בעוד שבועיים בדיוק תתייצב נבחרת ישראל לישורת האחרונה במוקדמות היורו במטרה להשיג את הכרטיס ההיסטורי לאליפות אירופה. מדובר במשימה אפשרית במציאות בלתי אפשרית – ארבעה משחקים בתוך עשרה ימים, כולל שני משחקי "בית" בהונגריה, בזמן שבארץ מתחוללת מלחמה. רגע לפני אתגר חייו, המאמן הלאומי אלון חזן מדבר על הכל בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet, שנפתח, איך לא, עם הזעם שלו על תגובת הכדורגל האירופי למתקפת הטרור הרצחנית של חמאס.
"אם הייתי מופתע מההתנהגות כלפינו הייתי מאוכזב", אומר חזן. "אנשים שם יבינו שמה שהם רואים אצלנו, יגיע אליהם בצורה קיצונית עוד יותר. כנראה שדם של ילדים יהודים ואזרחים יהודים־ישראלים הוא בצבע אחר בעיניים שלהם, אבל ברגע שזה ייצבע בצבעים של האנשים שלהם, יבינו קצת יותר.
"קחו את המשחק בבלגיה לפני כשבועיים, כשמחבל חיסל שני אוהדים שוודים. יכולנו אז לשמוע את הזעזוע העמוק, רק שבמקרה של ישראל, עם 1,400 נרצחים ויותר מ־220 חטופים, משום מה הזעזוע והגינוי היו פחות משמעותיים. אופ"א, שמאופ"א, פיפ"א, הם לא מעניינים אותי, אנחנו חלק מהקמפיין שלהם במסגרת מוקדמות היורו בשביל עם ישראל ומדינת ישראל, בניסיון להביא נחת לעם שלנו. אנחנו חברים באופ"א, אבל מדינת ישראל חברה גם באו"ם, שהם הכי אנטישמים שיש, אז לא חשבנו לרגע לתת להם מתנה ולעזוב את הקמפיין. נביא את עצמנו עם דגל ישראל, לא יעלימו אותנו".
מדוע הכדורגל העולמי מתנהג בצורה כזו כלפי הכדורגל הישראלי?
"הכדורגל העולמי צבוע מימים ימימה, כמו הגופים הבינלאומיים האחרים. אתה יכול לשמוע מה חושב מזכ"ל האו"ם ולהבין שהצביעות שוטפת את העולם בכסף הפונדמנטליסטי מהעולם הערבי. הכסף הזה מביא דברים אחרים. אני מאוכזב מכל כך הרבה דברים מכלל הגופים של הכדורגל העולמי, אבל אני למשל מצדיע לכדורגל הגרמני ולגרמניה עצמה. זה לא כי יש שם ייסורי מצפון על השואה, אלא הבנה מוחלטת שמה שקורה פה ומתנהל פה יצוץ בסוף אצלם בבית. שאר המקומות זו צביעות, ימכרו כל דבר כדי להכניס כסף לקבוצות שלהם. פעם היו סותמים את הפה עם פלסטר, היום הם עושים את זה עם שטרות של מאה יורו או דולר".
8 צפייה בגלריה
דקת הדומייה בוומבלי במשחק בין אנגליה לאיטליה. "הכדורגל העולמי צבוע"
(צילום: Adrian DENNIS / AFP)
חזן, ששיחק בעבר בווטפורד, תוקף גם את התנהלות הליגה האנגלית: "הפרמייר־ליג זה הגוף שהפך להיות הכי עוצמתי בגלל הכסף האדיר שמושקע בו, חלק גדול ממנו ממדינות ערב, ומכאן מופעלים לחצים כלכליים. לכן אנשים מעדיפים לטמון ראש באדמה מאשר להתמודד עם סיטואציות. זה מעורר בי גועל. הרבה קבוצות כדורגל שהיו בליבי כבר לא קיימות עבורי יותר, כמו ליברפול, צ'לסי או טוטנהאם. אני רוצה שמנור סולומון יבקיע מדי משחק בטוטנהאם ארבעה שערים, אבל שיפסידו 5:4".
אם כבר הזכרת את סולומון, בוא נדבר על ההתמודדות של הלגיונרים עם המצב. אם היית בנעליים של ליאל עבדה מסלטיק, שאוהדי הקבוצה שלו מנופפים בדגלי פלסטין, או שון וייסמן שחוטף מכל כיוון בגרנדה, כיצד היית מתנהל?
"לא רוצה להיכנס לנעליים של עבדה. הוא עשה עבודת קודש בשירות המדינה ודרש מהנהלת סלטיק להוציא גינוי נגד הקהל שידוע כאנטישמי, למרות שהיו שחקנים ישראלים רבים ששיחקו במועדון הזה. וייסמן לא חשש לשחק, כוחות הביטחון ייעצו שלא יעשה את זה. הם צריכים לשחק ולהיות שם, כל יום. הנוכחות שלהם היא הניצחון הגדול ביותר. רק ככה גורמים לשונאים את הנזק הגדול ביותר".
אסון לאומי
חזן היה בביתו באשדוד בבוקר 7 באוקטובר, כשהחלה המתקפה הרצחנית על יישובי עוטף עזה. "קמנו מהמיטה, בשעה הזו כבר הייתי אמור לקום לתפילה של שמחת תורה, ואז הגיעו האזעקות. רצנו כולנו למקלט בבית. אני והילדים לא מדליקים טלפונים בשבת, רק אשתי, ולכן שאלנו אותה אם היה חיסול או משהו כזה. אמרתי לה שמשהו מוזר לי, שיש לי תחושה של הסחת דעת. יצאתי לבית הכנסת, אחד המתפללים סיפר שיש חדירה, לא הבנו את גודלה. ואז התחילו להפיץ שמועות שיש מחבלים בכל מקום. נכנס שוטר וביקש להפסיק את התפילה ולחזור לבתים, הבנו שאנחנו בעיצומו של אסון לאומי".
הכרת מישהו מהקורבנות?
"רק בעיר שלי, אשדוד, יש 25 חללים. לפעמים אתה אומר 'אני מכיר אותו אישית ואותו אישית', אבל במקרה הזה כל סיפור שאתה רואה ושומע נוגע לכל אחד מאיתנו בלב, אתה מרגיש שזה מישהו מבשרך. כל עם ישראל הרגיש שזה שלו. כל ילד במסיבה – שלו, כל תושב עוטף עזה – שלו, כל חייל – שלו. האבל של שלמה שרף על הנכדה שלו קיבל עוצמה יותר משמעותית. הייתי איתו בקשר יומיומי, נסענו לחזק אותו. הוא לא היה רק המאמן שלנו, אלא משפחה".
התמלאתי בגאווה
חזן מנסה למצוא נקודות אור בתוך החושך הגדול: "העוצמה של הפגיעה וההשפלה נתנה את התחושה עמוק בלב בימים הראשונים. אנשים עוד לא עיכלו, ראו ושמעו את הזוועות, התחושה הייתה של חוסר אונים. תוך יומיים־שלושה התחלת לקבל את התחושה של הביטחון מחדש, הפסימיות החלה להתחלף באופטימיות. בחודשים האחרונים העם שלנו היה כמו שמיכת טלאים שקורעים ממנה בכל פעם טלאי, עד שהיא התפוררה והגענו לשבר הענק. דווקא האסון הזה גרם לאנשים להתחבר. המכה הכי כואבת גרמה לחיבור, אני רואה את זה ביומיום באשדוד, ההתנדבות האזרחית. אחרי המלחמה יהיה פה חשבון נפש של הרבה אנשים במדינה וזה לא הזמן לעשות אותו עכשיו, אלא להתאחד. עמוק בפנים הסתרנו כמה אנחנו עם מיוחד".
יצא לך לראות סרטוני זוועה?
"בימים הראשונים נצמדתי למסך, כמו כולם. ראיתי בהתחלה סרטונים שהלכו ונהיו יותר זוועתיים, עד שהעדפתי להתנתק מזה. בשידורי הטלוויזיה התנתקתי מהפרשנויות. פתאום אלו שלא ידעו כלום כבר יודעים הכל. אני רואה רק את הכתבות המרגשות ויש סיפורים קורעי לב לצד גיבורים שמיזערו את האסון. אני לא מבין איך חשבנו שהדבר הזה, האויב האכזר, יכול להיות פרטנר או שכן שלנו. חיינו בתפיסה שגויה שהם רוצים חיים. הדברים האלו הוציאו את כל הרוע שיש באדם על חשבון ילדים, נשים, זקנים. ראיתי את סבתא (יוכבד) ליפשיץ, מישהו יכול להסביר איך הדברים האלו לקחו אותה מהמיטה, אישה בת 85, ועוד לתת לה מכות? הזוועות שנחשפנו אליהן רק מראות מי הם, אנחנו צריכים להיות בני אדם טובים כלפי עצמנו. היינו רחמנים כלפיהם ואכזריים כלפינו".
כדורגלנים רבים עברו לחזית ההסברה ברשתות החברתיות.
"אני אוהב את המעורבות הזו, כולם צריכים לתת את החלק שלהם. אני רואה גם אמנים, בעלי עסקים ואזרחים, לא רק כדורגלנים. יש לוחמים צעירים שחלקם חירפו את חייהם ואחרים בסכנה, ויש כאלו שלא יכולים להילחם בחזית ובמקרה שלהם המלחמה צריכה להיות בביקורים, בהסברה, כל אחד צריך לתת את התרומה האישית שלו בדרך כזו או אחרת. ביקרתי בכמה מקומות ואני מאוד מקפיד כשאני מגיע למקום מסוים שלא יצלמו את זה. הרגע הכי מרגש שהיה לי היה כשהגעתי לאריאל זוהר, שיצא לריצת בוקר והיה היחיד מכל בני משפחתו שניצל. ילד בן 13 שנשאר לבד. כשישבנו עם דודתו בבית בראשל"צ הגיעו בנות אולפנה במיוחד באוטובוס מירושלים כדי לתת לו סידור לקראת הבר־המצווה שלו. התמלאתי בגאווה ובתקווה שנלך למקום אחר, מקום טוב יותר".
מצד שני, ראית את הסערה סביב הפוסט שהעלתה אשתו של דיא סבע או הביקורת על הגינוי המאוחר של מוחמד אבו־פאני. כמה אתה חושש שזה יחדור לחדר ההלבשה של הנבחרת?
"אני לא מתכוון להגיב ספציפית. ברור שלכל שחקן יש את הדרך להתמודד ועם מה הוא מגיע, אבל יש רגעים מסוימים בחיים שבהם לא משנה מה אתה מבחינת הדעות הפוליטיות שלך או מה המוצא שלך, אלא רק מה האנושיות שבך. יש שחקנים שהפתיעו אותי ואחרים שאיכזבו בתגובות ובגינוי. בשלב מאוחר יותר כל אחד יעשה חשבון נפש עם עצמו רק כבן אדם, הכי חשוב להיות בן אנוש ולהביע דעה אנושית".
בטח שמעת את הנאום של ברק בכר לפני המשחק של הכוכב האדום בלגרד בליגת האלופות.
"ברור. זה היה פה אחד שדיבר מפיהם של מיליונים. עבורו זה אפילו קשה יותר, הוא מדבר כמאמן ישראלי בחו"ל. זה היה נאום כן, שאני מסכים עם כל מילה שלו".
הנבחרת יותר גדולה מכל אחד
ביום רביעי האחרון קיבל הכדורגל הישראלי את הבשורה שאוהדים רבים חיכו לה כבר יותר משנה: ערן זהבי חוזר לנבחרת, לאחר שהסכים להתפשר על לינה בחדר זוגי ולהתנצל על אמירותיו כלפי הצוות המקצועי. "כשיוסי בניון קיבל את הפנייה לפגישה עם ערן זהבי, הוא התקשר אליי ואמרתי לו שבדיוק כפי שקבענו מתחילת הדרך ולא חרגנו ממנה – לא סגרתי את הדלת בפני אף שחקן בתנאי שהוא מקבל את הכללים שלנו", אומר חזן.
"הסירוב של זהבי בתחילת הדרך לקבל את הסיפור של לינה בחדר זוגי מנע את הגעתו, וברגע שהוא העמיד את עצמו עבור הנבחרת ללא שום תנאי – הוא חלק מאיתנו. יוסי ביקש ממנו להבהיר את הדברים שנאמרו על ידו ועל ידי מקורביו ולשים אותם מאחור, להביע שהוא יודע שקרה משהו שלא צריך היה לקרות.
"הנבחרת יותר גדולה מכל אחד – מבניון, ממני או מכל שחקן – ולכן שום דבר למעט אי־עמידה בכללים שקבענו לא יוביל למכשול. דווקא בימים אלו, המשהו האישי לא יכול לעמוד מול ייצוג המדינה. שום תחושת בטן או פגיעה לא תמנע הגעה של שחקן שיעמוד בכללים. זה כמו שאנשים דרכו על המדינה בחודשים האחרונים ועכשיו מבינים את הערך שלה".
כבשנו עד עכשיו בקמפיין רק שבעה שערים בשישה משחקים. אין ספק שמלך שערי הנבחרת בכל הזמנים הוא שדרוג רציני.
"אני שמח על כל שחקן שיכול לעזור לנבחרת. במשחק הראשון ללא ערן ניצחנו את אלבניה, ואז שאלו אותי אם הוכחנו שאפשר להסתדר בלי זהבי. כבר אז אמרתי שממש לא, שהייתי רוצה שערן יהיה פה ונשמח ביחד. אין לי שום רצון להוכיח, יש לי אינטרס שצריך להיות משותף ועכשיו הוא כזה, נקי, כדי לגרום טוב. בשיחה שהייתה ביני לבין ערן אמרנו שיש לנו מטרה משותפת: לעשות טוב למדינה כולה ברגע הכי קשה שלה".
בזמן שהעם כולו שקוע במלחמה, כשאין כדורגל בארץ, ברור לך שכל הספורט הישראלי על הכתפיים שלך עם ארבעת המשחקים.
"אני כבר שנה וחצי בתפקיד, ואתה יודע טוב מאוד שהיו לי תקלות, פציעות והכל, אבל אני לא מסתכל על שום דבר כקושי אלא כמדרגה לדברים טובים. התקופה קשה, אין ליגה שמשוחקת בישראל, לא אמורים לפנות את הראש לכדורגל, אבל לי חשוב מה שאנחנו הולכים לייצג בימים האלו בחוץ. תמיד ידענו שאנחנו מייצגים את העם, היום אני לא צריך להוסיף מילה על מה זה להיות שחקן נבחרת ישראל בעת הזו. יש קשיים ומכשולים, אבל אף אחד לא עומד בפנינו כתירוץ, אנחנו מגיעים בשם מדינת ישראל".
קצת צניעות
שני המקומות הראשונים בבית 9 יזכו אוטומטית בכרטיס ליורו 2024. ישראל מדורגת כרגע במקום השלישי עם 11 נקודות מ־6 משחקים, אחרי רומניה (8 משחקים, 16 נקודות) ושווייץ (7 משחקים, 15 נקודות). בזכות המעידות המפתיעות של שווייץ ורומניה, הנבחרת של חזן פתאום תלויה לחלוטין בעצמה ונמצאת בעמדת עלייה לא רעה בכלל לקראת ארבעת המשחקים שנותרו לה – בחוץ מול קוסובו (12.11), בהונגריה נגד שווייץ (15.11) ורומניה (18.11), ובחוץ מול אנדורה (21.11).
ניצחתם את בלארוס פעמיים ברגע האחרון, אבל רומניה ושווייץ סיימו מולה בקושי בתיקו.
"הכי קל כמו בפוליטיקה היום להוציא דברים מהארכיון ולראות מה אנשים אמרו. תקפו אותי על זה שניצחנו בקושי פעמיים את בלארוס, ביקרו את יוסי בניון על זה שחגג שער ניצחון מולם בדקה ה־90. במסגרת ההלקאה העצמית שלנו, כנבחרת שזכתה בארבעה מונדיאלים, אולי כדאי לכולנו, בדיוק כמו לממשלה או למערכת הביטחון בימים האלו, להראות טיפת צניעות, אחרי חטא ששילמנו עליו מחיר כבד מאוד. תמיד ידענו לכבד את היריבות ולהיות צנועים, בסופו של דבר אנחנו צדקנו".
למרות שנארח בהונגריה, זה ברגליים שלכם.
"המטרה שלנו להעפיל ליורו לא השתנתה, אבל אנחנו צריכים לעבור צעד אחר צעד. אנחנו מרוכזים רק במשחק מול קוסובו בפרישטינה, ואז נעבור למשחק מול שווייץ ונמשיך הלאה. יש לנו אתגר גדול, ולכן נצטרך לבנות סגל של 30 שחקנים".
יהיה עליך ועל השחקנים פוקוס מיוחד, בטח בימים כאלה.
"תמיד הייתה לי גאווה אדירה להיות ישראלי בכל מקום, ואני מודע לזה שיש היום הרבה מקומות שמפחיד להיות בהם ישראלי, אבל מבחינתי ממש לא. בכל מקום אנפנף בישראליות שלנו, בגאווה שלנו, במדינה שלנו, כדי שיהיה לנו כבוד גדול יותר. יש את החיילים בגבולות, יש את האזרחים שעוזרים מבוקר עד ערב, ויש את שחקני הכדורגל שרוצים לגרום לכל העם הזה לשמוח".
פורסם לראשונה: 10:06, 29.10.23
