ריאיון משותף עם האלופים האולימפיים לינוי אשרם וארטיום דולגופיאט
(צילום: שחר גולדשטיין)
10 צפייה בגלריה
אין יותר מדי זמן להתכונן. גורבנקו, אשרם, סמברג ומיננקו
(צילום: אורן אהרוני, עוז מועלם, AFP)
מחזור טוקיו 2020 הפך לחריג במיוחד בעקבות דחיית המשחקים בשל הקורונה והפיכתו לחמש שנים מתישות, אבל דווקא אחרי האופוריה הגדולה מהאולימפיאדה ההישגית ביותר, בוועד האולימפי הישראלי יצטרכו לרדת מהר מאוד לקרקע ולממש תוכניות בזק – כי המשחקים בפריז יחלו כבר בעוד שלוש שנים.
העובדה שהמשחקים בפריז ייערכו בעוד שלוש שנים בלבד גרמה לכך שאין זמן רב להתאוששות, ולא ניתן לנצל את השנה שאחרי האולימפיאדה להתארגנות ולמנוחה של הספורטאים.
בעוד 24 חודשים כבר ניכנס לשנה אולימפית. זו התמודדות שהספורט הבינלאומי עוד לא חווה. הקריטריונים ייקבעו מהר מאוד, ובשלב מוקדם צפויה להתחיל הסקת המסקנות מטוקיו, ויוסרו סימני שאלה בנוגע לספורטאים שונים. חלק מסימני השאלה שהיו בנוגע להמשך דרכם של מספר ספורטאים כבר היו נעלמים אילו היה מדובר במעגל אולימפי של ארבע שנים, שזו התחייבות כבדה יותר – אבל הפיתוי בכך שמדובר בעוד שלוש שנים בלבד עשוי לשנות את התמונה.
אחד הספורטאים הגדולים ביותר שייצגו את ישראל, המתעמל אלכס שטילוב, כבר הודיע שלא ימשיך לפריז, אבל לפחות תרם את חלקו בגידול אלוף אולימפי, ארטיום דולגופיאט. זוכה מדליית הזהב בתרגיל הקרקע כבר הצהיר שימשיך להתחרות גם בפריז, ואליו צפוי לחבור גם אנדריי מדבדב, מומחה בקפיצות שעשוי להילחם על מדליה בצרפת.
לינוי אשרם, מדליסטית הזהב מטוקיו בהתעמלות אמנותית והספורטאית הגדולה ביותר של ישראל, מתכוונת לגבש החלטות רק עם שובה ארצה. במערכת השיקולים שלה אפשר למנות את המינוף הכלכלי בשלוש השנים הקרובות, מאחר שהיא הפכה לפנים של המשחקים מבחינת המשלחת הישראלית. מנגד, האינטנסיביות והדרישות הבלתי פוסקות מקשות, ובחירה להמשיך לפריז תאריך את ההתמודדות בשלוש שנים נוספות.
מי שתהיה שם ככל הנראה היא ניקול זליקמן בת העשרים, שסיימה במקום השביעי בגמר האולימפי ותנסה להתקדם לעבר הפודיום עם הניסיון שצברה. בזירה הקבוצתית בהתעמלות האמנותית צפויה מהפכה בנבחרת ישראל, לנוכח ההחלטה של איגוד ההתעמלות כי אירה ויגדורצ'יק לא תמשיך. את מקומה תתפוס בתה רחלי, לקראת הקמת נבחרת חדשה לגמרי. באופן מסורתי בדרך כלל מתעמלות בנבחרת לא ממשיכות לאולימפיאדה נוספת, וכך יהיה גם הפעם.
גורבנקו תכוון לשני גמרים לפחות, רודיטי למדליה
השחייה הישראלית עשתה התקדמות גדולה במשחקים בטוקיו, הרבה בזכות דייב מארש, עם שלושה גמרים. אנסטסיה גורבנקו תמשיך בקו קריות-סן דייגו. אחרי שעלתה לגמר אולימפי ב-100 מטר גב, המשחה הפחות חזק שלה (אלופת אירופה ב-200 מטר מעורב), היא תנסה להגיע בשלה ומנוסה יותר לפריז, בתקווה להעפיל לשני גמרים אישיים לפחות ואולי לדגדג את אזור המדליות. מי שינסה הפעם לעמוד על הפודיום הוא מתן רודיטי, שרשם בטוקיו את הישג השיא של השחייה הישראלית – המקום הרביעי במשחה ל-10 ק"מ במים פתוחים.
גפן פרימו תצטרף למשלחת
אחת השאלות המעניינות נוגעת לסגל של משלחת הג'ודו לקראת פריז, בעיקר לכל הקשור לנבחרת הגברים. אורי ששון לא צפוי להמשיך אחרי קמפיין חלש יחסית והפסד בכל הקרבות שלו. פיטר פלצ'יק ימשיך לצרפת, גם ברוך שמאילוב ולי קוכמן מתכוונים לעשות זאת. לא ברור מה תהיה ההחלטה של טוהר בוטבול, ועוד יותר משמעותי הוא שגיא מוקי. יו"ר האיגוד, משה פונטי, קבע אחרי לונדון נוסחה שלפיה ג'ודאי שכושל בשתי אולימפיאדות בניסיון לעמוד על הפודיום לא יוכל להמשיך לאולימפיאדה שלישית – אבל ברור שהיא תשתנה כשמגיעים למוקי, שמבחינתו הצהיר שימשיך לפריז, אולם הוא מתמודד עם פציעה בגב ומצב מנטלי לא קל אחרי מה שעבר בשנה האחרונה.
פונטי הוא דמות שהגונה עם עצמה. הוא מודע לכישלון של הג'ודו, למרות הניסיון לעטוף את המצב בוורוד עם תחרות המיקס הקבוצתית, והוא ניצב בבעיה: אם הוותיקים יישארו, הצעירים מלמטה לא יוכלו להתקדם – ואם תהיה לפתע עזיבת ותיקים שהגיעו לשיא הדירוג שלהם ולא הצליחו ביפן, תהיה גם כן בעיה. לכן תהיה העדפה לשפיץ על פני הבסיס. מבין הצעירים אפשר להזכיר את מתן קוקולייב ומתן שני, בעוד שדור הביניים נחשב פחות כישרוני (יהונתן אלבז, אורון גינר, אלון אהרון או דין גמר).
בנשים, גילי כהן לא צפויה להמשיך לקמפיין נוסף ולמקומה תיכנס גפן פרימו, בעידוד גדול מאוד של שני הרשקו שרק חיכה לרגע הזה. לצידה צפויות להתחרות רז הרשקו, ענבר לניר וגילי שריר, בעוד תמנע נלסון לוי תתמודד מול כרם פרימו הצעירה. עוד לא ברור האם שירה ראשוני תמשיך.
סימני שאלה באתלטיקה
גם האתלטיקה הישראלית חזרה גאה מטוקיו, אבל בה סימני השאלה גדולים במיוחד. לונה-צ'מטאי סלפטר, שהתמוטטה ארבעה קילומטרים לקראת סיום המרתון בסאפורו כשהיא ממש נוגעת במדליה היסטורית, תהיה כבר בת 35 בפריז ולא ברור אם תחליט להמשיך. ייתכן שהיא תתמקד דווקא בריצות קצרות יותר (5,000, 10,000), אבל זו החלטה שעוד תקבל עם בעלה ומאמנה דן סלפטר.
קופצת המשולשת, חנה קנייזבה-מיננקו, הצהירה בריאיון ל"ידיעות אחרונות" כי היא מעוניינת להגיע לפריז, אבל היא עוד צריכה זמן למחשבה, כששיקול האימהות ייכנס להחלטה הסופית. המטרה של איגוד האתלטיקה היא שלפחות אחת מבין ההפתעות הגדולות ביותר במשחקים, הזוג סלאמוויט באיולין-טפרי (שסיימה עשירית בגמר האולימפי ב-5,000 מטר) ומארו טפרי (מקום 13 במרתון), ימשיך.
הקרבות הצפויים על הכרטיסים בשייט
בפריז השייט הישראלי יסגור 16 שנה ללא מדליה אולימפית, מאז הארד של שחר צוברי בבייג'ינג 2008, והוא יצטרך לחשב מסלול מחדש לקראת המשחקים הבאים היות ששני הדגמים המסורתיים שישראלים מתחרים בהם ישתנו. דגם ה-RSX סיים את דרכו בטוקיו ובמקומו נכנס דגם הפויל, שמצריך איכויות אחרות. צפויים קרבות על הכרטיסים לאולימפיאדה בגברים ובנשים.
יואב כהן סיים בסופו של דבר במקום הרביעי, אבל למעשה הוא נכנס לתמונת המדליות רק בימים האחרונים בעקבות ענישה של גולשים אחרים. קטי ספיצ'קוב הגיעה כסגנית אלופת העולם פעמיים והתפרקה כבר בימים הראשונים. בשל יחסים קרירים עם ראשי האיגוד עדיין לא ברור אם גור שטיינברג ימשיך לאמן את נבחרת הגברים, אף על פי שהוא מחזיק בחוזה עד פריז. בכל מקרה מדובר בנבחרת שכוללת את כהן, אבל גם את תום ראובני, אופק אלימלך ויואב עומר. שחר צוברי לא ימשיך.
הקרב המעניין בנשים צפוי להיות בין ספיצ'קוב לנוי דריהן, שכבר זכתה במדליה באליפות אירופה בדגם החדש וניצלה את הפוקוס של היריבה הגדולה שלה בטוקיו. גם מפרשיות ה-470 יורדות מהתפריט האולימפי, ובפריז יתחרו בדגם הזה מיקס, אישה וגבר. עולם השייט היה מרוכז כולו בטוקיו, שאליה לראשונה זה עידנים לא הצליחה ישראל לשלוח צוות גברי ל-470 (הנשים שחר טיבי ונויה בר-עם עשו יופי של עבודה). בינתיים צוותו צמדים שכבר התחרו באליפויות גדולות, שלא בהכרח יהיו אינדיקציה להצלחה מאחר שהשמות הגדולים התחרו בטוקיו: גילי כהן ונועם חומרי, למשל, זכו באליפות העולם במרץ האחרון; טל שדה ונועם לסרי סיימו במקום השני.
בן הזוג של סמברג ינסה להעפיל למשחקים
הטורניר האולימפי בטקוונדו טריקי לגמרי. עצם ההגעה אליו קשה מאוד, רק 16 במשקלים מכווצים, אבל אחרי מדליית הארד של אבישג סמברג היא לבטח תגיע כאחת המועמדות לזכות שוב במדליה. סמברג רק בת 19 ונמצאת בגרף עלייה. גם החבר שלה, נמרוד קרביצקי, עשוי להגיע הפעם לאולימפיאדה. ייתכן שהטקוונדו יקבל כעת דחיפה ותקציבים מוגדלים, ויחד עם מאמן כמו יחיעם שרעבי יצליח להציב עוד מועמד או שניים שיוכלו להגיע לפריז.
משלחת ישראל לטוקיו הייתה הגדולה ביותר שיצאה מישראל למשחקים האולימפיים, ומנתה 90 ספורטאים. ההיקף הזה כנראה לא ישוחזר בפריז – בין השאר מאחר שהמשלחת ליפן כללה את נבחרת הבייסבול, והענף לא ייכלל במשחקים בצרפת.
לנגד עיניה של המשלחת הבאה יהיה גם רף היסטורי של ארבע מדליות, שתיים מוזהבות, מקום 39 בדירוג המדליות האולימפי ועוד 18 גמרים. לכן כבר השבוע מתחילים בוועד האולימפי לעבוד על המשחקים הבאים. שם מנסים לאתר את הצעירים שיכולים להשלים את השדרוג בטווח קצר כזה, ולבחון מי מבין אלה שהיו רק כמעט בטוקיו יכולים לזנק לעבר הפודיום.
