המחשבה הראשונה שעברה לי בראש עם פרוץ הידיעה על המעבר של קיירי ארווינג לדאלאס הייתה: "אם רק הייתי זבוב על הקיר בבית של לברון ג'יימס"; המחשבה השנייה מיד אחריה הייתה: "הוא בטח נתן לקיר כזו מכה שהייתה הורגת אותי". חוץ מאשר להגיד במפורש את המשפט "תביאו לי את קיירי!", לברון אמר הכל לבעלים של הלייקרס, ג'יני באס, ולנשיא לענייני כדורסל רוב פלינקה, והם עדיין לא מצאו דרך לעשות טרייד כל כך מתבקש.
זה לא שהם לא ניסו. הם ממש ניסו. ישבו יום ולילה על הטלפונים עם ברוקלין נטס וניסו למכור להם חבילה כלשהי תמורת שחקן עם כישרון אללה וראש יוסתור, אבל בסופו של דבר השמיכה הקצרה של הלייקרס לא יכולה להפוך פתאום לארוכה. ללייקרס פשוט אין מספיק שחקנים טובים להציע בטרייד כזה. להחליף את ארווינג בראסל ווסטברוק זה להחליף כאב ראש אחד באחר, וחוזה כבד אחד באחר, וחוץ ממנו פשוט אין.
2 צפייה בגלריה
אם החיווטים במוחו יחזיקו מעמד קצת יותר זמן מבדרך כלל - הוא משנה-משחק עבור המועדון. קיירי ארווינג
(צילום: AP)
2 צפייה בגלריה
קיבל מישהו שיעזור לו להוביל כדור וישאיר את היריבות תוהות על מי לשמור. לוקה דונצ'יץ'
(צילום: AP)
חשוב להבהיר כי למרות ההייפ שנוצר בימים האחרונים סביב האפשרות שקיירי יחבור ללברון ואנתוני דייויס, ויהפוך את הלייקרס למועמדת מובילה לאליפות - הנטס ראו מההתחלה בדאלאס את האופציה הרצינית יותר. מארק קיובן, בעלים שאוהב את הקבוצה שלו כמו אוהד, ידע שהוא חייב להביא ללוקה דונצ'יץ' עזרה מיידית או שהכוכב הנופל מהרגליים שלו ייגמר מהר. הוא פחות או יותר אמר לנטס: "כל שחקן שלי שלא קוראים לו לוקה דונצ'יץ' נמצא על השולחן". המו"מ הזה נסגר מאוד מהר.
אינסטינקטיבית, זה נראה כמו הימור גדול מאוד של המאבריקס, אבל לא באמת. הם לא ויתרו על שום דבר שאי אפשר להשיג שוב, וקיבלו מישהו שאם החיווטים במוחו יצליחו להחזיק מעמד קצת יותר זמן מבדרך כלל - הוא משנה-משחק עבור המועדון. גם התשובה לשאלה האם קיירי יכול לשחק עם לוקה הרבה יותר פשוטה מכפי שאפשר לחשוב: כן, הוא יכול. יותר נכון, לוקה יכול לשחק איתו.
לוקה דונצ'יץ' הוא פנומן עם נגיעות ג'ורדניות, אבל הוא גם שחקן קבוצתי בנשמתו. הוא אוהב למסור, הוא אוהב לראות שחקנים לידו פורחים, הוא קולע 40 נקודות פעמיים בשבוע בעיקר כי בקבוצה שלו אין אף אחד אחר שיעשה את זה. אבל עכשיו יש מישהו שיעזור לו להוביל כדור, שימשוך שומרים, שישאיר את היריבות תוהות על מי לשמור בזריקה האחרונה.
אם תגידו שהתרחישים האלה נשמעים אופטימיים מדי, אתם צודקים. הם אכן אופטימיים מדי. מאז שארווינג עזב את קליבלנד אחרי האליפות ב-2016, כי לא רצה להיות כינור שני ללברון, הוא הותיר אדמה חרוכה בכל מקום. ולמרות זאת, מדובר ברגע מלהיב מאוד בעונה קצת מוזרה שעוברת על ה-NBA. כי למרות שההגנה של המאבריקס - שבעונה שעברה הייתה מהטובות בליגה - תהיה עכשיו ים סוף פתוח לרווחה, אף אחד לא ירצה לפגוש בפלייאוף את לוקה דונצ'יץ' וקיירי ארווינג. ואם זה בכל זאת לא יעבוד, יש בטקסס שפע של אנטישמים וקיירי ימצא מה לעשות.
