(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון)
אלכס שטילוב נחשב גבוה מדי למתעמל קרקע. מול כל הקטנים והזריזים, 183 הסנטימטרים שלו בולטים למרחוק וכל סלטה מחייבת אותו לתנועה ארוכה יותר ולקפיצות גבוהות יותר. תוסיפו משקל כבד יותר שנוחת על המזרן (מתכון לפציעות) ותבינו שזה עלול להיות חיסרון.
אבל שטילוב הוא לא מהטיפוסים שמוותרים. איכשהו הבחור הנחוש הצליח לא פעם להפוך את הגובה שלו ליתרון ובזכות עוצמה הפליא באקרובטיקה שדווקא המתיחה שלה על פני 183 סנטימטרים, נראית מרשימה יותר. ב-2006 הנחישות הזו סידרה לשטילוב, אז צעיר אלמוני בן 19, העפלה מפתיעה לגמר הקרקע באליפות העולם באורהוס. הוא סיים במקום השביעי ועם תובנה ברורה: "זוכר שעליתי לגמר, לא הכירו אותי אז בכלל. כולם הופתעו, ילד בן 19 עשה גמר באליפות עולם. היו שם אלופים אולימפיים ואלופי עולם, ממש כוכבי על של התעמלות מכשירים. אז הבנתי שאני כן ברמה טובה וכדאי לי להמשיך ולהתמיד".
ושטילוב אכן התמיד. שנה אחר כך הוא סיים חמישי באליפות העולם בשטוטגרט ועשה את קפיצת הדרך המשמעותית בקריירה: קריטריון אולימפי ועלייה על המטוס לבייג'ינג: "זו הייתה האולימפיאדה הראשונה שלי. החוויה שם הייתה כל כך עוצמתית שאני זוכר אותה כאילו זה היה אתמול".
כמה התמיד? בגיל 34 הוא ייצא לטוקיו כדי להתחרות באולימפיאדה הרביעית שלו. בין לבין הוא הספיק לזכות ב-18 מדליות בתחרויות שונות והבולטות שבהן: פעמיים ארד באליפות העולם (לונדון 2009, טוקיו 2011), זהב באליפות אירופה (מוסקבה 2013) כסף באליפות אירופה (ברלין 2011) ועוד חמש פעמים שבהן סיים שלישי באליפות היבשת.
כשמחפשים את שורשי האמביציה ה"שטילובית" כנראה צריך להרחיק עד טשקנט שבאוזבקיסטן, העיר בה הוא נולד. הילד אלכס התחיל להתאמן בהתעמלות מגיל 5 ("תמיד אהבתי לקפוץ ולהתגלגל") ובגיל 12 נשלח לפנימיית ספורט לנוער. ככה זה כשאתה נולד לאמא אלה שהייתה מתעמלת ואבא סרגיי שעסק ברכיבה על סוסים. האגדה מספרת שכשהיה זאטוט ההורים חשבו שזה יהיה קצת מוקדם לשים אותו על סוס, אז הם שלחו אותו להתאמן בסלטות והתעמלות מכשירים. בוועד האולימפי הישראלי מודים לאל שלא היה בסביבה סוס מספיק רגוע שאפשר לאמן על גבו ילד קופצני בן 5.
היום שטילוב מתגורר בהרצליה ומתעורר מדי בוקר ב-6:30 יחד עם בנו ומאוחר יותר לוקח אותו לגן. ריטואל הבוקר כולל טיול עם הכלב בגינה ("מבחינתי זה חימום טוב להמשך היום") ואז הוא נוסע להדר יוסף לאימון הבוקר. מאוחר יותר יחזור לשם לאימון הערב ("זה האימון המרכזי יותר, בו עושים את רוב התרגילים") ושטילוב מודה בחיוך שהמזרן הזה, עם כל המכשירים מסביב, הוא המקום בו הוא מרגיש הכי בנוח בעולם: "זה הבית השני שלי. אני חושב שאני מבלה פה יותר שעות מאשר בבית. כשהייתי ילד ראיתי בטלוויזיה את אולימפיאדת אטלנטה 96' ואז החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות, להיות מתעמל אולימפי. לא ידעתי שאגיע לארבע אולימפיאדות".
