הקמפיין האחרון מסביר בצורה הכי טובה למה כבר 54 שנים הנבחרת הלאומית שלנו לא מגיעה לשום מקום. דווקא בתקופה בה הכל הרגיש בידיים שלנו שוב נאלצנו לזכור עד כמה אנחנו רחוקים מטורניר גדול.
ראשית כל, אפתח את דברי בלסכם את ששת המשחקים (בית וחוץ) נגד כל אחת מהיריבות שנחשבו לחלק ממאבק העלייה על הכרטיס ליורו (שווייץ, רומניה וקוסובו). בכל המשחקים האלה ישראל כבשה 4 שערים, הובילה 10 דקות בלבד ולא ניצחה אף לא משחק אחד מבין ששת המשחקים הנתונים.
פתיחת המשחק בשבת הייתה מדהימה, ההמנון באצטדיון ריגש אותנו, השער של ערן זהבי שימח אותנו ומילא אותנו בגאווה ובתקווה, רק שמאז סיפור העלייה ליורו התחיל להסתבך. במשחקים נגד הרומנים, שניים מתוך שלושת הגולים שספגנו היו מכדור חוזר שהשוער עומרי גלזר לא הצליח לעצור כמו שצרים. במשחק הראשון אוסקר גלוך היה שם בשביל להחזיר אותנו למשחק, בשבת כפי שכולנו יודעים, זה לא ממש קרה, ומהדקה העשירית הנבחרת נעלמה לגמרי.
עיקר הביקורת מופנה לצוות המקצועי בניהולם של אלון חזן ויוסי בניון. קומדיית הטעויות התחילה עוד לפני המשחק בשל אי זימונו של שון וייסמן לסגל וחילוף מוזר של מגן הימני במקום קשר התקפי. בנוסף על כך, אני חייב לציין שאני מאוכזב מענאן חלאילי ומגלוך. בנוגע לענאן, אחרי הכדור שזעזע את המשקוף נגד שווייץ הגיעה גם החמצה גדולה נגד רומניה שאחריה חזן היה חייב להחליף אותו. במשחקים כאלה אין מקום לטעויות וכשעושים טעות משלמים עליה ביוקר.
לגבי אוסקר, קשה לי להבין למה הנבחרת לא מקבלת את אותו שחקן שכובש ברמות הכי גבוהות, כולל נגד אינטר. נבחרת שבנויה עליו חייבת אותו ביום טוב בשביל לנצח.
אסכם בכך שלמרות הכל אני גאה מאוד בשחקנים שלנו שהעבירו מסר לגבי המצב במדינה ושיחקו באמת מרצון לשמח את תושבי העוטף שהגיעו לבודפשט. אני מאחל בהצלחה לנבחרת בפלייאוף העלייה בחודש מארס, משימה לא קלה, אבל ביחד ננצח.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
