קהל לא היה במגרשים בזמן חלון ההעברות החורפי של העונה שעברה, אבל כמה עשרות מאוהדי הפועל באר־שבע הגיעו בכל זאת לאצטדיון טוטו־טרנר לאחר תבוסה מול מ.ס אשדוד כדי למחות על המצב. מי שספג את ההאשמות הקשות ביותר מהאוהדים היה רמזי ספורי, וחלקם אף טענו שהשחקן ירק לכיוונם. לקבוצה לא הייתה ברירה, ספורי הושאל לאשדוד ונדמה היה שהסיפור שלו בבאר־שבע הסתיים.
זו הייתה נקודת שפל שנראה שאין ממנה דרך חזרה, אבל עשרה חודשים מאוחר יותר, רגע לפני פתיחת חלון ההעברות החורפי הבא, אפשר לראות בדיוק את ההפך – ספורי הוא כנראה השחקן המוערך ביותר בבאר־שבע מפתיחת העונה הנוכחית. עכשיו גם יש אוהדים במגרשים והם מריעים לספורי, שלא רק מוביל את באר־שבע למקום הראשון אלא אף נאבק עם עומר אצילי על תואר השחקן המצטיין של ליגת העל, לפחות עד עכשיו.
5 צפייה בגלריה
מעורב באופן ישיר ב-12 שערים מתוך ה-26 שכבשה מוליכת הטבלה. ספורי
(צילום: אלכס קולומויסקי)
יש שיגידו כי מדובר בהשוואה מופרכת ושספורי לא ברמה של אצילי, אבל מבחינת חשיבות התקפית לקבוצה שלו – אין יותר חשוב מספורי. הוא הבקיע עד עכשיו שבעה שערים ובישל עוד חמישה, מה שאומר שהוא מעורב באופן ישיר ב־12 שערים מתוך ה־26 שכבשה מוליכת הטבלה, כמעט מחצית. ז'וזואה, שכולם העריכו את יכולתו, עמד בשלב זה של העונה שעברה על מעורבות בשבעה שערים, פחות באופן משמעותי מספורי. יותר מכך, מבין כל שחקני באר־שבע בשנים האחרונות רק טוני ווקאמה של עונת האליפות השנייה החזיק במספרים טובים יותר לאחר 15 מחזורים.
איפה הוא ואיפה מיכה
המספרים האלה מגיעים בזכות האיום של ספורי על השער גם כשהוא רחוק ממנו, וזה מתבטא בשני אופנים. הראשון הוא הבעיטות מרחוק, גם במצבים נייחים וגם במשחק השוטף. לספורי יש בעיטה מדויקת מאוד ממרחק: חמישה מתוך שבעת שערי הליגה שלו העונה הגיעו בבעיטות מחוץ לרחבה.
האופן השני הוא ההרמות המדויקות, גם פה בעיקר במצבים הנייחים אבל לא רק שם. כל כדור מסתובב בצורה מושלמת לראש של חבר לקבוצה. לא סתם אמר אוראל דגני בשבוע שעבר שזו הייתה טעות לבצע עבירה סתמית מחוץ לרחבה מול קבוצה שיש לה שחקן כמו ספורי.
היכולות האלה הציבו את ספורי במרכז הבמה, או יותר נכון במרכז הקבוצה, ודחקו משם את דור מיכה, הרכש הכי נוצץ של באר־שבע בקיץ האחרון. עכשיו ספורי נראה כמו זה שנוצץ יותר מכולם.
ספורי בן ה־26 נרכש מהפועל ת"א לפני כשנתיים וחצי, ובמשך תקופה ארוכה נראה היה שזמנו בבאר־שבע קצוב. ספורי איבד כדורים שהביאו למצבים טובים לקבוצות היריבות, ועיצבן את האוהדים כשבכל משחק כמעט ניסה להבקיע ממצבים קשים ואף סתמיים ממרחק רב, לפעמים קרוב לעיגול האמצע. גם מחוץ למגרש היה נדמה שספורי לא סופר אף אחד. בשיאו של אחד הסגרים, כשלשחקנים היה אסור להיות בקרבת אנשים מעבר לאימונים ומשחקים, הזמין הקשר שף פרטי לביתו. בקבוצה זעמו.
באמצע שנות העשרים לחייו, בזמן ששחקני התקפה אמורים להגיע לשיא פריחתם, היה נדמה שספורי כבר לא יממש את הפוטנציאל, ובטח לא יהיה חלק משמעותי בקבוצה בכירה, כזו שמתמודדת על האליפות. אבל דברים השתנו וספורי עצמו תולה את המהפך הזה בעניינים מנטליים. הכדורגל תמיד היה שם, זה פשוט הוא שהתבגר. ספורי מדבר על העניין המנטלי בפתיחות, ובכלל אפשר לשמוע בדיבור שלו בגרות (הוא גם היחיד בערך שמדבר מול התקשורת על הרצון בקבוצה לאליפות).
גם סחבק, גם מנהיג
במשחק מול בית"ר ירושלים בטדי במחזור הראשון, כמה ימים לאחר שאלטון אקולטסה הורחק מול אנורתוסיס וכולם האשימו אותו בהדחה מאירופה, חגג ספורי את אחד השערים בריצה לכיוון אקולטסה בתוספת חיבוק. זה היה אקט של מנהיגות. לפני שבוע, כשרמזי נשאל שאלה במסיבת העיתונאים, הוא ביקש קודם להודות לאסי רחמים שעזב את המועדון. התנהגות של מנהיג.
זה קורה גם בתוך במגרש. במשחק האחרון מול בית"ר ירושלים המהלך המרשים ביותר של ספורי לא היה שער או בישול שלו, אלא הרגע שסימן את השינוי במשחק שלו. באמצע המחצית השנייה, כשבאר־שבע הייתה ביתרון 0:1, ירד ספורי להגנה וחילץ כדור קרוב לרחבת הקבוצה שלו. הוא מיד התרומם חזרה למצב עמידה ושתי שניות לאחר חילוץ הכדור כבר שלח מסירה ארוכה לשגיב יחזקאל. המהלך הסתיים בשער של ניקיטה רוקאביצה. לא רק יכולת של ספורי, אלא גם עבודה רצינית על המגרש.
מקורביו של ספורי מספרים שלא מדובר רק בשינוי גישה של השחקן עצמו, לא רק החלטה אישית שהגיע הזמן לעבוד קשה ולהרים את הקריירה, אלא גם לכך שהקים משפחה, התחתן והפך לאבא יש חשיבות גדולה. לא רק אירועים אישיים קשים גורמים לבן אדם להתבגר, אלא גם החיוביים.
אז ספורי התבגר, ואת התוצאות רואים על המגרש בכל מחזור. הפועל באר־שבע עדיין לא הפסידה העונה והיא עם רצף של שישה ניצחונות ליגה. המון שחקנים, בכל אזור במגרש, מציגים יכולים טובה בבאר־שבע, אבל ספורי הוא הדמות המרכזית. לא רק בקבוצה שלו, אלא בליגה כולה.
