רגע לפני חזרת הליגה הטובה בעולם, זה הזמן לקצת נוסטלגיה. לאחר שקבוצתו של לברון ג'יימס הפסידה לבוסטון בחצי הגמר האזורי של פלייאוף ה-NBA בשנת 2010, היו המון ביקורות כלפי צורת המשחק שלו, וכן לא מעט דיבורים על עזיבה פוטנציאלית של הסופרסטאר.
האוהדים המקומיים סירבו להאמין כי יקיר העיר יעזוב בטרם ימלא את ההבטחה שלו להביא הביתה אליפות. ואז זה קרה, נבואות הזעם התממשו ולברון נטש את קליבלנד לטובת חבירה לדוויין ווייד וכריס בוש, שני כוכבים בעצמם, במטרה להשיג טבעת.
הדרך שבה בחר להודיע לעולם על המעבר שלו, לפני שיידע את הקבוצה, הטריפה את אוהדי קליבלנד. זכור להם המשפט הכואב ביותר: “I'm going to take my talents to South Beach and join the Miami Heat". מרגע זה החלו מהומות, שריפת גופיות ופוסטי נאצה ברשתות החברתיות.
העניינים לא נרגעים לאחר מכן, להפך. לברון וחבריו לקבוצתו החדשה, שהפכה למועמדת מובילה לאליפות בין לילה, עורכים מופע ראוותני ובו מוצגים הרכשים החדשים במדי הקבוצה. במעמד זה הבטיח ג'יימס כי הקבוצה תזכה בלא מעט אליפויות תחת הנהגתו. הרברבנות שנראתה אינה אופיינית ויש אפילו שיציגו אותה כמביאה של מזל רע
לברון בחר לא להגיב לביקורות, ולמעט היתקלות תקשורתית עם הבעלים של קליבלנד, דן גילברט, שנוצרה בעקבות מכתב מכפיש שהפיץ האחרון – לא נרשמו אירועים מיוחדים. חשוב לציין שהיחסים בין השניים לא שוקמו לעולם. ג'יימס בחר לתת ליכולותיו לדבר בשם עצמן והוביל את מיאמי לארבע עונות מוצלחות במיוחד.
נראה שג'יימס למד מהחוויה ולאחר ארבע עונות ושתי אליפויות במיאמי, החליט לחזור לקבוצתו הקודמת בקליבלנד, והפעם בחר להודיע על המהלך בצורה צנועה יותר. בכתבה שיצאה למגזין Sports Illustrated הסביר ג'יימס את הרציונל האישי שלו לחזרה הביתה. הוא לא ערך ראיונות נרחבים בנושא ולא יצא באמירות בומבסטיות. האכזבה היחידה שנרשמה הייתה זו של קבוצתו במיאמי, אך גם הם קיבלו את ההחלטה בהבנה.
בכך ג'יימס יצר סוג של סולחה בינו לבין אוהדי קליבלנד הפגועים, שמלבד הכעס על צורת העזיבה, גם ירדה מגדולתה וקצרה המון הפסדים על המגרש. יש שיטענו כי האליפות שהשיג לברון בקליבלנד ב־2016 היא זו שתיקנה את הנזק שנוצר ב־2010, וניקתה את שמו באופן סופי.
המעבר המתוקשר למיאמי הביא על השחקן לא מעט ביקורת וכן לא מעט שונאים. הצורה שבה בחר להודיע לעולם על החלטתו הייתה לא חכמה, ראוותנית ורברבנית לכל הדעות. עד לרגע עזיבתו, ג'יימס נחשב לתקווה הגדולה של קליבלנד, הבן המקומי שיצליח להביא הישגים לעיר מוכת הטלאות. העזיבה הכואבת וצורתה יצרו הדי רעש אימתניים בעולם הכדורסל ככלל ובעיר קליבלנד בפרט. היה נכון לו לפעול ברגישות יתר כלפי האוהדים שתמכו בו מאז ימיו כשחקן בתיכון. שוב, הקהל לא כעס על המעבר (כמובן שהיה מתאכזב בכל מקרה) אלא על הדרך שבה בוצע. הודעות דומות לזו שהוציא ג'יימס בזמנו והדרך שבה נקט נראות לעיתים רחוקות. אין עוררין לכך שהלקח אכן נלמד.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
