מקסיקו עלתה למונדיאל עם 0:2 מול אל־סלבדור, ארה"ב הבטיחה גם היא את מקומה למרות הפסד 2:0 לקוסטה ריקה – שתשחק בפלייאוף הביניבשתי בזכות העובדה שסיימה במקום הרביעי – ובכך סיימנו את שלבי הבתים במוקדמות גביע העולם. במקור, כאשר נקבע שההגרלה תתקיים ב־1 באפריל, זהות 32 הנבחרות כבר הייתה אמורה להיסגר. במקום זאת, כאשר הכדורים יישלפו הערב (19.00) ויעוררו את התיאבון לקראת הטורניר שייפתח בנובמבר, יהיו לנו 29 נבחרות ועוד שלושה סימני שאלה.
לא רק שהקורונה דחתה את הפלייאוף, אלא שהמלחמה באוקראינה יצרה ערפל סביב השלמת המשחקים במועד הדחוי. אחרי שינוי השיטה, כבר ידוע כי קוסטה ריקה תתמודד מול ניו־זילנד (הזוכה בטורניר באוקיאניה) במשחק בודד בקטאר באמצע יוני, וכך גם פרו (מקום חמישי בדרום אמריקה) מול המנצחת בין אוסטרליה ואיחוד האמירויות, אבל קשה מאוד לנחש מה יקרה באירופה. וויילס מחכה בקרדיף למי שתיקח את כל הקופה במשחק בין סקוטלנד לאוקראינה, אבל מישהו מסוגל לדמיין כרגע שאוקראינה תצליח להעמיד בעוד חודשיים נבחרת שתוכל לעלות למשחק? בקיצור, בלגן.
אבל בינתיים, בואו נתמקד במה שיש ביד. ישראל עלתה אתמול למקום ה־76 בדירוג פיפ"א, בין עומאן לסין, אבל מרתק יותר לראות את הזינוק של ברזיל בחזרה למקום הראשון בעולם אחרי חמש שנים. קטאר גם בדרג הראשון בתור מארחת, זה חלק מהמשחק, אבל שאר שש הנבחרות הן כוחות־על מהשמינייה הראשונה בדירוג. היחידה מהרשימה הזו שלא העפילה למונדיאל היא אלופת אירופה איטליה (6 ברשימת פיפ"א).
הדרג השני מעניין לא פחות, מאחר שהוא מכיל נבחרות שיכולות לסיים בקלות בפסגת הבתים שלהן, ובראשן גרמניה, הולנד, דנמרק וסגנית אלופת העולם קרואטיה. כמעט בכל בית נקבל צמדים פנטסטיים, ובאופן טבעי הנציגות של שני הדרגים הראשונים יהיו הפייבוריטיות לעלות לשמינית הגמר. וכאן נכנסת לתמונה שאלת הדרגים הנמוכים יותר – האם יש נבחרות משם שמסוגלות לשמש בתור מוקשים ריאליים?
על פניו, רוב הנבחרות של דרג 3 ו־4 יתקשו מול ה־16 שמעליהן, אבל יש כמה שמות שלא רצוי לקבל: סנגל פשוט נפלאה, אולי הנבחרת הטובה ביותר שיצאה מאפריקה בשנות האלפיים מבחינת עומק הסגל, הניסיון והתפקיד המשמעותי של כוכביה בקבוצות בכירות באירופה והחיבור למאמן אליו סיסה. גם בשלישיית המפגשים הצמודים עם מצרים, בפלייאוף ובגמר אליפות היבשת, לא היה ספק לאורך כל הדקות הארוכות שיש לה יתרון איכות עצום, והיא משחקת כדורגל מסודר ואפקטיבי יותר מנבחרות אפריקאיות אחרות. גם במונדיאל הקודם היא כבר הייתה בשלבי צמיחה, והודחה בשלב הבתים רק בגלל נאיביות וחוסר מזל (הפסידה בשובר השוויון ליפן בגלל שקיבלה כרטיס צהוב אחד יותר). הפעם היא תהיה מוכנה יותר. יפן, פולין ואולי גם סרביה יכולות לתפוס מקום בשמינית, למרות שהפולנים בעידן רוברט לבנדובסקי נוטים להיכשל בצורה חמורה בטורנירים הגדולים.
רוב הדרג האחרון, כולל מי שלא תעלה מהפלייאוף, לא אמור ליצור בעיה – פרט לשלוש הבכירות. מבחינת כישרון, קמרון היא הנבחרת האפריקאית הקרובה ביותר לסנגל ויכולה להתפוצץ בשלב בתים טוב. אקוודור הוציאה את הנשמה ליריבות הבכירות בדרום־אמריקה במוקדמות, וקנדה שחזרה לטורניר לראשונה מאז 1986 היא הדבר האמיתי, ולא סתם סיימה במקום הראשון במוקדמות לפני המקסיקנים והאמריקאים.
בואו נדבר על בתי מוות: ברזיל, הולנד, סנגל וקנדה זה תענוג אחד גדול. ומה תגידו על צרפת, גרמניה, יפן וקמרון? לאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו לא יוכלו להיפגש בשלב הבתים, במה שעשוי להיות הניסיון האחרון שלהם לזכות במונדיאל, אבל ארגנטינה יכולה ליפול מול קרואטיה ופולין, ופורטוגל לא תרצה לקבל אף אחת מהאירופיות שמחכות בדרגים 3־2. לעומת זאת, קטאר יכולה לצאת בזול ולחשוב על השלב הבא אם תקבל למשל את מקסיקו וגאנה. הצלחה מקצועית תהיה שווה עבור המארחת את כל האש שהיא סופגת. למשל, אתמול בקונגרס פיפ"א בדוחא עלתה לנאום ליסה קלאבנס הנורווגית, לסבית מוצהרת ואחת מהנשים הבודדות בעולם הניצבת בראש ההתאחדות במדינתה, שחתכה לגזרים את ההחלטה להעניק לקטאר את המונדיאל מול הנוכחים הנבוכים.
כל הדיון הזה מהנה, השעות שלפני ההגרלה מרגשות, כשהראש מריץ את כל השילובים – ואז הטירוף מתחיל כשחושבים על מה שהולך להיות ומחכים שבעה חודשים לשריקת הפתיחה. רק חבל שהמסיבה הזו לקראת סיום. שני איומים מרכזיים עמדו בפני המעמד הנוכחי של גביע העולם בשנים האחרונות: הראשון ירד מהפרק אתמול, אחרי שפיפ"א חזרה בה מהדיבורים על קיום הטורניר מדי שנתיים, שזכו לביקורת ציבורית רצינית, והנשיא ג'אני אינפנטינו אמר שלא הייתה כוונה להעלות את הנושא להצבעה אלא רק "נבחנה האפשרות".
אבל הצרה השנייה היא כבר עובדה מוגמרת: החל מגביע העולם 2026, שיארחו במשותף ארה"ב, מקסיקו וקנדה, מספר המשתתפות ינופח באופן חסר פרופורציה מ־32 ל־48. למרות שהשיטה עוד לא נקבעה, סביר להניח שנקבל 16 בתים מבאסים של שלוש נבחרות, בלי מספיק אקשן עד לנוקאאוט. עוד החלטה פוליטית שנועדה לתת מקומות נוספים להתאחדויות היבשתיות השונות, במקרים מסוימים פי שניים מאשר כיום – 16 כרטיסים לאירופה, 9 לאפריקה, 8 לאסיה, 6 כל אחד לדרום אמריקה ולצפון ומרכז אמריקה, כרטיס מובטח למנצחת באוקיאניה (כלומר, כרטיס מובטח כמעט בוודאות לניו-זילנד) ועוד שני מקומות בפלייאוף ביניבשתי שהמבנה שלו ייסגר בהמשך. לא רק שכמות גדולה של נבחרות לא ראויות תצטרף לרשימה, אלא שמשהו באקסקלוסיביות וביוקרה של הטורניר יתעמעם בצורה מסוימת.
זה מה יש. האוהד הפשוט לא יכול להשפיע על העסקונה של הדרגים הבכירים. מה שנשאר לנו זה ליהנות ולהסתגל. מי יודע? אולי ההגדלה גם תעזור למדורגת 76 בעולם לחזור למעמד בקרוב.
