לינוי אשרם בריאיון באולפן: אחזור להתאמן עוד כשבוע, פריז רחוקה; ברכות לאיאד – הוא אלוף
(צילום: חגי דקל)
"אני בהחלט חוזרת לשגרת האימונים. פריז זה עוד רחוק ובינתיים אני באמת רוצה ליהנות מהרגע, עוד קצת לנוח". לינוי אשרם עדיין נמצאת בתקופת החגיגות הגדולה אחרי ההישג האדיר אותו רשמה באולימפיאדת טוקיו - הזכייה במדליית זהב בתחרות הקרב רב.
יחד עם זאת, האלופה האולימפית לאט לאט מתחילה להביט קדימה לעבר היעדים הבאים ובראיון לאולפן ynet היא טוענת שעדיין לא החליטה אם תשתתף במשחקים האולימפיים הבאים, אם כי פרישה לא נמצאת אצלה כלל על הפרק.
"עברתי מריאיון לריאיון", מספרת אשרם על הימים המאושרים שאחרי רגע השיא בקריירה שלו. "עוד שבוע, שבוע וחצי אחזור להתאמן. עברו שלושה שבועות וזה הרבה. למתעמלת זה מלא זמן. אני כבר דיי מעכלת ומבינה את ההישג שעשיתי".
-זה קצת לרדת מהאולימפוס ולחזור למציאות.
"כן, בהחלט. בשבוע של הזכייה הרגשתי כאילו אני על ענן. היה כיף ממש. אני מקבלת כל כך הרבה תגובות מכל כך הרבה אנשים. אני הולכת ברחוב ואנשים עוצרים את הרכב, צופרים לי ואם אני בקניון או משהו, אז גם עוצרים אותי. כמעט כולם".
בנות צעירות, שמן הסתם רואות בך השראה ודוגמה, באות אלייך ואת רואה שיש התעניינות?
"אני רואה את זה ממש, בהחלט. כשבנות קטנות עוברות לידי הן פשוט פותחות את העיניים ומסתכלות עליי. יצא לי לפני כמה ימים להיכנס לאגודת מכבי תל אביב בהדר יוסף, וכשפתחתי את הדלת כולם הסתובבו, פתחו עיניים ואז מחאו לי כפיים ובאו אליי וחיבקו אותי. באמת היה לי הכי כיף בעולם לקבל את כל החום הזה".
הסתובבו כל מיני תמונות בכל מיני אתרים עם בן זוגך. קצת לנשום זה פאן, אבל אם נחזור לאימונים, פריז זה היעד בעצם. את רוצה עוד מדליה?
"בינתיים, כמו שאמרתי קודם, זה ממש רחוק. שלוש שנים זה הרבה. גם שנה לפני טוקיו עוד לא חשבתי על טוקיו, כי היו לי עוד תחרויות בדרך".
ויש תחרויות. אליפויות עולם ואליפות אירופה.
"וגביע העולם. אז יש עוד הרבה תחרויות בין לבין. אז בינתיים פריז עוד רחוק. אני עדיין פה".
אז פרישה לא על הפרק בכלל. כשבאים אלייך ושואלים אותך אם להתחיל, זו הרי קריעת תחת. את מעמלת בלי סוף. יש רגע שאת אומרת 'זה לא מתאים לכולם'?
"התעמלות אמנותית דורשת סוג של אופי, אבל אני כן חושבת שכולם יכולים לנסות את זה. כל הבנות יכולות לנסות את זה. וכדאי גם. אני מאוד נהניתי מהדבר הזה, היה לי כיף. משהו שמאוד התחברתי אליו. אז אני חושבת שאם באמת ילדה באה ומנסה וכיף לה והיא מתחברת לזה, אז כן, שתלך על זה עד הסוף".
התעמלות אומנותית זה החיים שלך כרגע?
"כן, אנחנו אחד. זה היה ללא ספק ויהיה ללא ספק מרכז החיים שלי, אני ממש חלק מזה ואזכור את זה כל החיים".
יש אנשים שעושים משהו ואומרים 'אוקיי, עשיתי. אני ממשיך הלאה'. את רואה את עצמך חלק מהעולם הזה בשנים הקרובות?
"כן, זה גם משהו שאני לא חושבת שאפשר לשכוח".
אז מה היעד הקרוב שלך?
"אני עוד לא יודעת, כי עוד לא יצאה רשימה מפורטת של תחרויות לשנה הבאה. בינתיים לחזור להתאמן. אני אחת שבאופי שלה גם אחרי תחרות מאוד מוצלחת, אני יודעת שיש לי עוד תחרויות אחרי זה להמשיך. יום אחרי שאני באה להמשיך את האימונים אני מעבירה את עצמי. אני עושה ריסטראט. זה באמת באופי".
"היה רגע לא ספורטיבי מהצד של הרוסיות"
הרוסיות נרגעו?
"היה שם בהחלט רגע לא ספורטיבי מהצד שלהן, אבל אני באמת לא מתייחסת למה שהן אמרו ולמה שעשו מזה".
זה היה מלחיץ, ישבנו פה וכססנו ציפורניים.
"אז אני באמת לא מתייחסת לכל מה שהרוסים אמרו, או מה שכתבו. גם לי באינסטגרם כתבו כל מיני תגובות. אני לא מתייחסת לזה, אני הכי מרוכזת במה שאני ואיילת עשינו וכל כך מאושרת מההישג הזה".
מן הסתם תפגשי את הבנות האלה בתחרות קרובה.
"אני אמורה".
הילדות שחולמות להיות "לינוי אשרם": ריאיון עם המתעמלות הצעירות
(צילום: אורי דוידוביץ, שחר גולדשטיין)
זה יהיה.
"לא יודעת. אהיה הכי ספורטיבית ואני אבוא. אני כן אדבר, כן אפנה אליהן ואגיד להן "שלום". לי אין בעיה, אני הכי פתוחה ושמה הכל בצד".
אף אחת לא סימסה משם, התנצלה או הודתה שמגיעות לך ברכות?
"אליי ספציפית לא, אבל כן הייתה כתבה שבה הן אמרו שלא צריך להפיל את הכל על לינוי ו"היא לא אשמה"".
אתמול אגב, זכינו בעוד מדליה.
"של השחייה הפראלימפית. הוא באמת היה תותח, אלוף. אני באמת שמחה מההישג שלו ומאחלת הצלחה לכל שאר המשלחת. אז באמת כל הכבוד. איאד, אתה אלוף, אני שמחה מאוד שעשית את כל המאמצים והשגת את המדליה הזאת וזכית בה ביושר. ולכל שאר המשלחת, שיהיה המון בהצלה בהמשך. אני אתכם, אני בטוחה שתביאו עוד הישגים ואוהבת אתכם".
