לוס אנג'לס לייקרס נמצאת בכושר נהדר. היא ניצחה בתשעה מתוך עשרת המשחקים האחרונים וחמישה מתוך שישה במסע משחקי החוץ שהיא מנהלת עכשיו, ומפעילה לחץ על סקרמנטו ופיניקס מעליה במאמץ לשפר מיקום. דיאנג'לו ראסל ואוסטין ריבס הם קלעים ופליימייקרים נהדרים אם כי לא יציבים, רוי הוצ'ימורה נמצא בכושר טוב. לברון ואנתוני דייויס הם סופרסטארים.
הבעיה של הלייקרס בפלייאוף תהיה בעיית חמצן. אתמול שחקני החמישייה בילו 174 דקות מתוך 200 אפשריות על הפרקט, רק 12 מתוך 125 הנקודות שקלעה הקבוצה הגיעו מהספסל. הלילה (בין רביעי לחמישי), בניצחון בוושינגטון זה היה קיצוני: המאמן דרווין האם היה צריך להחזיר את ג'יימס ודייויס למשחק כדי לשמר את הניצחון מפני ריצה של וושינגטון, אחרי שכבר הוריד אותם לספסל לגארבג' טיים.
גם אם אחוז הדקות והנקודות אמש של החמישייה הוא קצת מוגזם ביחס לממוצעים של העונה הרגילה, עדיין, החמישייה של הלייקרס משחקת שמונים אחוז מדקות המשחק בעונה הרגילה, וקולעת 82 אחוז מסך הנקודות של הקבוצה. בפלייאוף, עם תכיפות יותר גדולה של משחקים ואינטנסיביות יותר גדולה, הדקות מתהדקות והרוטציה מצטמקת אפילו יותר. זאת תהיה דרישה יותר מדי גדולה אפילו עבור ג'יימס ודייויס.
הפלייאוף, בסופו של דבר, הוא תמצית מזוקקת לקבוצה של העונה הרגילה. אין פתרונות פלא או קסמים. הלייקרס מאמינים שאם הם יצלחו את הפליי-יאין המסוכן, יש להם סיכוי בכל סדרה בת שבעה משחקים, אבל כדי לעבור כל שלב בפלייאוף, הם יצטרכו תרומה מהספסל שלא תפיל מהרגליים את שני הכוכבים. לא דרישה היסטרית: הלייקרס יצטרכו שהספסל הזה ישמר את מה שלברון ודייויס בנו, שישאירו להם סיכוי לנצח, שלא יקרסו.
קבוצת הרטרו של דוראנט
פיניקס היא קבוצת רטרו. היא נבנתה על מודלים שהיו נכונים לפני יותר מעשור. מי בונה היום מגה קבוצה? כשיש לך שני שחקנים כמו קווין דוראנט ודווין בוקר, אתה בונה סביבם סגל משלים, שחקנים שחיים מהשאריות, מהאלטרנטיבות שמייצר הדאבל טים על הכוכבים האלו. אריק גורדון בנה על זה קריירה. גרייסון אלן עושה מזה השנה עונת קריירה.
הרעיון לשלב לתוך התמהיל הזה את בראדלי ביל (ועוד על חשבון כריס פול חסר האנוכיות) הוא סוג של להגיד לבוקר ודוראנט: אנחנו מסתפקים בחצי הגמר המערב, זה יהיה חתיכת הישג. ביל הוא לא שחקן של ריצות פלייאוף עמוקות. הוא שחקן של סטטיסטיקות נהדרות בקבוצות עלובות. תמיד היה. הרעיון של מסירה, גם כשהוא מכוסה בשמירה משולשת, נראה לו תמיד פחות אפקטיבי מאשר זריקה שלו לסל מאותו מצב.
דוראנט משלם מחיר כבד על הילדותיות, האגו שלו, והרצון הכנראה לא ריאלי להוביל קבוצה לאליפות. הוא מכונת קליעה וכדורסל אלוהית (בראשית בא לעולם קווין גארנט, וירא אלוהים כי לא מספיק, הביא את דירק נוביצקי. לא הספיק, הביא את דוראנט, נוביצקי עם הגנה), אבל מורשת לא קטנה ממנו תהיה שאלת הטריוויה: מי העדיף לעזוב אלופה ואת סטף קרי, כדי לשחק עם קיירי ארווינג? מילא דוראנט, אבל חבל על השנים שמתבזבזות לדווין בוקר.
5 מספרים על משחקי הלילה
11 - בוסטון השיגה ניצחון ביתי 11 ברציפות, עלתה למאזן 16:60 והבטיחה את ראשות ה-NBA בעונה הסדירה, מה שיביא לה את יתרון הביתיות לכל אורך הפלייאוף.
62 - שניות זה הזמן בו בוסטון הייתה בפיגור במהלך הניצחון 100:135 על אוקלהומה סיטי.
4 - מילווקי באקס רשמה הלילה הפסד רביעי בחמשת המשחקים האחרונים - 111:101 לממפיס, מדאיג עבור קבוצה שרוצה לזכות באליפות ולשמור על המקום השני במזרח.
48 - טורונטו ראפטורס ספגה הלילה את ההפסד הגדול בתולדותיה: 133:85 למינסוטה טימברוולבס.
40 - אחרי שקלע 52 נקודות מול ניו אורלינס, דווין בוקר "הסתפק" ב-40 נקודות בניצחון של פיניקס - 101:122 על קליבלנד קאבלירס.
להפסד של דני אבדיה ללברון ג'יימס ולוס אנג'לס - לחצו כאן
ליתר משחקי הלילה ב-NBA - לחצו כאן
