המאבק האין סופי על זהות הכדורגלן הטוב בכל הזמנים טרם הוכרע. סביר גם כי האחד לעולם לא יוכר רשמית. תמיד יהיה קרב, בין וירטואלי למעשי, על מי הוא המופלא מכולם. כל מדינה מקדמת באופן טבעי את המועמד שלה. לארגנטינה, בניגוד לשאר, יש שני מועמדים: דייגו ארמנדו מראדונה ולאו מסי. אך אין יותר ברורה יותר מבחירת הברזילאים. האיש שהביא שלושה גביעי עולם. הילד שבטרם חגג 18 כבר כבש שישה שערים בשלבי רבע, חצי והגמר עד לפודיום ב-1958. היש מופלא מכך? סביר שגם בארגנטינה עצמה לא מעטים עדיין מאמינים שפלה הברזילאי הוא המלך.
אדסון ארנצ'יס דה נסימנטו, המכונה פלה, שהעיד כי בעצמו לא ידע מדוע הדביקו לו את הכינוי. כן, פלה, זה הילד שהרופא ופסיכולוג נבחרת ברזיל בשבדיה 1958, ז'או קרבלייס, התנגד להשתתפותו מטעמי גיל, מנטאליות ופיזיות. למזלו, ההתאחדות הברזילאית התנגדה בצעד חריג, ולמעשה שלפה אס שעדיין לא חגג אז 18. רק שנה קודם לכן השתתף עדיין במשחקי הנוער, אך כשהועלה לבוגרים לשארית העונה, הספיק להפוך למלך השערים של הליגה עם 17. גאונות.
כשמדמיינים "כדורגל ברזילאי טוב", מדמיינים כדורגל בסגנון רחוב כלשהו. קצת שכונתי אבל מאוד גאוני. לא מעט כוכבים יצאו מהרחובות, וסיפורו של פלה הוא אולי הקלאסי ביניהם. חוד החנית.
שנתיים לפני אותו מונדיאל, הוא יצא עם אביו לעיר באורו לנסות להביא קצת כסף הביתה. בעוד שאביו התקשה לפרנס את משפחתו, פלה בן ה-15 צחצח נעליים בתחנת האוטובוס של העיר. מאחר והניסיונות לזכות במעט כסף לא צלחו, פלה גם מצא עצמו לא אחת גונב. בוטנים. הוא גנב בוטנים. למזלו, המאבק המייאש הזה נמשך זמן קצר, וחיש מהר התגלה כישרונו שהחל בוויכוחים על שיתופו והסתיים עם תואר המאסטרו. לא רק של ברזיל, אלא של הכדורגל העולמי כולו.
אחד ממאמניו בקבוצת הנוער היה דה-בריטו המפורסם. בסוף עונת הכדורגל הרשמית, הוא לקח את פלה ואביו לקבוצה שזמן קצר אחר כך הפכה בזכות צירוף פלה למפורסמת ברחבי העולם. אמרת סנטוס, אמרת פלה. אמרת פלה, אמרת כדורגל עילית. כמו ריאל מדריד של דרום-אמריקה.
כדורגלן גדול באמת נמדד גם באישיותו. פלה, שב-1995 התמנה לתפקיד שר הספורט של ברזיל, נחשב עוד בימיו ככדורגלן כאחד ההוגנים בעולם. השופט הישראלי אברהם קליין, ששפט רבים ממשחקיו של פלה בארבע שנות פעילותו בליגה האמריקאית וקודם לכן במשחק הבלתי-נשכח בין ברזיל לאנגליה במונדיאל 1970, סיפר: "מעולם לא שמעתי ממנו טענה שקופח בשריקה, ובפלה, באופן טבעי, ניסו לפגוע רבים. הוא תמיד חייך והיה סבלני, גם כשניסו להרתיח אותו ולהכאיב לו. הרי זכורה הטענה של ברזיל שהוא הוכשל כביכול על ידי נבחרת אנגליה, אבל היחיד שלא ממש התלונן היה פלה".
קליין שפרסם לפני מספר שנים ספר על הקריירה שלו כשופט, תמיד יזכור כיצד ביקש מפלה הגדול לכתוב עבורו הקדמה לספר. פלה לא רק נעתר לבקשה, אלא שלח הקדמה ארוכה מכפי שציפה קליין. פלה תמיד ידע לתת כבוד. גם שיתוף הפעולה עם מוטלה שפיגלר בניו-יורק קוסמוס של אותם ימים, הסתיים בידידות רבה.
המונדיאל האחרון של פלה, במקסיקו 1970, כבר נערך בעידן הטלוויזיה שצילמה תמונות ברורות. בגמר, ברזיל נראתה כמעט מושלמת עם שחקני הענק שלה. איטליה האגרסיבית החזיקה מעמד עד ההפסקה. לאחר מכן פלה, ז'אירזיניו, גרסון וקרלוס אלברטו ניגנו סימפונית כדורגל בניצוח המאסטרו הגדול מכולם. זה נגמר ב-1:4 מהדהד, ובזכייה השלישית של פלה ושל ברזיל.
ושוב, לסוגית הגדול בכל הזמנים. למרות הגאונים הנפלאים האחרים המתחרים על התואר הבלתי רשמי, רק פלה הניף את גביע העולם שלוש פעמים. סופרסטאר שהיה גם אישיות כובשת, המהווה קונצנזוס. שלוש זכיות במונדיאל, אין דברים כאלה. פלה האהוב. ההיסטוריה והרגשות לא ישכחו אותו אף פעם.
