"אנחנו מתנצלים על כך שזיהינו שני ספורטאים אוקראינים כרוסים" (מארגני האולימפיאדה בטוקיו)
"אנחנו מבקשים מכל הספורטאים שלנו להימנע מכל מגע עם ספורטאים רוסים" (שר הספורט האוקראיני מתדרך את נציגי המדינה לאולימפיאדת החורף בסין)
אם לא שמתם לב, אנחנו בעיצומו של טרנד רטרו של שלושים שנה. הרצוג הנשיא. הונגריה, פולין ומזרח גרמניה מנסות לחזור אל מאחורי מסך הברזל ולחיקה של אמא רוסיה. אמא רוסיה מנסה לשוב להיות ברית המועצות.
עוד כתבות ב"זאב בודד" - המדור של זאב אברהמי
לאור רוחות המלחמה הסוערות והנוראיות בגבול המערבי של רוסיה, שמחזירות אלינו בגדול גם את המלחמה הקרה, כדאי אולי להיזכר בתקופת הזהב האחרונה של הכדורגל הסובייטי, כשנבחרת מעוטרת ביהלומי כדורגל מאוקראינה הובילה אותה להישגים אדירים, עם כדורגל מודרני ומהפכני בהנהגתו של המאמן ואלרי לובנובסקי.
הקבוצה שניצחה את הקרמלין
לפני שמדברים על נבחרת ברית המועצות של החצי השני של שנות ה-80, חייבים לדבר על דינמו קייב. היא עדיין הייתה קבוצה עם זהות אוקראינית, שהצליחה במדינה שהעדיפה את קבוצות הצבא הסובייטיות שלה. לא בדיוק חביבת הקרמלין. היא באמת הייתה צריכה להיות קבוצת-על מבחינת כישרונות כדי לנצח את הקבוצה של המשטר.
אבל ברמה הלאומית, ההתגייסות של המדינות שהרכיבו את ברית המועצות דומה לזו של מדינות העבר בנבחרת הכדורסל של יוגוסלביה. בשתי הנבחרות הייתה זהות לאומית מוחלטת. יוגוסלביה התפרקה בגלל המלחמה, אבל הנבחרות שלה היו מספיק חזקות גם בנפרד כדי לזכות באליפויות ברמה הבינלאומית. ברית המועצות התפרקה בגלל תהליכים גיאו-פוליטיים, והנבחרות שהרכיבו אותה מעולם לא התקרבו בנפרד ליכולת שלהן כקולקטיב.
אף אחד לא יכול לשכוח את הרוחות של הלילות המפוארים שבהם מאה אלף איש נדחסו לאצטדיון הישן בקייב כדי לעודד את הקבוצה המקומית בגלגולים הנהדרים שלה נגד ריאל מדריד או באיירן מינכן. אבל למי שהזיכרון שלו קצת התפוגג או למי שלא נולד בזמן, ממתין פסל בדמותו של ואלרי לובנובסקי, יושב על ספסל כמובן, בכניסה לאצטדיון החדש שגם הוא נקרא על שמו. הפסל של לובנובסקי שמת ב-2002 בגיל 63, הוא הערגה אל העבר המפואר, התקווה לעתיד, וההווה המאוד לא ברור.
לובנובסקי האגדי אימן קבוצות גדולות של דינמו בשלושה עשורים שונים, אבל אין ספק שהגיע לשיאו בשנים 1990-1985, כששחקנים מהקבוצה האגדית שלו איישו שליש מהסגל של נבחרת ברית המועצות (חלקם גם הגיעו בהמשך לקריירה בישראל: אנדריי באל, אולג קוזנצוב, ויקטור צ'אנוב). הנבחרת המיתולוגית הזאת הגיעה ב-1988 לגמר אליפות אירופה והפסידה רק לחבורה ההולנדית הצוהלת של מרקו ואן-באסטן ורוד חוליט.
"לובנובסקי ידע להטריף אותנו על היריבות בין קייב למוסקבה ברמת הקבוצות והוא ידע להדביק אותנו בפטריוטיזם לאומני מטורף כשלבשנו את החולצה של הנבחרת"
בשנים הללו בדינמו שיחקו אצלו שניים שזכו ב"כדור הזהב", שחקן השנה בעולם: אולג בלוחין עשה את זה ב-1975, איגור בלאנוב הלך בעקבותיו ב-1986. דינמו הייתה כל כך גדולה, שהיא מחזיקה בשיא האליפויות גם באוקראינה וגם בברית המועצות, שיא שלא יימחק לעולם (אלא אם פוטין יגשים את משאלותיו).
כדורגל בהשראת קרל מרקס
לובנובסקי גדל בקייב, הצטרף לדינמו בגיל 18 ושיחק שם כחלוץ במשך שבע שנים. בגיל 29, אחרי שתי הופעות בנבחרת ברית המועצות, פרש ממשחק ופנה לאימון. הוא חזר לדינמו כמאמן ב-1973, בגיל 34 בלבד. "מעבר לכל היכולות הטקטיות ושיטות המשחק, הייתה לו אינטליגנציה רגשית מאוד גבוהה", סיפר עליו לאוניד בוריאק, ששיחק תחתיו בשנות השבעים ואימן גם הוא את דינמו ואת נבחרת אוקראינה, "הוא ידע איך לשמור מאיתנו דיסטנס ועדיין התאמן איתנו על הדשא. הוא ידע להטריף אותנו על היריבות בין קייב למוסקבה ברמת הקבוצות והוא ידע להדביק אותנו בפטריוטיזם לאומני מטורף כשלבשנו את החולצה של הנבחרת".
בלוחין היה הכוכב הגדול של דינמו והנבחרת, אבל כוחן האמיתי של הקבוצות של לובנובסקי היה טמון, כמו הרוח הקומוניסטית של ברית המועצות, בקולקטיב שלהן. שחקנים ששיחקו תחתיו טענו שהמודל שלו לא היה דמות מעולם הכדורגל, אלא דווקא קרל מרקס.
לובנובסקי, מהנדס חימום בהכשרתו, הביא את הגישה המדעית לאימונים. שחקניו נבדקו רפואית מדי בוקר וערכו אימונים בשלוש רמות מאמץ שונות. הם עברו בדיקות דם ונערכו להם מדדי כושר ותוכניות תזונה. בפעם הראשונה הוכנסו מדדים סטטיסטיים כדי לבחון באופן מדעי את היתרונות והחסרונות של הקבוצה ושל היריב. התקשורת הסובייטית כינתה את הקבוצה "מעבדת דינמו". היום, כשהכדורגל הפך מדעי לחלוטין, זה אולי לא נשמע מתקדם במיוחד. אז זה היה פורץ דרך.
"החותם הכי גדול של לובנובסקי על הכדורגל של אותם ימים היה הרעיון שהמחשבה על המגרש היא הדבר הכי חשוב. שהכדור יותר מהיר מהרגל, אבל המחשבה הרבה יותר מהירה מהכדור"
"למדנו לאן לרוץ ומה לעשות בכל רגע שהכדור נע על המגרש, הכל בתוך תבניות גיאומטריות. כל אחד היה אמור להיות פיזי, טכני, ובעיקר בעל יכולת לעשות כל דבר על המגרש", סיפר אולג קוזנצוב, אחד השחקנים המצטיינים בשנות השמונים (שזכור בישראל גם בגלל המרוץ הכושל שלו במדי מכבי חיפה אחרי יניב אברג'יל מבית"ר ת"א).
"מאחר ש-14-15 אוקראינים היו בנבחרת, הבאנו גם אליה את כל הקולקטיב הזה. למעשה, גם עכשיו, כשמזמינים אותנו למשחקים של נבחרת אוקראינה הוותיקה, אנחנו עדיין רצים באותן תבניות. היינו כמו שחקני פוטבול אמריקאי שיש להם תרגיל וכולם יודעים לאן הם צריכים לרוץ. אני חושב שהחותם הכי גדול שלו על הכדורגל של אותם ימים היה הרעיון שהמחשבה על המגרש היא הדבר הכי חשוב. שהכדור יותר מהיר מהרגל, אבל המחשבה הרבה יותר מהירה מהכדור".
8 צפייה בגלריה
כמו בלוחין, גם הוא זכה בכדור הזהב. בלאנוב (מימין) מול רייקארד בגמר היורו ב-1988
(צילום: AP)
למעשה, לפי עדות של מאמנים רבים, חלקם נהגו להגיע ולרגל אחרי השיטות של לובנובסקי. גם שיטת הלחץ הפופולרית היום היא התאמה לשיטות האימון והמשחק שלו. "הוא היה הראשון שהבין שאף קבוצה, ולא חשוב כמה היא מוכשרת, לא מסוגלת לעשות את מה שהיא רוצה או מתכננת או יכולה לעשות כשאתה שם אותה תחת לחץ", הסביר קוזנצוב. "אתה רואה היום בכל אירופה את הפילוסופיה הזו, את ההקרבה, את משחק הלחץ בניסיון לגרום לטעויות של היריב ואת המעבר המהיר להתקפה כדי להעניש אותו. אסור להפסיד שנייה של מחשבה, ולכן אתה מאמן את עצמך לחשוב לאן הכדור ממשיך לפני שהוא מגיע אליך".
אמוציות דוממות
שבעה משחקני דינמו היו בהרכב הפותח של נבחרת ברית המועצות בגמר יורו 1988 נגד הולנד, אבל הקבוצה עצמה הגיעה לתהילה ולהישג המשמעותי שלה שנתיים קודם לכן, כשהביסה את אתלטיקו מדריד 0:3 בתצוגת כדורגל מסחררת בגמר גביע המחזיקות. דינמו כבר הייתה אז קבוצה מעולה, שלם שהיה הרבה יותר גדול מחלקיו העצומים, אבל למשחק הזה, שנערך במאי 1986, נוספה עוד זריקת מוטיבציה: חודש לפני כן אירעה התקלה הקטסטרופלית בכור בצ'רנוביל, כמאה קילומטר צפונית לקייב.
לובנובסקי הנחיל בקבוצה ובנבחרת את חזון "כולם מתקיפים וכולם מגינים". בשיאה, רק הנבחרת ההולנדית, שהמציאה את הקונספט הזה, הצליחה לעצור אותה. "כששיחקתי אצל פרגוסון הוא היה צועק הרבה", סיפר כוכב העבר האוקראיני אנדריי קנצ'לסקיס. "לובנובסקי היה פסיכולוג שאנשים העריצו. הוא ידע לשתוק גם כששיחקת לא טוב. היו לו אמוציות דוממות".
"הייתי מאוד צעיר ומאוד מוכשר, אבל הוא לימד אותי הכל על מי שאני, על תרבות עבודה, על הבנת כדורגל ואיך אני מקשר בין כדורגל לבין חיים פרטיים, ובעיקר את מה שאני צריך לשנות. היו לי הרבה מאמנים שאמרו לי מה לא בסדר אצלי, הוא היחיד שהראה מה לא בסדר וגם הצביע על פתרון", העיד עליו אנדריי שבצנ'קו, אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של אוקראינה.
הקבוצות של לובנובסקי היו חיבור של מדע, היסטוריה ופילוסופיה, שהתגלמו בתוך עולם הספורט. הוא הוכיח שגם במקום דכאני כמו ברית המועצות יש מקום לחדשנות מודרנית מעודכנת. הוא זכה באליפויות ובגביעים למכביר בברית המועצות, אבל רק בניצחון על אתלטיקו ב-1986 החל עולם הכדורגל לשים לב למשמעת של שחקניו, לכושר הגופני המושלם ולעובדה שכל אחד מודע לתפקידו.
לדינמו ולנבחרת הסובייטית הייתה טביעת אימון של לובנובסקי. כשברית המועצות התפרקה והשחקנים שלו היו פחות זמינים מאחר שעברו לשחק במערב אירופה, טביעת האצבע דהתה. ב-2003, אחרי שזכה באליפות אירופה עם מילאן, אנדריי שבצ'נקו חזר למולדתו, עלה לקברו של לובנובסקי והניח עליו את המדליה שלו.
אמונה ברעיון שאיננו
כמה המציאות השתנתה: אם עד 2014 היחסים בין אוקראינה לרוסיה היו יחסי יריבות בין שכנות (בניגוד ליוגוסלביה שהתפוררה לרסיסי שנאה בעקבות המלחמה), הרי שמאז הפלישה הרוסית לחצי האי קרים ב-2014, אמנים אוקראינים רבים מסרבים להופיע או להציג את עבודותיהם ברוסיה. כשירוסלאב ראקיצקי עבר מהליגה האוקראינית לליגה הרוסית ב-2019 כדי לקבל שכר וחשיפה גבוהים יותר, היו לו 50 הופעות בנבחרת האוקראינית. הוא פרש מהנבחרת כעבור שנתיים עם אותו מספר הופעות.
8 צפייה בגלריה
הקבוצות שלו היו חיבור של מדע, היסטוריה ופילוסופיה, שהתגלמו בתוך עולם הספורט. לובנובסקי
(צילום: gettyimages)
הימים ההם, שבהם חבורה אוקראינית עם דור כישרונות חד-פעמי השתלטה על הנבחרת של ברית המועצות, נראים דמיוניים היום. האוקראינים כמובן היו גאים במי שהם ובמורשת ההיסטורית שלהם, אבל גם ראו בעצמם סובייטים גאים.
כמו שיר של אריק איינשטיין: ואסילי ראטס, ליטובצ'נקו, דמיאננקו, זבארוב, מיכאילינצ'קו, פרוטאסוב, בלאנוב. ויקטור צ'אנוב, ירמצ'וק, אנדריי באל ז"ל. כולם היו בניו של לובנובסקי. גם אולג בלוחין, ועוד עשרות. כולם אוקראינים גאים שנתנו את החיים והנשמה שלהם למען ההצלחה של ברית המועצות, כי האמינו ברעיון, בתפקיד שלהם לייצג אותה בצורה הכי מכובדת ומוצלחת שאפשר. במושגים של ספורט אי אפשר בכלל להאמין שהאנשים האלו יכולים לעמוד בפתחה של מלחמה נגד הארץ שעבורה שיחקו לפני שלושים שנה.
פורסם לראשונה: 11:05, 28.01.22
