קצת יותר מארבעה חודשים אחרי שריגשו מדינה שלמה עם זכייה היסטורית במדליית הכסף במשחקים האולימפיים בפריז, הודיעו היום (שני) חברות נבחרת ההתמעלות האמנותית על פרישה, במסיבת עיתונאים מיוחדת. החלטתן של חמש המופלאות לפרוש מפעילות נחשפה לראשונה ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet. הספורטאיות קיבלו בסוף דבריהן מזכרת - תמונה של כל אחת במהלך הקריירה שלהן, מתוך תחרות, עם הקדשה מהאיגוד.
מדובר בקפטנית רומי פריצקי בת ה-20, אופיר שחם ודיאנה סברצוב (20), יחד עם הדר פרידמן ושני בקנוב (18), שהחליטו לפרוש סופית אחרי הישג השיא של נבחרת ההתעמלות האומנותית שהפכה לראשונה שזוכה במדליה אולימפית תחת מנהלת העל המקצועית, איילת זוסמן.
"זה יום מרגש עבורי, מלא בתחושות מעורבות", אמרה זוסמן. "אנחנו סוגרים פרק משמעותי והיסטורי. היה לי הכבוד להוביל אותו עם הצוות שלנו. כל תוצאה על המשטח הגיעה אחרי עשרות שעות של עבודה בלתי מתפשרת. תודה לכן שהקדשתן את הלב והנשמה לנבחרת. כל אחת הביאה את האיכות שלה. הסוף נחרט בספרי הספורט הישראלי. האמנו שנזכה במדליה בקטגוריה הקבוצתית, והבאנו את זה להגשמה. הכול עבד, היו לנו בנות מוכשרות עם אש בעיניים. זכיתן בכל תואר אפשרי, מדליית הכסף שלכן מצטרפת לזהב של לינוי וזה מראה את הגודל והעומק בענף. ככה היה עד עכשיו ואני מאמינה שהמורשת שלכן תלווה את הענף גם בעתיד".
פריצקי, אשר שימשה כקפטנית, לא הסתירה את ההתרגשות ודמעה תוך כדי דבריה: "זו הייתה תקופה מדהימה. פרק בחיים שהיה כל כך משמעותי עבורי ועבור כולנו. קיבלתי כל כך הרבה כלים שבנו ושימשו אותי. אין בי מילים להכיר את התודה שיש לי לכל הצוות, לכל מי שתמך. ההחלטה הזאת הייתה קשה עבורי, כי אני אוהבת את זה. זה היה כל החיים שלי עד עכשיו".
שחם הוסיפה: "תודה לכל הצוות על שלוש השנים האחרונות. זה היה החלום שלי מגיל צעיר. אני מוקירה תודה שיכולתי ללמוד מהכי טובות בעולם. למדתי הרבה דברים מעבר לספורט, על עצמי, על איך מתנהגים לבני אדם, על עבודת צוות. ההחלטה הזו הייתה מאוד קשה. אני בהתחלה החלטתי שאני כן ממשיכה, וחזרתי אחרי החופשה להתאמן. באיזשהו שלב הבנתי שהשגתי את כל מה שחלמתי ומעבר ואולי הגיע הזמן ללכת לצד השני, לעזור למאמנות לבנות את הקבוצה הבאה. אני בתור מתעמלת סיימתי את התקופה הכי מתוק שאפשר. אני כל כך אוהבת את הענף, לא יודעת אם אצא ממנו, לא בזמן הקרוב. אני כרגע עוזרת למאמנות באולם והתחלתי תואר ראשון בחינוך גופני. זאת הייתה זכות להיות כאן".
"הרבה מאוד אנשים רואים את המדליה עצמה ולא את מאחורי הקלעים", אמרה סברצוב. "בשבילי זה לא היה רק הנבחרת והספורט עצמו. בשבילי אתן המשפחה שלי ואני מרגישה שאני מחוברת אליכן יותר מסתם בנות. לא תמיד האמנתי בעצמי כל כך, והיו אנשים שעזרו לי והחזירו אותי לקרקע. ניסיתי לעשות הכל כדי להצליח, והן בשבילי. זה היה אחת בשביל כולן וכולן בשביל אחת. תודה לצוות המקצועי, רכשתי מכן המון. ביחד עם אופיר התחלתי ללמוד בווינגייט תואר ראשון בחינוך. אני שמחה שאני יכולה להעניק לעוד ספורטאים את כל מה שלמדתי. להחלטה לפרוש הגעתי די מהר. מדליה הייתה החלום שלי, ואני שמחה שהוא התגשם, וככה זה הסתיים".
"הדרך שעברנו הייתה מאוד ארוכה, מלאה בהצלחות וגם בקשיים", אמרה פרידמן. "דרך שאם לא היינו עוברות אותה יחד כמו משפחה זאת לא הייתה אותה הדרך. צברתי הרבה הרבה חוויות והקמתי משפחה חדשה שלא אשכח ולא אעזוב אותה. כל דבר קטן שעשינו נכנס עמוק ללב. ההחלטה להפסיק הייתה ממש בימים האחרונים. זאת סערת רגשות שלא עוזבת אותך, צריך לחשוב טוב איזו החלטות את לוקחת בחיים. אני לא אעזוב את התחום, אעזור לדור החדש שיהיה, כדי שיגיע לאותם הישגים שהגענו ויותר טובים".
בקנוב סיכמה: "אחרי 15 שנות התעמלות, היום אני סוגרת פרק משמעותי בחיי. למדתי, נכשלתי, הצלחתי, התבגרתי. התעמלות הייתה בשבילי יותר מספורט, אלא דרך חיים. מסע מלא ברגעי שיא ושפל, יזע ודמעות, אבל גם גאווה וחיוכים. למדתי על עבודה קשה, התמדה, על כוח רצון שאין לו גבולות ועל החשיבות של אמונה בעצמי. תודה לכל מי שליווה אותי בדרך. להחליט על פרישה אחרי כל כך הרבה שנים זה לא קל. מצד שני, יש התרגשות על פתח לעתיד חדש. זה הזמן הנכון עבורי לעשות את הצעד הזה. אני נפרדת בלב שלם, ההתעמלות הייתה חלק בלתי נפרד ממני. זה לא סוף, זאת התחלה של פרק חדש".
מנכ"ל הוועד האולימפי גילי לוסטיג: "בשם הוועד האולימפי, אנחנו רוצים להגיד לכן תודה ענקית. אתן בתוך ענף שהוא מעצמה עולמית לא מעט שנים. שברתן את תקרת הזכוכית אחרי הזהב בטוקיו של לינוי אשרם. זה היה מחזור אולימפי קצר, שלוש שנים, ואתן סיפקתן הרבה מאוד מהמדליות בספורט הישראלי. הייתן ספורטאיות השנה של הוועד האולימפי. לעשות את זה במשחקים האולימפיים, עם הלחץ והמשקל על הכתפיים באמצעות הצוות שלכן במאני טיים - זה היה אירוע מרגש בצורה בלתי רגילה. לעשות את זה בקבוצה זה תמיד יותר קשה".
שרית שנער, מנכ"לית האיגוד: "אני מאוד מתרגשת וזה כבוד גדול להיות כאן, לתת לכן הכבוד. לפני ארבעה חודשים חווינו את אחד הרגעים הכי מרגשים בחיים. אחרי טוקיו המוזהבת הגענו לפריז עם שק ענק של ציפיות. הנבחרת המעוטרת הזו, הכי מעוטרת שיש, הייתה מועמדת למדליה אולימפית. אתן והצוות שלכן עצרתן את נשימתכן. שום דבר מתוק לא בא בקלות. לסיים את התרגיל הראשון בצורה מקורית, אמאל'ה ואבאל'ה, ואז עם הגב לקיר, כמו לוחמות, לתת את אחד הביצועים הטובים ברגע הנכון והזמן הנכון. הדמעות וההתרגשות אחרי השנה האחרונה... אנחנו נפרדים מכן היום, סגניות אלופות אולימפיות. נתראה בהמשך הדרך".
יו"ר איגוד ההתעמלות, אבי שגיא: "אנחנו לא נפרדים מכן, אתן נשארות במשפחת האיגוד. נמשיך ללוות אתכן, להיות אתכן. כל קורס שתרצו- תקבלו. אתן לא הולכות לשום מקום. תודה רבה על המחזור הזה, שלוש שנים. עם פציעות, גם את זה עברנו. בהצלחה בכל דרך שבה תלכו. איילת, נטשה, אלה ונטשה, בלעדיכן הן לא היו יושבות כאן. איילת, בכוונתי להאריך את ההסכם איתך עד 2032, ואני מקווה שנרוץ יחד".
מוולנסיה ועד פריז
פריצקי, שחם, סברצוב, פרידמן ובקנוב הרכיבו את מי שנחשבת לנבחרת הישראלית האיכותית ביותר שידע הספורט האולימפי. החמישייה זכתה במדליית הזהב באליפות העולם בקרב-רב בוולנסיה ועלתה על כל פודיום אפשרי בדרך למשחקים האולימפיים בצרפת בהם סומנה הנבחרת כמועמדת מובילה לזכייה במדליה ועמדה במשימה אחרי דרמה ענקית באולם ההתעמלות.
אלו הן חמש ספורטאיות-על שזכו גם במדליית הזהב באליפות אירופה בקרב רב שנערכה לפני שנתיים בישראל, היו סגניות אלופות עולם ואירופה, זאת בנוסף למדליות שהשיגו במכשירים קבוצתיים. במשחקים בפריז עלתה הנבחרת רק מהמקום השישי, אבל בתרגיל האחרון, אליו עלו אחרונות, הן הציגו ביצוע יוצא דופן בתרגיל המשולב שהקפיץ אותן למקום השני, רק אחד אחרי סין ולפני איטליה.
פורסם לראשונה: 13:00, 16.12.24