14 מחזורים עברו, כמעט חצי, והאמת היא שקרה משהו מיוחד ביורוליג. מסתבר שהקניבליזם שחלק מהקבוצות הגדולות עשו לקבוצות הבינוניות והקטנות לא בהכרח עובד... איזה כיף.
בתחילת העונה היה נראה שכל הגדולות פשוט גדולות יותר, חוץ מריאל מדריד. אולימפיאקוס עם סגל משוגע של 3-4 שחקנים בכל עמדה, פנא התחזקה בדיוק איפה שהייתה צריכה, ברצלונה הביאה רכש, פנר לא הפסיקה לקנות שחקנים (כולל 2 ממכבי תל אביב), מונאקו שמרה על הסגל והביאה עוד שחקנים - בקיצור שמח.
אבל המציאות אחרת: 14 מחזורים עברו, ואת הליגה מובילה פריז באסקט שכל הפרשנים/מומחים ממזמן אוכלים את הכובעים שלהם על מה שקורה איתה. במחזור האחרון היא ניצחה ביוון את אולימפיאקוס, זאת עם הסגל הבלתי נגמר. אז חילקתי את הטבלה מחדש, בדגש על השביעייה הראשונה, לשלוש קטגוריות:
המפתיעות ואולי אלופת היורוליג
פריז המוליכה לא רואה ממטר, לא מפחדת, עם מאמן שיש לו וובוס ולא נבהל גם ביוון, כשאולימפיאקוס קלעה 20 נקודות בשלוש דקות. יש שם 2 עקרונות: 1. כולם שומרים חזק, מהר, טסים בהגנה ובהתקפה. 2. התקפות מהירות עם מלא זריקות מ-3 וביטחון. בינתיים זה עובד מעולה, ויש מצב שגם בכתבה בעוד 10 מחזורים נמצא אותה ב-4 הראשונות. אבל אומר בזהירות שכולן ירצו אותה בפלייאוף. ואולי לא...
בקטגוריה נמצאת גם מילאנו שרושמת ריצה מרשימה. הכל מתחבר בזכות 2 שחקנים, שכרגע הם הכי טובים ביורוליג בעמדות שלהם: מירוטיץ' בעונה מדהימה, מלא בביטחון, יציב ומנווט את הקבוצה, והשני הוא זאק לידיי, שלאט לאט הופך למספר 3.5-4 הכי טוב באירופה, בטח הכי יציב.
באיירן מינכן עשתה עונה אדירה לפני כמה שנים, עם סגל מגוון שכמעט הביא אותה לפיינל פור. גם עכשיו משהו טוב קורה שם, ולאסו המלך מראה לכולם מאיפה משתין הדג. אני אוהב את הקבוצה הזו, במיוחד את אנדראס אובסט, ובעיקר את העובדה שהיא תפריע לכולן. עוד אחת שקצת פחות יציבה, אבל ביחס לסגל היא בהחלט בתמונה, זו ז'לגיריס קובנה. זו קבוצה מאיימת עם סגל טוב, ואני מאמין שברגע שיפתרו את עניין המיקום של לוני ווקר בקבוצה והוא ייכנס לשטף עם כולם, זה ייראה טוב יותר. ואיזה כיף לראות את דאנסטון קשישא.
יציבות, קצת פצועות ומשעממות
אהלן פנר ומונאקו. בסדר, פנר פצועה על אמת, אין גארדים, אבל לא כיף לראות אותה. מבאס אותי לראות את בונזי מחפש את עצמו לעיתים. משעממת וזהו. מונאקו החליפו מאמן, ניצחו פעמיים וחזרו לפורמט שלהם. גם היא משעממת, אבל שומרת על עמדתה.
חוזים גדולים והרבה שחקנים
נכון, אולי אתבדה וכל הגדולות ייתנו סיבוב שני של החיים, אבל כרגע המצב רע, ובריאל המצב מחמיר משלב לשלב. היא נמצאת בעונת מעבר - כל הותיקים פרשו, הצעירים לא יציבים והרכש גרוע. אבל אם ריאל היא תעלומה, כל השאר הן ביזיון. טענתי פשוטה: הכול קם ונופל על מאמנים, וגם שאראס שם. הגווארדיה הוותיקה של המאמנים פשוט לא בעניינים: מאבדים את הראש, קנו יותר מדי שחקנים ובעיקר לא יודעים לנהל משחק, וזה כולל את עתמאן שהצהיר הצהרות וכרגע הוא בגדר נעלם. המאמנים החדשים עושים בית ספר: ספליטר, הרברט, ספאנוליס. גם קטש היה שם בשנתיים הקודמות.
אבל רגע לפני שאני מספיד - יש עוד 20 משחקים, ואני צופה יישור קו רציני של הגדולות שייתנו ריצה. אבל המאבק על העשירייה הראשונה יהיה עד הרגע האחרון, והמזנבות מלמטה - פרטיזן, הכוכב, אנאדולו - ייתנו פייט חזק, ככה שלא בטוח שכל הגדולות יגיעו לפלייאוף.
להלן השמינייה שלי בעוד 10 מחזורים: אולימפיאקוס, פנר, פריז, פנא, מילאנו, מונאקו, ריאל וברצלונה. 4 קבוצות ייאבקו על 9-10: באיירן, ז'לגיריס, פרטיזן, הכוכב. אחלה עונה עד כה, וצפוי המשך טוב יותר כי הלחץ יעלה וישפיע על כל הקבוצות. חמישיית השנה בינתיים: שורטס, לידיי, מירוטיץ', ביברוביץ', נאן. יאללה, עוד 20 מחזורים של תענוג צרוף.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
