מי שרוצה לעשות הפחתה לג'ושוע קימיך, מוזמן לעשות את זה על חשבונו בלבד. מי שרוצה יגיד שהוא רק מגן ימני, או כלבויניק שיכול לשחק בכל עמדה בהגנה ובקישור. מי שרוצה יגיד שהוא המחליף של פיליפ לאם, גם ביכולת על המגרש - אבל בעיקר במנהיגות. מי שרוצה יזכור את הטאצ' שלו במסירה האחרונה או את היכולת שלו להבקיע שערים בכל דרך. מי שרוצה יגיד שהוא וגורצקה הם הפנים והעתיד של הכדורגל הגרמני, גם בליגה וגם ברמה הבינלאומית.
האמת היא שקימיך הוא כל מה שנכתב למעלה, ועוד כמה דברים. הוא כל מה שגרמניה רוצה שתחשבו עליו כשאתם חושבים על גרמנים, על ומחוץ למגרש. וגם זה לא ממש מתאר לגמרי את מי זה קימיך. האמת היא שהנסיון לתאר את זה במדויק קשה בדיוק כמו הנסיון לבטא את שמו בדיוק. כשבאיירן מינכן התחילה לדבר השנה על הארכת חוזהו (הוא חתום עד 2023) עד לסיום הקריירה שלו, היא לא עשתה את זה בגלל העיניים היפות שלו וגם לא בגלל העובדה שהוא רץ השנה מעל 300 קילומטר על הדשא, או בגלל היכולת שלו לייאש את היריב בחילוץ כדורים. זה קרה בגלל האימאג' הציבורי שלו. בגלל שכל קבוצה הייתה רוצה שהסיפור שלה יסופר דרך רגליו של קימיך. ההחלטה להחתים שחקן לכל החיים, היא לא רק החלטה מקצועית, היא בעיקר החלטה של המנהלים בחדרי הישיבות. קימיך הוא מנוע שיווק מעולה לסחורה שלהם.
כשבאיירן החתימה את אותו לפני חמש שנים, עבור סכום שאז נראה היה גבוה, שבעה מיליון אירו, והיום ברור שהוא הנחת רצפה, עמדו איתו באותו חדר שתי אגדות בוואריות, מתיאס זאמר ובסטיאן שוויינשטייגר. באותו יום קיץ כולם ציפו שזאת לא תתברר כטעות, ושקימיך יצדיק את ההשקעה בו ויהפוך לשחקן הרכב. אף אחד לא חלם שהוא ישאיר את שתי האגדות הללו במראה האחורית. קרל היינץ רומניגה השמרן אמר במאי כי "אין לי ספק שקימיך יהיה הקפטן של באיירן וגם של הנבחרת הלאומית. זה לא יקרה בגלל היכולת שלו ככדורגלן, והוא כדורגלן מושלם. זה יקרה בגלל שיש לו ראיית משחק על העולם שהיא טובה בהרבה מראיית המשחק המעולה שלו על המגרש".
רומניגה אמר את הדברים אחרי שקימיך (ביחד עם לאון גורצקה, עוד אחד מל"ו הצדיקים) הקים קרן בשם "אנחנו בועטים בקורונה", שאספה עד עכשיו כשישה מיליון אירו. ואם אנחנו כבר מזכירים את המספר הזה, אז זמן קצר לאחר שהקימו את קרן הקורונה תרמו שני השחקנים 75 אלף אירו מכספם הפרטי לשימור מחנה אושוויץ.
בגרות עם תעודה
כל זה, ועוד לא הזכרנו את התרומה השבועית על המגרש, את הגול המהמם נגד דורטמונד, שהיה שווה אליפות, ואת העובדה שבכל שבוע, בכל יום, קימיך שורך את נעליו והולך להילחם מלחמה סיזיפית בגזענות המטונפת שנמצאת בכל חלקה בכדורגל הגרמני. "לפעמים כשאני כמעט נשבר מהנהמות נגדי, כשאין לי כוח יותר, כשעוד שחקן אומר לי משהו שאף בן אדם לא אמור להגיד לבן אדם אחר, אני הולך לג'ושוע ואני יודע שיהיה בסדר, שתמיד תהיה לו את המילה הנכונה, שהוא יחזיר לי את התקווה בבני אדם", אמר השנה דרק בואטנג, חברו לקבוצה. העיתונים המקומיים במינכן רומזים כבר שבועות ארוכים שהחוזה החדש של קימיך הולך להיות דוגמא לאחריות אישית ולשפיות שאליה הכלכלה של הכדורגל האירופאי חייבת לחזור אחרי הקורונה. זה נשמע קצת בלתי הגיוני שכדורגלן ישאיר עשרות מיליוני אירו על השולחן, אבל קימיך, כנראה, שוב עושה את הבלתי הגיוני או את הבלתי ייאמן.
את קרן הקורונה שאמורה לסייע לאלו שהקורונה פגעה בהם קשות, התחילו קימיך וגורצקה עם תרומה של מיליון אירו מידי כל אחד מהם. "ככדורגלנים, יש לנו חובה מוסרית וחברתית להוות דוגמא", הסביר קימיך במאי. "הכדורגל גרם לי להרוויח יותר כסף ממה שחשבתי, טיילתי במקומות שמעולם לא חשבתי שאגיע אליהם, ומגיע הזמן שבו אתה אומר 'איך אני מחזיר לכדורגל'. חשבתי לעצמי שלכדורגל אני נותן מספיק, ושאני צריך להשתמש בפלטפורמה שלו כדי להחזיר לחברה. אני לא רוצה שילדים שמסתכלים עלי או קוראים כתבה עלי ילמדו רק איך לבעוט לשער. אני רוצה שהם ילמדו לחיות בחברה שבה עוזרים לחלש. אני חושב שיותר חשוב לי שיזכרו אותי ככה מאשר את הגול נגד דורטמונד".
אבל גם מבחינה מקצועית, קימיך עבר מהפך השנה. הוא אמנם השחקן שיכול להחליף כמעט כל שחקן אחר על המגרש, אבל אחרי חילופי המאמנים, הנזי פליק החליט לבנות מחדש ולהעצים את חוט השדרה של באיירן (הקו שבין השוער, הבלמים, קשרים וחלוץ מרכזי). קימיך שובץ לפעמים כבלם ולפעמים כקשר אחורי. אם פעם ההשוואות שעשו לו היו עם פיליפ לאם, היום כבר מדברים בגרמניה כבר על היורש האמיתי לבקנבאואר. שזה, בגרמניה, בערך לטעון שמישהו מזכיר להם את אלוהים.
שחקנים ששיתפו איתו פעולה בקבוצתו הקודמת זוכרים לו שהוא היה מנהיג עוד כשהיה תלמיד תיכון. "יושוע החליט, בגיל 18, ששחקנים לא מסתכלים יותר על הטלפון שלהם כשאנחנו אוכלים", סיפר שחקן בשטוטגרט ששיחק איתו אז. "וזה התקבל. הוא היה בן 18 ובמועדון כבר היה נוהל של 'חוקי קימיך'. כל השחקנים ידעו שמה שהוא החליט או רצה היה רק לטובת השחקנים והמועדון".
אולי העובדה שהוא היה עסוק באותם "חוקי קימיך" בגיל 18, לא השאירה לו מספיק זמן כדי ללמוד חוקים ותיאוריות אחרות כדי לסיים את תעודת הבגרות שלו. ביום ראשון יש לו סיכוי לסיים את העונה בטריפל - אבל אף אחד מהשלושה לא יהיה התואר הכי חשוב שלו השנה: מוקדם יותר במהלכה הוא קיבל גם את תעודת הבגרות.
