ארבעת השחקנים המובילים שלה בשנתיים האחרונות כבר עם רגל וחצי או אפילו שתיים מחוץ להיכל. בתקווה ובהנחה שקליבלנד וריברו יישארו, ולא צפויות למכבי עוד הפתעות בסגל בגזרת הישראלים (בלאט? סורקין?) עיקר העבודה של מכבי הקיץ יהיה למלא את החורים שמשאירים אחריהם, בולדווין, בראון, קולסון וניבו.
במכבי, כמו בקבוצות נוספות בליגה, מכוונים להחתמה שחקנים זרים ששיחקו בישראל בעונה החולפת או לחילופין כאלה שכבר שיחקו פה בעבר. כלומר כאלה שיודעים שבחדשות מוציאים מפרופורציות את הדיווחים על המלחמה בישראל.
אבל בלי שנשים לב, המלחמה יצרה תרחיש שאף אחד במכבי לא היה מעלה על דעתו, ונוצרה כאן הזדמנות אולי בלתי חוזרת (ובנסיבות שהיא נוצרה עדיף שלא תחזור שוב לעולם) לשנות במכבי סדרי עולם.
במשך שנים אומרים במכבי שהאליפות, הגביע והליגה הישראלית בכלל, הם הלחם והחמאה של הקבוצה. אבל בפועל, נראה שמכבי קצת זנחה את הליגה הישראלית וכל זה בחסות היורוליג. העובדה שמכבי משוריינת ביורוליג ולאחרונה מקומה הובטח עד 2040, גרמה לדעתי למכבי לזנוח את הצביון הישראלי לטובת שמונה־תשעה זרים בעונה בקבוצה.
אם תשימו לב בקבוצות של מכבי שזכו בגביע אירופה או הגיעו לפיינל פורים/משחקי הגמר, היו תמיד לפחות ישראלי אחד או שניים דומיננטיים. מהצמד מיקי-מוטי, דרך בורשטיין, שלף והנפלד ב-2001, טל בורשטיין ושלף בשושלת שאראס פארקר, ויוגב אוחיון ופניני בגביע של 2014. אפשר להכניס לרשימה הזאת גם את מכבי של 2011 שהגיעה עד הגמר עם אליהו ופניני וגם טל בורשטיין.
המצב הקטסטרופלי שנקלענו אליו יכול להיות הזדמנות של מכבי לחזור ולהעמיק את הצביון הישראלי, לחלק את עוגת תקציב השחקנים מחדש ולייצר קבוצה דומיננטית שתחזור להשתלט על "הלחם והחמאה". הבסיס הוא העמקת הסגל הישראלי, וצמצום מספר הזרים כדי שיהיה ניתן להביא פחות זרים ביותר כסף (שאמורים על הנייר להיות יותר טובים) במקום להביא יותר זרים בפחות כסף שבסיטואציה מסוימת תגרום לזה שמכבי תנחית פה זרים כמו בריימו, אדאמס ודומיהם.
הכדורסל הישראלי משופע בגארדים וחלקם אפילו גארדים טוב. כך שאם הייתי צריך לשרטט תבנית אידיאלית לסגל של מכבי לעונה הבאה, היא תיראה כך. הקאדר הישראלי נשאר במלואו (יחד עם קליבלנד ורבירו), ואליהם יצטרפו ים מדר, ועוד גארד ישראלי, אולי כמחליף למנקו. בנוסף לפוורוורד ישראלי שיכול לשחק בעמדות 3־4. והכי חשוב, בשלב הראשון בליגה, לאחר מכן ניתן יהיה לשקול גם ביורוליג לדחוף את עומר מאייר כרכז שני, כאשר מדר ובלאט נחים מדי פעם או שכמות הדקות שלהם מדודה, בהתאם כמובן להתנהלות המשחקים עצמם.
בגזרת הזרים, הייתי מנתב את הכסף לעמדות שהכדורסל הישראלי חלש בהם. מדר ובלאט הם שני רכזים ברמת יורוליג (לשניהם גם יש ניסיון במפעל) ואין סיבה שיחד עם מאייר הם לא יובילו את העמדה הזו במכבי ת"א. יחד עם ג'ון די וגארד נוסף ישראלי יש מספיק כוח בעמדות האלו. אליהם הייתי מוסיף את ה"מחליף" של בודלווין ועוד גארד פוורד, א־לה אנתוני פארקר, גבוה, אתלט, שומר, שיכול לייצר לעצמו מצבי קליעה (רנדולף?).
וכאן מגיע החלק הכי חשוב. עיקר הכסף ילך לשחקן דומיננטי בעמדת הפאוור פוורד, עמדה שמכבי מתקשה בה בשנים האחרונות. ולשחקן או שניים נוספים בעמדת הסנטר.
אם אתם מחפשים היגיון או הצדקה למהלכים שכאלה לא מדובר על התקציב. אם מכבי אכן הולכת שוב לעונה של טיסות מרובות למשחקי הבית ביורוליג, מן הראוי שהסגל שלה יותאם לכך. הזרים ככה או ככה נחים בליגה, לא כולם לבושים לכל משחק. אבל הישראלים לדעתי יקרסו אם לא תהיה להם מספיק מנוחה תוך כדי תנועה.
ההצדקה ביצירת סגל ישראלי רחב ועמוק, גם אם לא כולם ברמת יורוליג, היא האפשרות לפרוס את הרוטציה כך ששחקנים כמו סורקין או בלאט, כלומר השחקנים הישראלים המובילים ברוטציה, יקבלו גם הם מנוחה ראויה תוך כדי העונה, כזו שהייתה חסרה להם בעונה שעברה. זה יאפשר למכבי להגיע עם סגל טרי ורענן לפלייאוף בסיום עונה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
