בחודש שעבר פורסם תחקיר ב-ESPN שבו רוברט סארבר, הבעלים של פיניקס סאנס, התגלה כמעסיק גזען, פוגעני ואלים שיצר במשך שנים סביבת עבודה אגרסיבית ומיזוגינית. התחקיר כלל יותר מ-70 עדויות של עובדים ושחקנים במועדון, בעבר ובהווה, על התנהגותו כבעלים, בין השאר על השימוש התכוף שלו במילה הפוגענית "ניגר".
בליגה לוקחים מקרים כאלה ברצינות מוחלטת, ופתחו חקירה שכנראה תוביל, בסופו של דבר, לסיום דרכו של הבעלים הסורר. למרות הענן הכבד שמרחף מעליה, הקבוצה עצמה – סגנית האלופה להזכירכם – שמה את הצרות בצד וכרגע היא הקבוצה הלוהטת ב-NBA, עם 13 ניצחונות ברציפות והמאזן השני בטיבו – 3:14, משחק אחד מאחורי גולדן סטייט.
צריך להיות כנים ולומר שלוח המשחקים של הסאנס היה נוח יחסית בפתיחת העונה. אחרי ניצחון בודד בארבעת המשחקים הראשונים, רצף הניצחונות החל מול קבוצות כמו קליבלנד, ניו אורלינס וגם יוסטון – החלשה בליגה בהפרש גדול.
אצל פיניקס לא תמצאו סודות מיוחדים או שפנים מהכובע (אולי רק ג'בייל מגי שהחליף את דיאנדרה אייטון בהצלחה), וזה לא רק דווין בוקר (22.4 נקודות למשחק) וכריס פול. יש לה שישה שחקנים עם ממוצע נקודות דו-ספרתי ועוד שלושה עם לפחות 8.1 במשחק, לכן הפציעה של הגבוה פרנק קמינסקי (10.6 נקודות ו-4.6 ריבאונדים) לא אמורה לפגוע בה יותר מדי.
הפציעה של קמינסקי הגיעה במקביל לשובו של אייטון, ומי שהשלים את החורים היה כאמור מגי, שדשדש בשנים האחרונות ונכנס מצוין לאחת המשבצות הנחוצות בקבוצה: הסנטר המחליף. בכל פעם שאייטון ירד לספסל במהלך גמר ה-NBA, יאניס אנדטוקומבו וחבריו התנפלו על הצבע – וכולנו יודעים איך זה נגמר בסוף.
המאמן מונטי וויליאמס שבר את הראש בקיץ והחליט להמר על מגי בן ה-33. שימו לב ליעילות של הסנטר בפחות מ-17 דקות בממוצע למשחק: 10.3 נקודות, 6.8 ריבאונדים, 0.9 חסימות ו-67.5 אחוזים מהשדה. לכך תוסיפו את האנרגיה המוכרת שלו והידיים הארוכות שמשנות זריקות בהגנה, והכי חשוב: אייטון נדבק בהתלהבות ומפתח אספקטים חדשים במשחק שלו.
בניצחון האחרון של פיניקס, אתמול בלילה מול סן אנטוניו (111:115), אייטון קיבל כדור מבוקר באזור קו העונשין ובצורה לא אופיינית תקף את הסל וסיים עם שתיים מעל ג'ייקוב פלטל. "חיכיתי לזה שלוש שנים מחורבנות!" אמר בוקר לסנטר שלו, שבדרך כלל מסתפק בזריקה מחצי מרחק. אייטון הוסיף שבוקר מנסה לגרום לו לעשות את המהלך הזה מאז שהצטרף לקבוצה, מה שבעבר הוציא אותו מאזור הנוחות.
"אני אוהב את זה", המשיך אייטון, "עכשיו אני אגרסיבי יותר ומהווה איום גדול יותר מתחת לסל. ראיתי את הצדדים השליליים והטעויות שעשיתי בפלייאוף ובגמר ה-NBA, אני מנסה להשפיע ולהתרגל לדברים חדשים". הסאנס מקבלים משני הסנטרים שלהם תרומה של 26.3 נקודות, 18.8 ריבאונדים ו-1.6 חסימות למשחק, כשאייטון סוחב כמובן את רוב המשקל עם ממוצעים של 16 נקודות ו-12 ריבאונדים.
מבחינה אישית, אייטון רוצה לעלות מדרגה כדי לקבל חוזה גבוה ככל הניתן בקיץ הקרוב. הבחירה מספר 1 בדראפט 2018 כנראה לא יקבל חוזה מקסימום כמו אלה שנלקחו אחריו, לוקה דונצ'יץ' וטריי יאנג, אבל צפוי לקבל הצעה גבוהה מפיניקס שבונה עליו לשנים הבאות.
כריס פול לא מאט
יש לא מעט אנשים ב-NBA שלא אוהבים את כריס פול ושנה אחרי שנה הם מחכים לדעיכתו, אבל בגיל 36 הוא עדיין צוחק על כולם ומבסס את מעמדו בתור המנהיג הגדול בליגה. בעונה הנוכחית הגארד אמנם קולע את הכמות הנמוכה בקריירה שלו (13.9 נקודות למשחק), אבל ניצב, כמו בימיו הגדולים, בראש טבלת האסיסטים בליגה עם 10.3 למשחק, ושני בחטיפות עם 2.2. המספר המדהים הוא כמובן 10.3 האסיסטים שהוא מוסר, 1.4 יותר מהעונה שעברה והכמות הגבוהה ביותר שלו מאז 2013/14.
מתוך 17 משחקים העונה, הוא רשם 11 עם 10 אסיסטים לפחות – כולל הצגה של 18 אסיסטים מול ניו אורלינס ושלוש פעמים 14. כרגע הסאנס גם לא זקוקים לנקודות שלו בעונה הסדירה והוא יכול להתמקד בשיפור חבריו לקבוצה. בינתיים זה עובד מצוין עם 113.5 נקודות למשחק בתקופת רצף הניצחונות – שנייה בליגה אחרי גולדן סטייט.
פיניקס גם רודפת אחרי ההיסטוריה והרצף הנוכחי הוא הארוך ביותר שלה מאז שנקבע שיא המועדון ב-2007 – 17 ניצחונות ברציפות, אז כיכבו בקבוצה סטיב נאש ואמארה סטודמאייר. אבל אל תטעו, הרצף הזה לא מרגש אף אחד. מדובר בחבורה שכבר כמעט טעמה אליפות בעונה הקודמת ואפילו הובילה 0:2 על מילווקי בגמר. "אני לא חושב על זה בכלל, זה רק מספר", אמר הגארד קמרון פיין אחרי הניצחון על סן אנטוניו ושפך אור על המנטליות במועדון. "בכנות, זה כאילו עלינו למאזן 0:1".
הלילה (בין רביעי לחמישי) הסאנס פוגשים את קליבלנד ואחר כך את ניו יורק, הזדמנות לא רעה להגדיל את הרצף, אבל המבחן האמיתי יגיע מול ברוקלין ובשני משחקים נגד גולדן סטייט בטווח של שלושה ימים.
