הפגישה של ורוניקה גירנקו ואנסטסיה גורבנקו
(צילום: עידו ארז, עריכת וידיאו: עמרי צוינגל)
ענף השחייה הוא בין היחידים שבו אי-אפשר לראות מי פראלימפי ומי אולימפי. עם הכובע על הראש, המשקפת על העיניים והמים שמכסים כמעט את כל הגוף - כולם נראים אותו הדבר. לא במקרה בחרה לומר ורוניקה גירנקו (25), שחיינית פראלימפית, כי "במים אין מגבלות". כשהיא ואנסטסיה גורבנקו (19) נפגשות בבריכה האולימפית במכון וינגייט לטובת כתבה לרגל יום האישה 2023, גירנקו מתרגשת, וכבר בהתחלה משתפת שאלופת אירופה היא ההשראה שלה.
את גורבנקו כל העניין הזה מביך, והיא לא מסתירה את זה, לא בראיון ולא בצילום הווידאו לאחר מכן. הפיינליסטית האולימפית מטוקיו כבר עברה הרבה, למרות גילה הצעיר, ופגשה לא מעט ספורטאים וספורטאיות שונים ממנה. היא יודעת מתי להביא כסא בשביל הצילומים כי גירנקו מרותקת לכיסא גלגלים, ומתי לעבור לשבת על המקפצה.
"זה תמיד מפתיע אותי באיזושהי צורה. עוד לא התרגלתי לזה ואני לא מעכלת את זה", אומרת גורבנקו כשהיא נשאלת איך זה מרגיש להיות מודל. "מוזר וחדש לי שאנשים מסתכלים עליי מנקודת מבט של 'את דמות להשראה עבורי'. בסופו של דבר אני עדיין נערה ולפני כמה שנים הייתי ילדה. אני עדיין מתפתחת וגדלה, חווה דברים".
אחרי תחרויות מוצלחות האינסטגרם מתפוצץ?
"כן, והכי נחמד שזה קורה מהכיוון של הילדים הקטנים. גם אחותי הקטנה שהיא בת 10, וגם בכללי, כשבגילים האלה מסתכלים עליי כדמות להערצה, זה נחמד ומחמיא. לפני כמה שנים גם אני הייתי שם, הסתכלתי על יעקב טומרקין, עמית עברי, קרן זיבנר וכל השמות האלה. יש חילופי דורות וזה מאוד משמח שאני חלק מזה".
גורבנקו: "פעם היו סטיגמות שנשים לא יכולות להיות שריריות וחזקות, בטח לא יותר חזקות מהגברים. היום זה שונה. חשוב לדעת שכל אחת יפה בדרך שלה וזה לא משהו שאמור לעצור ילדות ללכת לספורט שהן רוצות"
ורוניקה, במה אנסטסיה נותנת לך השראה?
"בהרבה דברים. היא חדורת מטרה בצורה מטורפת. היא באה לתחרויות בנחישות ואם היא רוצה אז היא לוקחת. היא מתאמנת בעומסים מטורפים וגם אדם מדהים, לא רק ספורטאית מעולה".
הפודיום הראשון שלי
גם גורבנקו וגם גירנקו נמצאות בשגרת אימונים לקראת טורניר אליפויות העולם שייערכו בקיץ. בחודש יולי תצא גורבנקו ליפן, שם תיערך אליפות העולם בשחייה, ואילו גירנקו תצא חודש אחר כך למנצ'סטר, שם תיערך התחרות הפראלימפית.
בשנה שעברה האליפות העולמית האירה פנים לשתי הנשים הצעירות וכל אחת מהן מצאה את עצמה שוברת שיא משלה. גורבנקו סיימה חמישית במשחה ל-200 מטר מעורב אישי ובכך שברה את הישג השיא לשחיין/ית ישראלי/ת, שעמד עד אותו הגמר על המקום השישי. גירנקו זכתה במדליית כסף במשחה ל-50 מטר חזה ועלתה על הפודיום לראשונה מאז החלה להתחרות.
איך השנה שעברה הייתה בשבילכן?
גורבנקו: "לא הייתי מגדירה אותה ככזו שהייתה הטובה ביותר שלי. אני חושבת שהשנה הכי מוצלחת שלי הייתה השנה האולימפית עם אליפות אירופה לפני זה והגמר האולימפי. הצלחתי לשחזר כמה רגעים בשנה הזו כמו לנצח את אליפות אירופה וגם להגיע למקום חמישי בעולם, משהו שלא קרה לי אישית בבריכות ארוכות. אם הרגשתי לחץ לשבור את הישג השיא? לא. מן הסתם התרבות הישראלית מאוד אוהבת לדחוף ולדבר על הישגי שיא ועל מדליות כל הזמן, אז לא קל למתן. אני עובדת עם הפסיכולוג הרבה זמן על זה, ואני יכולה להגיד שזה עוזר".
גירנקו: "באליפות העולם הקודמת זו הייתה המדליה הראשונה שלי, הפודיום הראשון. אי-אפשר לתאר את הרגע שבו מסיימים את המקצה ואז רואים את התוצאות, רואים את המיקומים. קלטתי פתאום שאני מדורגת שנייה. להיות מועמדת למדליה ולהיות מדליסטית אלו שני דברים שונים. הרבה דברים יכולים לקרות בדרך. לראות את זה קורה במציאות זה היה מדהים. איך הגבתי? אני לא בן אדם דרמטי כל כך, התרגשתי בפנים והמשכתי כי זה היה גם היום הראשון שלי בתחרות והיו לי עוד מקצים, ככה שלא יכולתי לחגוג".
שרירים זה יפה
כשהשתיים מתארגנות לצילומים אי-אפשר לפספס כמה הן שריריות. גם גורבנקו וגם גירנקו עובדות לא מעט בחדר כושר עם משקולות והדבר ניכר בזרועות המרשימות שלהן. גורבנקו: "פעם היו הרבה סטיגמות שנשים לא יכולות להיות שריריות וחזקות, בטח לא להיות יותר חזקות מהגברים. היום זה מאוד מאוד שונה. אני מקווה שזה לא עוצר ילדות צעירות מללכת לסוגי ספורט כמו שחייה, הרמת משקולות או דברים שצריכים פיתוח שרירים ואת נראית יותר שרירית מבדרך כלל.
גירנקו: "אני לא מרגישה יחס מקל כי אני ספורטאית פראלימפית. אני קודם כל שחיינית וספורטאית, אחר כך פראלימפית. אני רוצה שיראו אותי ככזאת, לא שיראו את הסיפור מאחוריי, אלא את התוצאות וההישגים שלי בבריכה"
"חשוב לדעת שכל אחת יפה בדרך שלה וזה לא משהו שאמור לעצור את הילדות ללכת לספורט שהן רוצות. גדלתי עם בנות שאמרו שהן לא רוצות להרים משקולות כדי לא להיות שריריות, ולא רוצות כתפיים. אני אישית חושבת שזה מאוד יפה וזה הגוף שלי ואני מפתחת אותו. למזלי, אני באתי אחרי עמית עברי וירדן ג'רבי, שהיו נשים שריריות וחזקות. גם קטינקה הוסו שאותה הערצתי בעולם השחייה, היא כזו. זה אף פעם לא עצר אותי. להפך, אמרתי שגם אני רוצה להיות ככה".
גירנקו הפכה לנכה בגיל 5 אחרי שעברה תאונת דרכים בזמן חופשה משפחתית בחו"ל. היא משותקת מהחזה ומטה, והרעיון להצטרף לענף השחייה עלה במקביל למשחק טניס שולחן. בסופו של דבר העדיפה גירנקו להישאר במים. "ככל שהתקדמתי בשחייה הבנתי שאין דבר כזה לשלב שני סגנונות ספורט ביחד, במיוחד כשרוצים להיות תחרותיים. למה בחרתי בבריכה? אני יודעת שענף השחייה הרבה יותר מפותח בארץ, וגם אהבתי את זה יותר. במים אין מגבלות או משהו שלא מאפשר לי לזוז. קל לי להתנהל בתוכם".
איך נראית השגרה שלך?
"אימון ראשון בשש בבוקר, ואחר כך אימון שני בחמש בערב. ברוב המקרים זה פעמיים ביום. לפני תחרויות זה יכול להיות 11 אימונים בשבוע. יש גם אימוני כושר. אני גם מרימה משקולות. במשקל לא גדול, אבל מרימה".
אבא שלך מלווה אותך באימונים, איך זה מרגיש?
"הוא איתי לא רק באימונים, אלא גם בתחרויות. יש לזה שני כיוונים. מצד אחד, זו תמיכה מעולה כי הוא תמיד ירצה בטובתי. מצד שני, אני לא רוצה לאכזב אותו ויש לחץ להצליח יותר. תלוי איך מסתכלים על זה".
למרות סיפור החיים שלך, את מציגה נחישות מרשימה להצליח. את מעוררת השראה.
"אני לא מרגישה יחס מקל או משהו כזה כי אני ספורטאית פראלימפית. אני קודם כל שחיינית וספורטאית, אחר כך אני פראלימפית. אני רוצה שיראו אותי ככזאת, לא שיראו את הסיפור מאחוריי, אלא את התוצאות וההישגים שלי בבריכה".
"הרבה יותר עצמאית"
גורבנקו פרצה לתודעה במאי 2021 אחרי שהפכה לאלופת אירופה הראשונה של ישראל במשחה אולימפי (200 מעורב אישי) ובהמשך זכתה בשתי מדליות זהב באליפות העולם בבריכות קצרות (100 מעורב אישי ו-50 חזה). כאמור היא גם עלתה לגמר אולימפי (משחה 100 גב) בטוקיו וכיום היא השחיינית הבכירה של ישראל. היא מגיעה לראיון אחרי עוד אימון ומשתפת כמה היא שונאת צילומים בתוך המים. אבל מה לעשות, גם היא מבינה שבמעמדה כתקווה אולימפית של ממש, היא תצטרך להתראיין ולהצטלם לא מעט. בינתיים הדרכון שלה מתמלא בחותמות מהנסיעות הרבות והתחרויות.
גורבנקו: "מאז חודש ספטמבר יצא שהייתי הרבה בחו"ל, חודשיים וחצי לא הייתי בבית ברציפות, שזה השיא שלי. הייתי בספרד במחנה אימונים בגובה, אחר כך עשיתי את סבב גביעי העולם בברלין, טורונטו ואינדיאנפוליס. משם עשיתי עצירה בסן-פרנסיסקו, התאמנתי שם עשרה ימים עם דייב מארש (מאמן העל של נבחרת השחייה הישראלית). לאחר מכן טסתי להונג-קונג לשלושה שבועות וחצי. אז כן, טיילתי בכל רחבי העולם בתקופה הזו".
איך היה המסע?
"בדרך כלל אני בן אדם מאוד ביתי וקשה לי עם נסיעות ארוכות, אבל התבגרתי. מאוד נהניתי. היו לי שם נפילות, כמו הקורונה שחליתי בה באמצע. התבגרתי והצלחתי להתמודד עם זה יפה מאוד. נהניתי מהתקופה הזו, בעיקר מהטיסה להונג-קונג. זה מקום חדש ובחיים לא הייתי בו, אז מאוד התרגשתי לגבי זה. אם למדתי משהו על עצמי? שאני הרבה יותר עצמאית ויכולה לסמוך על עצמי יותר ממה שאני חושבת".
כשהראיון המשותף מסתיים, שתי השחייניות מחליפות עוד כמה מילים ביניהן, לפני שכל אחת תמשיך לדרך שלה.
גורבנקו וגירנקו, שתי נשים, שתי ספורטאיות שעובדות קשה כדי לממש את הפוטנציאל שלהן ולהגיע לפסגות שמתחילות באימונים סיזיפיים בבריכה ומסתיימות על הפודיום.
