סדרות וסרטי הדוקו-ספורט של נטפליקס נוטים להפוך לסרטי תדמית מלוקקים, כך היה בדוקו על אנטואן גריזמן, שניסה להפוך את החלוץ לגרסה המודרנית של זינדין זידאן, והסדרה על נאומי אוסקה, שאחריה היה ניתן לחשוב שהיא רוזה פארקס של הטניס (אם הצלחתם לראות הכל מבלי להירדם). חברת ההפקות של לברון ג'יימס (שאחראית על הסדרה על ניימאר) עשה את שיעורי הבית שלה על סרטי התדמית הללו ולא ריחמה על הכוכב שלה. הסדרה "ניימאר - הכאוס המושלם" לא בורחת מהכישלונות והצדדים הבעיתיים באישיותו של הכוכב, ולכן התוצאה מרתקת. גם מי שממש שונא את ניימאר, עשוי לסיים את הסדרה כשהוא לבוש בחולצה מספר 10 של פריז סן ז'רמן.
אחרי פרק ראשון מעט איטי שמספר את נסיקתו המהירה של הברזילאי לפסגה, עם חוזה של מיליון דולר בגיל 14 מסנטוס והפיכתו לסנסציית רשת עוד כשיוטיוב הייתה בחיתוליה. בפרק השני ההילוך עולה וניימאר מפסיק להיות חמוד. מעבר לפי סדר כרונולוגי על הקריירה שלו היה עלול לשעמם, אך מדובר בניימאר - האיש שמייצר כותרות באותה קלות מרגיזה שהוא עובר שחקנים.
"אומרים שאני יותר כוכב מכדורגלן", מתוודה ניימאר, וזה אולי מה שמרתיח כל כך את המבקרים שלו, שהוא לא לאו מסי "שמבין את סדר העדיפויות". הוא גם לא כריסטיאנו רונאלדו, שאף על היותו כוכב רשת ענק גם נחשב ובצדק קודם כל לכדורגלן אגדי ומכונת שערים ותארים. ניימאר, כבר מתחילת דרכו, זכה ליחס חשדני. מה שיפה בסדרה הוא שהוא עומד מול הטענות הללו ומנסה להשיב להן. על אף מיליוני העוקבים באינסטגרם והאהבה העצומה לה הוא זוכה, הוא עדיין נפגע מאוד מהביקורות כלפיו, ורוצה להראות צד אחר שלו.
עד כה, קשה לומר שהקריירה של הברזילאי מאוד מאכזבת. הוא יותר קרוב לרונאלדו נזאריו (הידוע בשמו: רונאלדו המקורי או רונאלדו 9) מאשר לרוביניו. הוא היה חלק משלישיית ההתקפה שנחשבת לאחת הטובות בהיסטוריה (MSN, מסי-סוארס-ניימאר) אם לא לטובה שבהן. הוא היה חלק בלתי נפרד מהזכייה האחרונה של ברצלונה בליגת האלופות, אי שם ב-2015 ואף כבש בגמר.
יש לו 70 שערים במדי נבחרת ברזיל, שני בכל הזמנים אחרי פלה (77) ואם לא יקרה משהו בלתי צפוי הוא יכבוש את המקום הראשון. יש לו מדליית זהב עם ברזיל במשחקים האולימפיים, הגיע למקום השלישי ב"כדור הזהב" של 2015 ואף סיים כמלך השערים של ליגת האלופות. גם את המטרה בפריז סן ז'רמן הוא היה קרוב מאוד להשיג כאשר הקבוצה העפילה לגמר ליגת האלופות ב-2020 והפסידה לבאיירן מינכן. כל זה לפני שמלאו לו 30.
למרות ההישגים המרשימים, לפעמים נדמה שהחסרונות של ניימאר עולים על היתרונות. את "הרעים" משחקים בסדרה עיתונאים שלא מהססים לבקר אותו, ואף להאשים אותו בפציעות הרבות מהן סבל לאורך השנים ("שימו לב שכל הפציעות שלו היו במרכז המגרש, כשהוא עושה דריבלים מיותרים", אומר אחד מהם). ניימאר מתגונן ומזכיר שזה מה שהופך אותו לכוכב גדול, הדריבלים היפים, המחויבות שלו ל"ז'וגו בוניטו" הברזילאי, מה שהפך את ברזיל לא רק למעצמת כדורגל, אלא לאחת הנבחרות האהובות בעולם.
ניימאר מחויב בכל נימי נפשו למשחק היפה, זה ההסבר שלו ואי אפשר להגיד שהוא טועה לחלוטין. רוב אוהדי הכדורגל, לא הטכנוקרטים שרודפים אחרי סטטיסטיקות, אוהבים מאוד את "התרגילים המיותרים" של ניימאר. בשביל זה קנינו כרטיס.
יעקב בוזגלו הברזילאי
כל פרשייה, קטנה כגדולה, זוכה להתייחסות נרחבת בסדרה, כולל ההאשמה באונס שהסתיימה בלא כלום. מעניין במיוחד לראות את התפתחות היחסים שלו עם הקהל של פריז סן ז'רמן. מאהבה ענקית שזכה לה בהתחלה כי הגיע כמושיע, המשבר עקב שמועות על רצונו לחזור לברצלונה ושריקות הבוז להן זכה באותו משחק מול שטרסבורג, וההתבגרות של שני הצדדים. ניימאר, ברגעים שהוא מצליח להיות הכי טוב שיש, והאוהדים שמודים למזלם הטוב, כי אחד השחקנים הטובים בעולם נמצא בצד שלהם.
ניימאר הוא כמובן הכוכב הראשי של הסדרה, אבל אבא שלו ניימאר סניור גונב לפעמים את ההצגה. ניימאר האב מזכיר קצת את יעקב בוזגלו, בגרסה מעט יותר מתונה. הוא מגן על בנו בכל מצב, אבל זה גם קצת כדי לפצות על הקריירה הבינונית שלו. באחד הרגעים הכנים בסדרה, האבא מודה ש"אי אפשר לשלוט לחלוטין בניימאר", ונראה שהוא דווקא היה רוצה יותר שליטה בקריירה של בנו, קצת אחרי הווידוי הזה מופיע עיתונאי שאומר שעזיבת ברצלונה הייתה טעות. אולי זה מקרי, ואולי לא.
שחקנית שלא מופיעה בסרט אך תמיד נמצאת ברקע היא אותה ברצלונה. היא לא התאוששה מעזיבתו של ניימאר ולא חזרה להיות אותה קבוצה מאז המעבר של הברזילאי לפריז. העובדה הזו מעידה על גדולתו של ניימאר, שרצה לחזור לשחק עם מסי וקיבל את מבוקשו בצורה בלתי צפויה, כשהפרעוש חתם בפריז סן ז'רמן.
ניימאר יהיה בן 30 בשבת הקרובה, כלומר מתקרב ליישורת האחרונה של הקריירה. הוא עדיין בשיאו, והחליט להאריך את החוזה שלו בפריז סן ז'רמן בצעד די בוגר ומפתיע. התובנות הבוגרות שלו על הקריירה בסדרה והחוזה בפריז אולי מסמנים על כיוון חדש בקריירה. ניימאר אחר, בוגר יותר, שהולך להילחם על מקומו בהיסטוריה של הכדורגל. המשימה המשנית להביא לפריז סן ז'רמן את ליגת האלופות והמשימה החשובה באמת היא לזכות עם ברזיל במונדיאל, מה שייתן לו את החותמת הסופית כאחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה.
פורסם לראשונה: 15:41, 31.01.22