אם ב-2019 התמימה והעליזה הייתה לנו הפריבילגיה לדמיין דבר א' על ממשלות וארגונים עולמיים, על בית הקפה שאנחנו אוהבים ועל רותי הגננת של הילדה, ב-2020 הנגיף שכבש את העולם הוכיח לנו שא' יכול להיות גם ב', ג' ואפילו ת'. והקורונה, בכוחות טיפה יותר מחוזקים מאשר השפעת הפופולרית, הציבה לעולם הספורט מראה בפנים. כל מה שחשבנו על ה-NBA, על ליגות הכדורגל באירופה, אפילו על האולימפיאדה - לפתע השתנה. הכל לפתע ברור לנו יותר, וגם הרבה פחות ברור.
אם בינואר התמוגגנו מה-3:4 המדהים של מכבי ת"א בסמי עופר וחשבנו שהעונה יכולה להיות משהו מיוחד (וכולנו יודעים שאם עוואד היה מגיע טיפה יותר מרוכז, הנרטיב של כל העונה היה משתנה מקצה לקצה), ביוני כבר הבנו שת"א הרבה יותר קרובה לאירופה מחיפה.
משחק כדורגל המערב כשלושים גברים מיוזעים שללא ספק מחליפים חיידקים אחד עם השני מתקבל באופן סביר. לעומת זאת, בעולם הטניס, בו שומרים באופן מסורתי על הנחיות הריחוק החברתי מאז מעולם, לא מצליחים להרים את העסק. ב-NBA, המותג הכי חזק ומתוקתק בעולם, הבינו שאם צריך להכניס את כל השחקנים לבועה ולספור השתעלויות, הם יעשו זאת. כי בכל זאת, גם אדם סילבר וגם רודי גובר צריכים להביא באגט הביתה. בהולנד, בלגיה וצרפת, בחוכמה/טיפשות רבה, מיהרו להודיע על סגירת הליגות עד לשנה הבאה ללא אפשרות לערער.
האם אנחנו יכולים להגיד שאחד מהמהלכים האלה היה נכון בוודאות? האם אנו יכולים לפקפק בהם? האם הממשלה הצרפתית תיזכר כגורם מכריע בסיפור זכייתה של אטאלנטה בליגת האלופות 2020?
אמנם הקורונה הציבה מולנו מראה, אך לפחות כרגע, שכבת האדים שמכסה אותה אולי אפילו מבלבלת אותנו יותר.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
