"שאף אחד לא יתבלבל בגלל שאני משתדל להיות מנומס ועדין. ככה חונכתי, אבל אני יודע בדיוק מה אני רוצה ואני עקשן גדול. יש את אלה שכותבים נגדי הודעות בווטסאפ או בפייסבוק אחרי שאני מתבטא נגד האלימות. אני לא מפחד מכל החבר'ה שהורסים את הכדורגל בישראל ולא אפסיק לעמוד מולם. יש מאות אלפי אוהדים שקטים ואני הנציג שלהם".
רגע לפני שהוא מסיים את השנתיים הראשונות שלו כשר התרבות והספורט, חילי טרופר מסיר את הכפפות במאבק נגד האלימות. טרופר (43) הוא ללא ספק אחד משרי הספורט המעורבים ביותר, עם שורה של הישגים, אבל גם הוא יודע שהמלחמה הגדולה, להשיב את הסדר למגרשי הספורט, רק התחילה – ורשימת האתגרים מתארכת.
אנגליה היא המודל הטוב ביותר למדינה שהצליחה להילחם בתופעה.
"אני מאמין שנהיה טובים יותר מאנגליה, זה תהליך של שנים. אני לא אומר את זה ממקום של שחצנות. לכולם יש תפקיד בדרך להצלחה – לנו, למשטרה, לשופטים שחייבים להחמיר עם המתפרעים, לאוהדים השקטים שצריכים לעבוד מול הקיצונים. אנחנו לקראת מסע של הרבה שנים, אבל התחלנו את הצעד הראשון. לא היה דבר כזה, לא היו הרחקות, קנסות מנהליים או יחידה משטרתית אפקטיבית, בטח שלא שותפות בין שלושה משרדים ממשלתיים".
תופעת האלימות של אוהדים נגד אוהדים נראית כבר כמשהו בלתי נשלט. לקראת הדרבי התל־אביבי האחרון אוהד הגיע לבית חולים עם שברים בפנים ודימום מוחי. סכנת נפשות.
"אני לא מכיר אופציה של משהו לא נשלט. תזכיר החוק נגד אלימות בספורט הוא חסר תקדים, אין הרבה חוקים שיצאו לדרך כל כך מהר. זו לרוב עבודה של שנים, עשינו את זה בתוך מספר חודשים בשל הדחיפות שבדבר. לא רוצה לחכות שמישהו ישלם בחייו ונשאל את עצמנו איפה היינו. אני רוצה להגיד להמוני האוהדים בארץ שנעשה הכל כדי שאתם והילדים שלכם תוכלו להגיע ולצאת בשלום מהמגרשים. זו המטרה. אין סוף שבוע שאנחנו לא חווים אלימות בספורט. להרים ידיים זו לא אפשרות מבחינתי".
"נכאיב בכיס"
מהם הכלים שהכנסתם בתזכיר החוק?
"השינוי הדרמטי הוא הקנסות המנהליים – פעולה מהירה וכואבת בכיס כלפי המתפרעים. אני רוצה שיהיו כמה שפחות עונשים קולקטיביים, אני לא מאמין בהם. זה פוגע בקבוצות, בבעלים וברוב האוהדים שמאסו באלימות. כאן קיבלנו כלי כירורגי ומיידי. עד עכשיו הכל התארך: שוטר מגיש דוח לבית המשפט ואז הכל מסתיים בקול ענות חלושה. בדיוק כמו בקורונה כשרצו שיקפידו על עטיית מסכות, התפנית הייתה כשהשוטרים נתנו קנסות בשטח, זה כלי אפקטיבי. הכלי הנוסף הוא הרחבת ההרחקות עד 120 ימים, וזה כבר מייצר דינמיקה, כי בשבועות האחרונים, כשכבר ישנה עבודה מול המשטרה, משתמשים יותר בהרחקות של 90 יום. גם היחידה המשטרתית לאלימות בספורט חוזרת במתכונת יותר ממוקדת".
וישנה גם אלימות משטרתית. תראה מה קרה בסמי עופר, כשצעירים אוהדי הפועל ת"א חזרו הביתה חבולים ומדממים.
"הרבה אוהדים שלחו לי את הסרטונים שזיעזעו אותי. דיברתי עם השר לביטחון הפנים שהוא איש סופר־רציני ומינה קצין בודק. אני מחכה לתוצאות ועוקב אחרי זה. אני משוכנע שיבדקו את העניין ויטפלו בו. אין אישור לאף שוטר להפעיל אלימות, תזכיר החוק שלנו יותר מדייק את הכלים. אם נסדיר את העניין בחקיקה ונעניק לשוטרים את הסמכות להתמודד עם הסיטואציה באופן חוקי, לא תהיה בכלל אלימות. הם יהיו יותר מדויקים. יש משטרה אחת, אי־אפשר להתנפל עליה. היא שומרת על האוהדים, שילדים יוכלו להיכנס ולצאת בבטחה. אם יש שוטרים שנהגו באלימות, צריך לטפל בהם ללא סלחנות".
משחקה של מכבי ת"א מול איינדהובן היה עוד כתם לספורט הישראלי, כשהופסק בשל השלכות חפצים בבלומפילד. נזק תדמיתי.
"דוגמה מעולה. זה הרי לא דבר שרואים כל יום במשחקים בינלאומיים, ולכן זה נתן לנו להבין עד כמה בישראל סלחניים בהשוואה לאירופה, שם לא מאפשרים השלכות חפצים או אבוקות. אני דוגל באפס סלחנות בעניין הזה".
עם יד על הלב, תיקח את הילדים שלך למגרשי הכדורגל?
"אני לוקח אותם למשחקים, אבל בכנות, יש אצטדיונים ומשחקים שלא אקח אותם אליהם. אני חולה ספורט, הילדים שלי חולי ספורט, הם גם יודעים מה זה לספור את הדקות עד למשחק הכי חשוב, אבל ספורט אלים הוא לא ספורט, הוא שדה קרב. אפרק את כל הלה פמיליות למיניהן. הארגונים האלה הורסים את הספורט הישראלי. יש מאות אלפי אוהדים שקטים שחוששים ונגעלים מהם, אני רוצה להיות המגאפון שלהם. שלא יהיה אבא אחד בישראל שחושב פעמיים אם לבוא לספורט".
"בכנות, יש אצטדיונים ומשחקים שלא אקח את הילדים שלי אליהם. יש מאות אלפי אוהדים שקטים שחוששים ונגעלים מהאלימים, אני רוצה להיות המגאפון שלהם"
מהי עמדתך לגבי הדרישה לקיים משחקים בשעות מוקדמות כדי להביא משפחות וקהלים נוספים למגרשים?
"שעות המשחקים בליגות המקצועניות נקבעות לפי זכויות השידור. אני מבין שיש קושי ללכת בשעות מאוחרות עם המשפחות. אני הולך למשחקי כדורסל עם ילד בן עשר וחוזר באזור חצות כשיש לו בית ספר למחרת, זה לא קל. אנחנו נמצאים בעולם שבו בעלי מועדונים חותמים על חוזי זכויות שידור של יותר מ־100 מיליון שקל. אנחנו מוגבלים בשיבוץ משחקים, יש לנו השפעה מועטה בנושא".
מהו האיזון הנכון בכל הקשור למשחקים בשבתות ואחריהן?
"רוב משחקי הליגות העליונות לא מתקיימים בשבת, אלא במוצאי השבת, בראשון או בשני. אין מצב שכולם יהיו מרוצים, ככה זה כשיש חברה מגוונת עם צרכים שונים. לא אוותר על הניסיון למצוא איזון. מי שרוצה לריב ולשנוא, שיחפש את זה במקום אחר".
"להצביע ברגליים"
מה לגבי המחירים הלא־פרופורציונליים של הכרטיסים?
"אני מדבר קודם כל כאוהד. יש לי מינוי (הפועל ירושלים בכדורסל) ואני חושב שברוב המקומות המחירים סבירים. קיימות קבוצות שמנסות לעשות סיבוב כשמגיעה לשחק מולן יריבה גדולה והן מנצלות את ההזדמנות, זה מרתיח אותי. הדרך הכי אפקטיבית במקרים כאלו היא להצביע ברגליים. שאוהדים לא יגיעו למקום שבו מנצלים אותם. אני כשר לא קובע מחירים".
כשתקציב הספורט כל כך זעום, מה הפלא שקשה לקדם אותו?
"אנחנו בוודאי לא נמצאים במקום שהיינו רוצים להיות בו, אבל בכל זאת התקציב האחרון עלה ב־25 אחוז, וזה דרמטי. דווקא בשנתיים הקשות של הקורונה הבינו שהספורט הוא אלמנט מרכזי בחברה הישראלית, ולא מותרות. לכן, ברגע שחשבו שהולכים לאבד אותו, התגלה מעמד הספורט בישראל. בגל הרביעי והחמישי הספורט לא נסגר אפילו ליום אחד, נאבקתי על זה, אבל יותר ויותר אנשים, גם בממשלה – ועל כך מגיע קרדיט לראש הממשלה נפתלי בנט – הבינו שלא סוגרים את הספורט.
"במקום לכבות את השאלטר כפי שרבים דרשו, בגלים האחרונים האצטדיונים היו מלאים. נפל האסימון אצל כולם לגבי חשיבות הספורט. לשמחתי יש שר אוצר שאוהב ספורט, הוא הוסיף לנו לאחרונה כמעט 50 מיליון שקל לתוכנית המתקנים".
"אני לא קורא שפתיים אם מישהו לוחש או מדלג על איזו מילה או שורה בהמנון. ביברס נאתכו מכבד את ההמנון, עומד בו, לא אבדוק אם הוא אמר 'נפש יהודי הומייה'"
מתי באמת נוכל להגיע לרמת מתקנים שלא שייכת לעולם שלישי?
"לאחרונה קיימנו דיון עם הגורמים השונים איך מוסיפים אולמות ומתקני ספורט בבניית בתי הספר. אני יכול לגלות לך שהשנה אנחנו יוזמים בניית ארבע ארנות גדולות ובריכות שחייה חצי אולימפיות".
"הישגים = כסף"
בעיה נוספת היא היעדר תקצוב של קבוצות מליגות נמוכות וילדים. זה הרי הבסיס.
"מדיניות התקצוב של משרד הספורט אושרה במועצה הלאומית לספורט, אנחנו משנים את צורת התשלום. ספורטאי או ספורטאית מהפריפריה מקבלים ניקוד גבוה יותר, שקל וחצי לעומת שקל בהשוואה לספורטאי מהמרכז. נשים מקבלות פי שניים ניקוד, כך גם ספורטאי פראלימפי. ומעל הכל ההישגיות, ככה מקבלים יותר כסף. אני רוצה שמועדונים יעבדו כדי להגיע להישגים".
אחד השינויים המהותיים שמשרדך מנסה לייצר זה העלמת תרבות הפקידים והקומבינות למקורבים באיגודים.
"יש לנו את המנכ"ל רז פרויליך ואת ראש המטה גיא גוטמן, אין יותר סגירות דילים בחדרים האחוריים, הכל על השולחן. יש טבלאות אקסל לכל דבר, אין קומבינות, הכל מוזן למחשב. תביא יותר הישגים, תקבל יותר כסף מהמדינה. חד וחלק".
כשהגעת לספורט הישראלי חשבת שתיתקל ברמת עסקנות כזו?
"יש הרבה אנשים מסורים שבעשר אצבעות מרימים מועדונים נפלאים. קח את יחיעם שרעבי מהטאקוונדו, שבנה מועדון מרמלה – עיר שאני אוהב ועבדתי בה – והביא ממנה את המדליסטית האולימפית אבישג סמברג ואת אסף יסעור המדהים. אני לא עוצם עיניים, ברור שיש עסקונה בספורט, יחסי תן וקח מאוד גבוליים, לא פליליים. כל מי שניסה לסגור איתנו עסקאות, הבין שלא ילך לו. כל מי שהולך מסביב ופונה לחברי כנסת או לשרים עם מסרים אלינו, מבזבז את הזמן שלו. איתי מדברים רק לפרוטוקול ובכפוף לקריטריונים".
נבחרות הכדורמים, עם אפס תקצוב, עלו לאליפות אירופה.
"הן מלח הארץ ובוודאי שמתוקצבות. תדבר עם יושבת הראש, רויטל כהן־גלוסקא, שהביאה את ההישג האדיר הזה. היא אחת מאלו שדחפו למבחן המתגמל להישגיות, ואני מעריך אותה ואת הענף. הם לא התבכיינו, אלא הביאו תוצאות ויקבלו עכשיו יותר כסף. המסר שלנו הוא שאין קומבינות, אלא חתירה להישגים. כולם מבינים את השפה החדשה".
דיברת על תרבות, אבל כשהגעת לגראנד סלאם בג'ודו, המתוקצב בעיקרו על יד משרדך, בטח שמת לב שהאיגוד הושיב את יו"ר הוועד האולימפי יעל ארד ואת המנכ"ל גילי לוסטיג מחוץ ליציע המכובדים, שהיה מלא בפקידים זוטרים. נראה לך הגיוני?
"לא נכנס לחיכוך בין שני הגופים האלה. אני אישית עזבתי את האזור על מנת לשבת איתם, ובחלק מהזמן ישבתי במקום שניתן לי".
אחת התופעות המבורכות בכדורגל הישראלי היא צמיחת הקבוצות מהמגזר.
"יש לזה ערך עצום, אמירה חברתית. הנבחרת הלאומית שלנו היא ביטוי לדו־קיום. אז אפשר לדבר על 'סלים טועמה מחבל', אבל אני מציע שנדבר על כמה קבוצות מהחברה הערבית יש לנו, כמה שחקנים מובילים משחקים בקבוצות הגדולות, כמה לובשים את המדים הלאומיים. אני גאה בזה, גם הוצאנו לדרך תוכנית לתמיכה של מאות מיליוני שקלים בחברה הערבית. נשקיע בעיקר בענפים האישיים. אני רוצה שבמשלחת האולימפית הבאה יהיה ספורטאי ערבי. יש להם פשוט פחות הזדמנויות. כשיהיה שוויון מלא, נרוויח כחברה ספורטאים מעולים".
יש לך בעיה עם קפטן נבחרת שלא שר את ההמנון?
"כולם צריכים לכבד את ההמנון, זו זכות ללבוש את המדים הלאומיים. אני לא קורא שפתיים אם מישהו לוחש או מדלג על איזו מילה או שורה בהמנון. ביברס נאתכו מכבד את ההמנון, עומד בו, לא אבדוק אם הוא אמר 'נפש יהודי הומייה'. הוא לובש את מדי הנבחרת ועל החזה שלו יש את דגל ישראל, זה מספיק מכובד".
סייעתם בחילוצו של מנור סולומון מאוקראינה, בזמן שסוכניו ואבי לוזון מתחו עליכם ביקורת חריפה.
"היה לנו חשוב מאוד לסייע, כי זה החיים שלו והוא ספורטאי ישראלי בולט. פחות מתרשם ממי שדיבר הרבה. עד שישי באחת בלילה גיא גוטמן היה בקשר ישיר עם מנור ועם משרד החוץ. עד שהשחקן לא יצא מאוקראינה הוא לא הלך לישון. גאה שהיה לנו חלק בזה".
מה דעתך על מצבה של בית"ר ירושלים?
"עצוב לי מאוד, למרות לה פמיליה. בית"ר היא מועדון חשוב עם קהל אדיר מכל הארץ. האוהדים כואבים את מה שקורה, זו קבוצה שחייבת לעמוד על הרגליים. היא מייצגת את בירת ישראל, יש לה מסורת. עצוב לי שבית"ר נמצאת על קצה תהום, אני מקווה שאלי אוחנה ומוני ברוש ירימו אותה כמה שיותר מהר".
"חוגג לא מייצג את הבעלים"
האם לאור המקרים האחרונים, כמו בפרשת משה חוגג, יש צורך בהקשחת הקריטריונים באישור בעלי מועדונים?
"לא הייתי צובע את כל העולם הזה דרך חוגג. תראה את מיץ' גולדהאר, אלונה ברקת וכמובן יענקל'ה שחר. אני פוגש אנשים מחויבים שהרימו קבוצות שמתחרות במפעלים האירופיים. מקווה שיגיעו רק בעלים שמסוגלים לשאת מסע כבד, זה קשה מאוד להתמודד כל היום עם ביקורות".
"פוליטיקאים שנדחפים לפריים? ראיתי את הביקורת בגמר הכדורסל, לא זוכר שהנפנו את הגביע, אבל אם צריך נשפר. אנחנו מעניקים והם מניפים, הסדר ברור לי"
ההתאחדות לכדורגל דורשת להעמיד את מכבי ת"א לדין בעקבות הקריאות 'הומו' מצד חלק מאוהדיה כלפי דני עמוס. מהי עמדתך?
"זה שוב קשור לאלימות. צריך להוריד את מפלס השנאה והזיהום במגרשים. שכל אחד יבחר את הזהות המינית שלו. הייתי באחד ממשחקי הדרבי כששרו שירי שואה והניפו שלטי שואה. פגשתי ניצול שואה שאמר לי שאם הצעירים הללו רק היו קצת פחות בורים ויודעים מה זו שואה, הם באמת היו מתביישים במה שעשו".
היכן עומדת בקשת יו"ר ההתאחדות לכדורגל, אורן חסון, להעניק לבלם הפועל באר־שבע מיגל ויטור אזרחות ישראלית?
"הנושא נמצא אצל שרת הפנים איילת שקד. המלצנו לאזרח אותו, כמו במקרים יוצאי דופן אחרים של ספורטאים גדולים שקשרו את חייהם בישראל. ויטור כבר שש שנים בארץ, הילדים שלו לומדים כאן. ראוי להעניק לו את האזרחות, אבל בוא ניתן למשרד הפנים לטפל".
לדעתך הסנקציות שהופעלו על הספורט הרוסי הן נכונות?
"ישראל היא חלק מהגופים הבינלאומיים, ולכן אנחנו מקבלים את ההחלטות שלהם. אסור לנו להיות חריגים".
"המלצנו, כמו במקרים יוצאי דופן אחרים של ספורטאים גדולים שקשרו את חייהם בישראל, להעניק למיגל ויטור אזרחות. משרד הפנים מטפל בעניין"
לאוהדי הספורט נמאס מהתופעה של פוליטקאים שנדחפים לפריים במהלך טקסי הענקת צלחת אליפות או גביע. זה לא נראה טוב.
"ראיתי את הביקורת שהייתה אחרי גמר הכדורסל, לא זוכר שהנפנו את הגביע. כבוד הנשיא העניק והשחקנים הניפו, אבל אם צריך נשפר גם שם. מי שהביא את ההישג זה השחקנים והקבוצה, אין לי עניין לגנוב להם את הקרדיט. אנחנו מעניקים והם מניפים, הסדר ברור לי".
"רק התחלנו"
בוא נחתום עם סיכום שלך לשנתיים שלך עד כה בתפקיד.
"אני לא רוצה לסכם, אנחנו רק בדרך להשגת יעדים נוספים. אחרי שנתיים של קורונה, הספורט בישראל עומד על הרגליים חזק ויציב, לא נסגר בגלים האחרונים בזמן שבכל העולם הוא הושבת. הקבוצות קיבלו מאיתנו גב כלכלי ומעמד הספורט רק התחזק.
"אנחנו עסוקים בתשתיות, תוכנית המתקנים בעשור הקרוב מתקדמת בצורה משמעותית. נבנה עוד מתקן רב־תכליתי כמו במכון וינגייט, וכל רשות מקומית תוכל לגשת לקול קורא. יש את תוכנית המאמנים, וזה רק חלק קטן מהרשימה".
פורסם לראשונה: 10:34, 06.03.22
