שליח "ידיעות אחרונות" ו-ynet, יאיר קטן, מדווח מקטאר לקראת חצאי הגמר
על המונדיאל הקרוב אנחנו לא יודעים מספיק. ברור שהוא יגדל מ-32 למספר מוגזם של 48 נבחרות, אבל ההחלטה בנוגע לצורה של שלב הבתים הסתבכה בתוך עצמה – מ-16 בתים של 3 נבחרות מהם עולה רק הראשונה, ל-2 עולות משלב ושלב נוקאאוט של 32 משתתפות, ל-12 בתים של 4. אף אחד לא יודע עדיין איך זה ייראה, אבל בטוח שהחגיגה תתפרס על פני ארה"ב, קנדה ומקסיקו, הפעם הראשונה בה שלוש מדינות יארחו יחד את הטורניר. שאלה לא פחות גדול מאשר השיטה נוגעת למונדיאל 2030 – לאן מועדות פנינו? וזו סוגייה מהותית.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
מונדיאל 2030 יציין 100 שנה למונדיאל הראשון, אורוגוואי 1930, והמאמצים לייצר אירוע חגיגי במיוחד יהיו ניכרים. זו חייבת להיות בחירה מדויקת, שתשלב אצטדיונים ראויים, קהל חם וסביבה שתחזק את המורשת והמסורת. ואלו יהיו מארחות ולא מארחת. זה עניין כמעט ודאי. קשה, אם כי לא בלתי אפשרי, לארח כ"כ הרבה משחקים ו-48 נבחרות במדינה אחת, וסגן נשיא פיפ"א, ויקטור מונטליאני, דיבר על כך בראיון ל"פוקס": "קיימות מדינות שיכולות לארח לבדן, ארה"ב למשל יכולה לעשות זאת בקלות, אבל העובדה היא ששיתוף פעולה הוא תמיד טוב יותר. הוא מחזק קשרים כלכליים ופוליטיים בין שכנות, וקל יותר כאשר מדינה אחת לא צריכה לשאת בכל העומס".
הכנו לכם רשימה של האופציות הבולטות שעלו עד עכשיו, וכפי שתגלו, על הפרק עלו גם הזיות שלא קשורות למדינות שכנות כפי שמונטיליאני רוצה לראות. נציין רק בכוכבית כי נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו דן עם נפתלי בנט בתקופתו כראש ממשלה באפשרות שישראל תגיש הצעה משותפת לאירוח ב-2030 לצד איחוד האמירויות ובחריין, אבל הסיכוי שהמונדיאל יתקיים במגרשים מיוחדים בצוללות גרעיניות, 20 אלף מיל מתחת למימי האוקיינוס ההודי, גדול הרבה יותר. ההכרזה הסופית תתבצע בקונגרס פיפ"א באוסקה שיתקיים ב-2024.
ישנן שתי הצעות הנחשבות לחזקות במיוחד, ובראשן זו של אורוגוואי, ארגנטינה, פרגוואי וצ'ילה במשותף. יש כאן קלף מנצח בידיים של האחראים: בדרום אמריקה יודעים עד כמה פיפ"א מכורה לסמליות ולמחוות מרגשות, וכבר מספר שנים שההצעה הזו מתגבשת – למעשה, הייתה הראשונה שעלתה בהקשר של מונדיאל 2030 – סביב הקביעה כי לרגל 100 שנה לגביע העולם, הוא חייב לשוב לאורוגוואי, המקום בו הכל התחיל. האורוגוואים הלכו מראש יחד עם ארגנטינה כמכפילת כוח, ובהמשך הצטרפו שתי המדינות הנוספות. גם הצעה משותפת של קולומביה-אקוודור-פרו קיימת, אבל אם פיפ"א תבחר בדרום אמריקה, היא צפויה ללכת על האפשרות הראשונה.
אלחנדרו דומינגס מפרגוואי, נשיא התאחדות הכדורגל הדרום אמריקאית קונמבול, משתמש בפלטפורמה של הטורניר בקטאר כדי לדחוף בעוצמה את האג'נדה – מה גם שמולדתו יכולה לזכות בכבוד אדיר מעבר ליבשת כמכלול. בימים האחרונים הוא פורט על נימי הרגש, וטוען כי פיפ"א לא צריכה לחשוב על המונדיאל המפואר והעשיר ביותר, אלא לתת כבוד לדייגו מראדונה ולפלה בכך שתביא את המונדיאל לדרום אמריקה. "מה פיפ"א מתכננת לעשות עם ההיסטוריה ששניהם יצרו?" הוא שאל, "צריך לחזור לשורשים".
המאמץ הרב שמשקיעים באורוגוואי ובארגנטינה כבר שנים רבות סביב הנושא פועל כרגע לטובתן, אבל יש עוד הצעה שהבינה שהדרך הטובה ביותר להילחם ברגש היא עם עוד יותר רגש. ספרד ופורטוגל הגישו הצעה משותפת מעולה, שמשלבת טירוף כדורגל, חזרה למארחת שכבר שנים לא קיבלה טורניר ועוד אחת שהמונדיאל מעולם לא התקיים אצלה – ואז הלכו על כל הקופה. לא ספרד-פורטוגל 2030, אלא ספרד-פורטוגל-אוקראינה 2030. מה הקשר? אין כזה, אבל בזמן שבדרום אמריקה מנסים לנצל את הרצון של פיפ"א להרחיק את הארגון מדיבורים על כסף ולחזור לרומנטיקה, המארחות הללו מקוות לדבר אל הצד של הצדק החברתי ולרכוב על הסימפטיה העולמית כלפי אוקראינה בעקבות הפלישה הרוסית.
אין לדעת מה יהיה המצב באוקראינה בעוד שמונה שנים, אבל הוא גם לא חשוב – כי הכוח שמנסים האחראים לה להשתמש בו הוא המצב הנוכחי, תמונות הזוועה שיוגשו בעטיפה נוצצת כדי לגרום לחברי הוועד המנהל לחוש רגשות אשם ורצון לתיקון עולמי. אבל אם מתעלמים מכל הפוליטיקה הרגשית שמעורבת בעניין, שתי ההצעות הבולטות עוצמתיות מאוד מכל ההיבטים וראויות לבחירה.
אבל זה לא אומר בוודאות שזה ראש בראש ביניהן. גם קטאר הייתה אאוטסיידרית וראינו מה קרה, ולא חשובות הנסיבות לבחירה. אופציה מעניינת היא אוסטרליה. מונדיאל הנשים הקרוב יתקיים באוסטרליה ובניו-זילנד, בעוד מונדיאל הגברים מעולם לא הגיע לשם. אמנם חוקי פיפ"א קובעים כי אם יבשת מסוימת אירחה מונדיאל היא לא תוכל לקבל את שני הבאים – ואוסטרליה חברה כמו קטאר בהתאחדות האסייתית – אבל ייתכן שהצעה חזקה ושכנוע כי מדובר בעצם בפתיחת הענף ליבשת שונה תוביל לשינוי.
מעבר לכך, כמו במקרה של מונדיאל 2014 ואולימפיאדת ריו 2016, אוסטרליה עשויה לנצל את אולימפיאדת בריסביין 2032 ליצירת חיבור בין שני אירועי ענק. בינתיים הצעה רשמית טרם הוגשה. גם דרום קוריאה מנסה לשנות את התקנון, והצטרפה למעגל הפוליטיקה הרגשית עם דיבורים על הצעה משותפת לצד צפון קוריאה בניסיון לחמם את היחסים בין המדינות, אבל הסיכוי אפסי ובינתיים הצד הצפוני בכלל לא הגיב.
הביזאר הגדול מכולם
בעקבות ההצלחה של מרוקו במונדיאל הנוכחי, גם הדחיפה מכיוון אפריקה להחזרת המונדיאל ליבשת יכולה להפוך בולטת יותר. המרוקאים עצמם, שהפסידו לדרום אפריקה את האירוח ב-2010, מקבלים עכשיו רוח גבית לתוכנית שהתגבשה אך הושלמה – מונדיאל צפון אפריקאי אותו תארח יחד עם טוניסיה ואלג'יריה. התוצאות על המגרש אמורות להחיות את הרעיון ולקדם אותו ברשימה, מאחר שההתלהבות סביב הכדורגל הערבי והאפריקאי בשיאה. קמרון מחפשות שותפות משלה, אבל כמו במקרה של דרום אמריקה – ישנה אפשרות אחת שמתעלה על האחרות, ואם אפריקה תיבחר, הכיוון ברור.
ואפשר לחתום בביזאר הגדול מכולם – מונדיאל מצרים-סעודיה-יוון. אולי זה העתיד, שלוש מארחות וקשר רופף באזור הים התיכון והים האדום. בינתיים זה רק בגדר שמועות, אבל ישנם דיווחים שהסעודים הם הכוח המניע, ועם סכומי כסף אינסופיים, גדולים יותר מאשר של קטאר, רק חיכו למצטרפות הנכונות. דיברנו על הסיפור של אסיה החסומה, אבל אפשרות למונדיאל שלוש יבשות שונות עשויה להיות מפתה עבור פיפ"א, גם אם יהיה מדובר בחזרה מהירה למפרץ.
לא חשוב מי תיבחר, המצב כאן שונה מאשר ב-2010, אז רוסיה וקטאר הוכרזו יחד כמארחות ב-2018 וב-2022. המעריצים, החשיפות, השוחד, הסדרה בנטפליקס – כל אלו מרחפים מעל פיפ"א ויובילו להליך שיתקיים תחת זכוכית מגדלת, עם חשש אמיתי של כל הצדדים לכל מראית עין של אי סדרים. סביר להניח שהמפסידות גם ייצאו בהאשמות כאלה. לא רק שפיפ"א חייבת לבחור נכון, אלא לעשות מאמץ יוצא דופן כדי להוכיח שהבחירה הייתה נקייה.
