התקציר באדיבות תאגיד כאן 11
רגע לפני היורו עד גיל 19 בסלובקיה בקיץ שעבר, שבו הפסידה ישראל רק בגמר לאנגליה, הודיע אופיר חיים לעומר סניור - אחד הבאנקרים בהרכב שלו בשלבים המוקדמים - כי לא ייכלל בסגל הסופי לטורניר. זה היה אחד הימים המאכזבים שחווה החלוץ, תחושה שהתעצמה כשראה מרחוק כיצד חבריו למסע מגיל צעיר זוכים בתהילה. "הייתי בהלם מוחלט, הניפוי תיסכל אותי", מספר סניור, שעות ספורות אחרי הזכייה במדליית הארד במונדיאליטו בארגנטינה.
מסע הקסם במונדיאליטו - כתבות נוספות
גם לקראת היציאה לארגנטינה התלבט עדיין המאמן לגבי החלוץ, שסיים את העונה שעברה בהפועל ת"א עם שער ליגה אחד, פתח בהרכב ארבע פעמים ונכנס כמחליף ב־19 משחקים. רק אחרי פציעתו של עידן טוקלומטי החליט חיים לזמן לאימונים את סניור, ששיכנע את המאמן שכדאי לצרפו.
בדיעבד, ההחלטה הזו הייתה משמעותית ביותר בדרך לזכייה ההיסטורית במקום השלישי בעולם. סניור כבש את שני השערים החשובים ביותר בטורניר – גול הניצחון בתוספת הזמן מול יפן שהבטיח את העלייה לשמינית, וה־1:2 בוולה בדקות הסיום מול דרום קוריאה במשחק שהסתיים ב־1:3 והביא לישראל את הארד.
"שברנו את כל המיתוסים"
"האמת היא שרק בשנה האחרונה התחלתי לעלות מהספסל", אומר החלוץ שהפך לג'וקר של הנבחרת. "לא הכרתי את הסיטואציה הזו, כי כל החיים פתחתי בכל קבוצה וכבשתי שערים. השנה למדתי לעשות את זה כמחליף, ואני שמח שזה בא לידי ביטוי במונדיאליטו. ההתחשלות שלי והעלייה מהספסל בהפועל ת"א סייעו לי מאוד".
האמנת לרגע שתעמוד על פודיום עולמי?
"לא רק שהאמנתי, חשבתי שאנחנו יכולים להיות אלופי עולם. עשינו קמפיין מדהים, זו נבחרת יציבה, לא איזו הבלחה של משהו שהתחבר בטורניר וזהו. משהו הרבה יותר עמוק. הנבחרת הזו ניצחה את צרפת ביורו והפסידה רק לאנגליה, ניצחה את אלופת אסיה (אוזבקיסטן) ואלופת דרום אמריקה (ברזיל), ועשתה תיקו עם אלופת אפריקה (סנגל) – כך שיש בה משהו אדיר. שברנו את כל המיתוסים על הכדורגל הישראלי - חזרה מפיגור בעשרה שחקנים, שערים בדקות הסיום, עמידה בלחצים בקרב על הארד".
ואתה כבשת שני שערים במאני טיים.
"אופיר חיים נתן לי את הגב, וזה בדיוק מה שאני צריך. שיאמינו בי ואז אדע להביא את התפוקה. השער הכי חשוב וגדול בקריירה שלי היה נגד קוריאה".
איך מרגישה המדליה על הצוואר?
"דיברנו בינינו, השחקנים, ואמרנו שאנחנו לא רוצים לחזור עם מחמאות על טורניר מצוין. אין מה לעשות, מדליה זה משהו אחר, זה תואר. יש הבדל עצום בין לחזור עם מדליה למקום רביעי, זה הישג מטורף. אתה מבין שאנחנו במקום השלישי בעולם? זה לא נורמלי".
וזה עוד אחרי הבלגן שהיה עם השחרור של חמשת הכוכבים שלכם ואחרי ההפסד בחצי הגמר לאורוגוואי.
"כמובן שהיה קשה להגיע ללא שחקנים משמעותיים שעשו טורניר ענק, אבל האמנו בעצמנו בגדול. הוכחנו שכולנו יכולים לעשות את הטוב ביותר, ושיש פה נבחרת עם לב גדול ויכולות".
"מנטליות חזקה ומאמן ווינר"
שני שחקנים מנבחרת הנוער קפצו ישירות לבוגרים - אוסקר גלוך ורוי רביבו. אחרים קפצו לנבחרת הצעירה. אתה חושב שבעוד כמה שנים הנבחרת שלכם תוכל להיות השלד של הנבחרת הבוגרת?
"ברור. כמו שאתה אומר, זה כבר קורה. יש לנו ניסיון, יכולת ויש פה משהו מיוחד".
שהוא?
"שכולם אוהבים את כולם, שכולם אחד בשביל השני, וזה מה שהכי חשוב. חדר הלבשה חזק, מנטליות חזקה ומאמן ווינר".
אבל בקבוצות תחזרו להיות נערי פוסטר.
"זה נכון שלא מספיק מעריכים את השחקן הישראלי. יש פה הרבה שחקנים מצוינים שיכולים להצליח, לעשות את ההבדל, רק צריך את הבן־אדם שיאמין בנו, ואז יקבלו מאיתנו הכל. אליפות העולם הייתה מול שחקנים מצוינים מהמדינות הכי גדולות בעולם. אנשים אולי לא מבינים את הרמה, הקצב והאינטנסיביות שהיו פה, והתמודדנו עם זה יפה מאוד".
דווקא בקבוצה שלך, הפועל ת"א, נותנים קרדיט לצעירים - סתיו למקין, אור ישראלוב, אל־ים קנצפולסקי, רן בנימין ואתה.
"ככה בדיוק צריך להתנהל מועדון ישראלי, לטפח שחקנים כמו שעשה עומר בוקנסבוים. כיף שהמועדון שלך הוא המוביל בשיתוף צעירים שגדלו בו".
ועכשיו יש בו גם ניהול חדש. מה אתה מצפה מעצמך?
"להוביל את הפועל ת"א למטרות הכי גבוהות. רק שיתנו לי את המושכות להיות שחקן משמעותי, ועם הביטחון זה יקרה".
