לספורט יש יכולת לרתק ולעורר רגשות אצל אנשים ברחבי העולם באופן עז וחזק שכמעט שום דבר אחר לא יכול לייצר. בין אם מדובר בצעקות ושירה מחרישות אוזניים של אצטדיון או בשיחות אינטנסיביות בברי ספורט, לאוהדים יש יכולת מדהימה להיות מושקעים עמוק בקבוצות ובספורטאים האהובים עליהם.
במקרים רבים התשוקה הזו מובילה לאלימות קשה בין מחנות אוהדים ואפילו בין שחקנים לאוהדים, אירועים שמוגדרים כאסונות בעולם הספורט כגון אסון הילסבורו (1989), שבו נהרגו 96 אוהדים של ליברפול האנגלית עקב צפיפות והתנהגות של הקהל שנמחץ על הגדרות. גם באירועים גדולים יותר כגון יורו 2016 של אופ"א שנערך בצרפת ראינו אירועי אלימות, שהבולט ביניהם היה העימות בין אוהדים רוסים ואנגלים במארסיי, שם פרצו קטטות רחוב, ונדליזם ועימותים עם שוטרים.
אבל מה מסתתר מתחת לתשוקה הזו? למה המעריצים יוצאים מגדרם ולפעמים נמצאים במצב של חוסר שליטה בהתנהגות שלהם? במחקרים רבים בעולם הספורט דנו בשאלות האלה כדי לחשוף את המנגנונים הפסיכולוגיים הבסיסיים המניעים את התנהגותם ורגשותיהם של האוהדים, כשהבולטים שבהם הם:
זהות ושייכות חברתית: תמיכה בקבוצה או בספורטאי יכולה לתת לאנשים תחושת מטרה משותפת והרגשה של שייכות לקהילה גדולה יותר. תחושת זהות זו מחזקת קשרים חברתיים ומטפחת תחושת אחווה בקרב המעריצים. ההשקעה הרגשית בקבוצה או בספורטאי הופכת לדרך ליצור קשר עם אנשים בעלי דעות דומות, ויוצרת רשת תמיכה שמשפרת את החוויה הכוללת של אוהד ספורט.
הדבקה רגשית ונוירוני מראה: הדבקה רגשית משחקת תפקיד משמעותי בהתלהבות המדבקת הנראית באירועי ספורט. כאשר אוהדים עדים להצגות של רגשות עזים מצד שחקנים, כמו צהלות או תסכול, הרגשות שלהם מופעלים לרוב באמצעות תהליך הנקרא נוירוני מראה, תאים מיוחדים במוח שנורים הן כאשר אנו מבצעים פעולה והן כאשר אנו צופים במישהו אחר מבצע את אותה פעולה. כתוצאה מכך, אוהדים יכולים לחוות את אותה התרגשות או אכזבה כמו הספורטאים האהובים עליהם, וליצור חוויה רגשית משותפת שמחזקת את הקשר בין האוהדים לספורט.
תחושת שליטה ושליטה: ספורט מציע למעריצים תחושה ייחודית של שליטה וכוח, גם אם באופן חילופי. על ידי התבוננות בביצועים של ספורטאים, האוהדים יכולים לחוות תחושת שליטה על תוצאות המשחק, למרות שאין להם השפעה ישירה. אשליה זו של שליטה יכולה להיות מעצימה ומספקת למעריצים תחושת שליטה בסביבה מאתגרת ובלתי צפויה. כתוצאה מכך, רכבת ההרים הרגשית שחוו במהלך משחק הופכת למסע מרגש, שבו האוהדים חשים גל של אדרנלין וציפייה כשהם עדים לרגעים מרכזיים שיכולים לשנות את גאות הניצחון.
אסקפיזם ובידור: ספורט מאפשר למעריצים להתנתק זמנית מהלחצים והדרישות של חיי היומיום שלהם. זה סוג של הסחת דעת, המאפשרת לאוהדים למקד את תשומת הלב והאנרגיה שלהם במשהו מהנה ומרגש. ההשקעה הרגשית בספורט משמשת הפסקה מהמציאות, מעניקה הפוגה מבורכת, התרגשות ותשוקה.
תחושת הישג וגאווה: אוהדים מפתחים לעתים קרובות תחושת הישג אישי וגאווה באמצעות הקשר שלהם עם קבוצה או ספורטאי מצליחים. ההישגים של האהובים עליהם יכולים להיתפס כניצחונות שלהם, המובילים לחיזוק ההערכה העצמית ולתחושת גאווה מוגברת. תופעה פסיכולוגית זו ידועה בשם BIRGing (Basking In Reflected Glory), שבה האוהדים חווים תחושת תהילה דרך ההישגים של הקבוצה או הספורטאי שלהם.
לסיכום: הפסיכולוגיה של הספורט חושפת אינספור גורמים שתורמים לכך שאוהדים משתגעים. מתחושת הזהות והשייכות החברתית להדבקה רגשית ואשליית השליטה, הספורט מעורר רגשות עוצמתיים ומטפח קשרים עמוקים בין האוהדים. הבנת היסודות הפסיכולוגיים של התנהגות אוהדים לא רק מעשירה את הערכתנו לספורט אלא גם שופכת אור על ההשפעה העמוקה שיכולה להיות לספורט על יחידים ועל החברה כולה. הבנה של הכוחות שמפעילים את האוהדים והמעריצים יכולה גם לתת לנו את האפשרות להכין תוכניות טובות יותר ורלוונטיות יותר למיגור האלימות ולשמירה על הבריאות ועל הכיף במשחקים.
* הכותב הוא פסיכולוג ויועץ בתחום הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ והביצוע
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
