אנגליה ציינה שלשום 100 יום לפתיחת יורו הנשים. הממלכה, עם חיזוק מאירלנד, הייתה עסוקה לאחרונה יותר בניסיון לזכות באירוח אליפות אירופה לגברים ב־2028 (ההצעה שנחשבת לפייבוריטית מוחלטת), אבל זה לא אומר שהטורניר הנוכחי הוא "על הדרך".
הטירוף מתחיל להיות מורגש יותר ויותר לקראת המשחקים, ולאור הזינוק ביכולת של נבחרת אנגליה בשנים האחרונות, כולל המקום הרביעי במונדיאל 2019, הקהל הביתי מרגיש שיש פה אפשרות לשבור את נאחס התארים שהתעצם עם ההפסד האחרון של הארי קיין וחבריו לאיטליה בוומבלי הקיץ.
מה הטירוף הזה אומר? בואו נדבר במספרים. המארגנים החלו במכירת הכרטיסים בתחילת השבוע, וההיענות הייתה חסרת תקדים ושוברת שיאים. בעוד ביורו הקודם בהולנד, שהיה המוצלח ביותר מבחינת קהל, נמכרו 240 אלף כרטיסים, אופ"א מכרה הפעם תוך יממה יותר מ־300 אלף, קרוב לחצי מהכמות שעומדת למכירה. הכרטיסים למשחק הגמר נמכרו תוך שעה. כולם. וגם כאן אנחנו מדברים על אצטדיון וומבלי, שמכיל 90 אלף מקומות.
אל תבנו על כרטיס גם למשחק הפתיחה ב־6 ביולי, כאשר אנגליה תתמודד עם אוסטריה באולד טראפורד, עוד אצטדיון ענק שיארח משחקים בטורניר. המגרשים במילטון קיינס, שפילד, ברייטון וסאות'המפטון יקלטו יותר מ־30 אלף אוהדים בכל משחק. רק כדי להגביר את הווליום, ההתאחדות האנגלית חגגה השבוע עם הצבת פסלי ענק של שחקניות כדורגל שולחן ברחוב קרנבי העמוס בלונדון.
חגיגה בקאמפ נואו
אתם יודעים, ככה זה במדינות ספורט נורמליות, בהן כדורגל נשים הוא לא סעיף בתקנון שצריך לעשות איתו את המינימום כדי לצאת ידי חובה, או ענף שהציבור לא מוכן לקבל כי "זה לבנים". מדינות כמו אנגליה, או ספרד למשל, שעומדת לנפץ שיא משלה בקלאסיקו הקרוב.
ברצלונה הפכה בשנה שעברה לאלופת אירופה הראשונה מספרד בצ'מפיונס לנשים, והיא קבוצה היסטורית מבחינת האיכות והדומיננטיות שלה בליגה המקומית, שם לקחה טרבל בעונה החולפת. בין ההתאהבות של הקהל בכדורגל נשים לבין הצימאון של אוהדי בארסה להצלחה לאור השקיעה המתמשכת של קבוצת הגברים, השחקניות מבירת קטלוניה הפכו לטרנד חם. התוצאה היא מה שאנחנו עומדים לראות במשחק מול ריאל הערב (רביעי, 19.45), שישנה את כל החוקים.
לא מדובר בסתם קלאסיקו, אלא ברבע גמר ליגת האלופות. כאמור, ברצלונה ברמה אחרת, וניצחה 1:3 במשחק הראשון במדריד, עם צמד של שחקנית השנה בעולם אלכסיה פוטייאס – אבל עוד הרבה לפני כן אוהדי הקבוצה הבטיחו את מקומם בקאמפ נואו כדי לראות את הגיבורות שלהם. קאמפ נואו! השיא העולמי הנוכחי למשחק קבוצות נשים (לא נבחרות) עומד על 60,739 צופים, ונקבע ב־2019 כשאתלטיקו מדריד אירחה את ברצלונה – והפעם אמורים להגיע 90 אלף צופים.
התעללות ולחץ
על פניו, הכל טוב ויפה. הצמיחה של כדורגל הנשים מתחילה למלא יציאים ברמה שנראתה דמיונית בעבר, הענף מתמקצע בכל העולם והשחקניות הן גיבורות תרבות. אבל ככל שהוא צובר תאוצה, הוא גם נאלץ להתמודד עם הטראומה שמלווה אותו. באופן אירוני, יממה לפני שבארסה תעשה היסטוריה בכדורגל הנשים, שחקנית הקבוצה ז'יובאנה קיירוש (שהושאלה העונה ללבאנטה), חשפה אתמול את ההתעללות שעברה במועדון.
קיירוש אינה הראשונה שמדברת על זה: הכדורגל האמריקאי סער בשנה שעברה אחרי התפוצצות פרשה ארוכת שנים של התעללות מינית ונפשית בשחקניות מצד מאמנים, מציאות בעייתית של ספורטאיות שמנוהלות בידי גברים בעלי כוח. וכעת, הפוקוס עובר לקיירוש.
הברזילאית כתבה בטוויטר: "עברתי חודשים של ייסורים. כעת אני מוכנה לצאת נגד היחס ממנו סבלתי בברצלונה. מהרגע בו זומנתי לנבחרת ברזיל ההתנהגות השתנתה. בהתחלה רמזו לי שבחירה בברזיל לא תהיה טובה לעתיד שלי בקבוצה, ואז ההתקפות הפכו בוטות יותר, מנגנוני לחץ שנועדו לגרום לי לוותר על הזימון".
"עברתי חודשים של ייסורים". הפוסט של קיירוש
קיירוש הוסיפה כי באחד המקרים ראש מערך הרפואה של ברצלונה נעל אותה במכוון בחדר וגרם לה להפסיד אימון ואת גמר הגביע. היא סיכמה שהכל התאפשר בגלל "תפיסות תרבותיות ומבניות בחברה פטריארכלית".
וכאן טמון בדיוק הצעד הבא שכדורגל הנשים חייב לעשות. זה עדיין לא קורה מספיק ברחבי העולם, אבל כאשר יותר נשות מקצוע ומאמנות יעבדו עם השחקניות הדפוסים בחדר ההלבשה ובניהול הקריירה שלהן ישתנו.
