בשנת 2000, כשהוא בן 28 בלבד, הדהים דורון שפר את עולם הכדורסל כשהודיע על פרישה. מספר שנים לאחר מכן, התברר כי הסיבה לכך הייתה מחלת הסרטן בה לקה, ועליה הצליח להתגבר. שלוש שנים לאחר מכן חזר לפרקט, ואף סייע להפועל ירושלים לזכות בגביע יול"ב, התואר האירופי הראשון והיחיד בתולדותיה. האזינו לתוכנית המלאה.
"ריפליי" - תוכנית הספורט של ynet radio
שנתיים לאחר אותה זכייה עם ירושלים הודיע שוב הגארד על פרישה, ב-2007 חזר שנית לשחק הפעם בגליל עליון (עמה זכה באליפות ההיסטורית ב-1993), אך ב-2008 כבר תלה את הנעליים באופן סופי. לאחר שפרק הכדורסל הסתיים, נעלם שפר ממרכז הבמה. מרצון.
כעת, אחד הכדורסלנים הגדולים אי פעם שיצאו מישראל, מצא את מקומו במושב אמירים בגליל העליון. "שעה וחצי מהמרכז בלי פקקים, בלי פספורט, אוויר הרים, אישה וחמישה ילדים, נשארנו עם החמישייה הפותחת ואין רגע דל", סיפר שפר בריאיון לתוכנית הספורט "ריפליי" ב-ynet radio. "באמת החיים מלאים וגדושים, גם מלאים בלימוד תורה ומצוות וגם בעשייה של פרנסה שאני היום מרצה, לובש הרבה כובעים שונים, גם הרצאות שאני מספר את סיפור חיי, גם ספרים שכתבתי".
שפר מספר על המהפך שעבר: "בעצם הבנתי שהבריאות הפיזית והנפשית שלי והשמחה שלי לא יכולות להיות תלויות בקוצו של סל או בניצחון, כי אי אפשר לנצח כל משחק. בעצם זה הצית בי אש להתחיל לחפש איזה משהו פנימי יותר, ואיזה עמוד שדרה שאני אוכל להישען עליו ולחיות בצורה שפויה ובריאה בתוך המציאות המטלטלת הזאת".
קח אותנו למחלת הסרטן. מתי אתה בעצם מגלה את זה?
"גיל 30, אני אחרי הפרישה הגדולה שלי מכדורסל, אז יצאתי למסע הרוחני, להעמיק במסע התשובה שלי. אני נוסע עם אבא שלי לארה"ב לראות משחק אולסטאר של מייקל ג'ורדן ב-NBA וזה העונה האחרונה שלו בהחלט בגיל 40, הזדמנות לראות את המאסטר בהופעה אחרונה".
"איך שאנחנו באים להתיישב מתחילים לתקוף אותי כאבים חזקים בבטן התחתונה, אני אומר לאבא שלי שיתיישב. אני הולך לשירותים, ככה מקווה שעוד רגע זה עובר, אבל זה רק החמיר. הייתי צריך לקחת כדור נגד כאבים, שכבתי שם בצד. באיזשהו שלב הכאבים היו כל כך חזקים שהיינו צריכים להתפנות לבית החולים ולבדוק מה הסיפור. בבית החולים עוד לא אבחנו רשמית אבל היה ברור שמשהו לא נראה טוב, כבר דיברו על אפשרות שיש לי גידול. אמרו מיד שאני חוזר לארץ לעשות בדיקות מקיפות".
ואיך התחושות לפני הבדיקות?
"כמובן הלילה אחרי עם הרבה פחדים, פתאום באמצע החיים האפשרות של סרטן הופכת להיות ממשית אצלי. באמת מיד כשחזרתי עשינו בדיקה והתברר שיש לי גידול ממאיר באשך השמאלי".
ואיך מתמודדים עם זה?
"למרות שהנטייה הראשונה הייתה לעשות ניתוח, אמרתי רגע: אם אני מוציא אותו מהגוף ואני לא לוקח אחריות על החלק שלי בסיפור, מה הביאני עד הלום, מה גרם לגידול הזה להיווצר אז גם אם אני מוציא אותו וממשיך בהרגלים הלא בריאים שלי הוא יחזור עוד פעם, אפילו גדול וחזק יותר. עניין אותי ללכת לשורש, לא רק לטפל בסימפטום ובעצם יצאתי למה שאני מכנה מחנה האימונים של חיי שאני מחפש עצות וכלים ומקורות השראה איך לקחת אחריות ולחיות בצורה בריאה יותר ובכל הרבדים. זה גרם לי בסופו של דבר לשנות הרבה הרגלים לא בריאים".
פורסם לראשונה: 18:21, 29.03.23
