מדליית זהב לארטיום בתרגיל הקרקע, מדליית זהב ללינוי בהתעמלות אמנותית, ארד לאבישג בטאקוונדו וארד קבוצתי לנבחרת הג'ודו. עוד לא הספקנו להתאושש מזה וכבר הגיעו המשחקים הפאראלימפיים וריגשו אותנו על ההתחלה ומילאו את ליבנו בגאווה.
השחיינים עמי דדאון, מארק מליאר, איאד שלבי, בשאר חלבי ואראל סגל, כולם חניכים צעירים ומבטיחים של המאמן הרוסי יעקב ביננסון במועדון איל"ן חיפה, יהודים, ערבים ודרוזים אבל קודם לכן שחיינים ישראליים מחוננים.
העובדה שהמשחקים האולימפיים נדחו בשנה הייתה בהחלט לטובתם של השחיינים הצעירים שצברו שנה נוספת של ניסיון במים וכמוה גם אי הנוכחות של הקהל שאיפשרה להם להתמודד בצורה מיטבית עם חרדת הביצוע של אולימפיאדה ראשונה, והנה לכם מתכון מנצח לניצחון מובטח!
אני יודע זאת מנסיוני כשחיין פאראלימפי ומאמן שחייה בחמשת האולימפיאדות שבהן השתתפתי כיצד השמחה בפודיום והעצב והאכזבה של המפסידים הם בלתי נתפסים, והנה לראשונה בעידן המשחקים הפאראלימפיים אנו זוכים במדליות זהב בשחייה.
עבורי, יעקב ביננסון והמשפחות הן המפתח להצלחה. הם דוחפים ומעודדים ביחד עם היחידה לספורט הישגי בווינגייט, המעטפת הרפואית והפסיכולוגית שמספקת הגנה והכנה, העיתונאים והכתבים, ביניהם אברהם תשובה, שנלחם מזה 50 שנה על סיקור אוהד ותמיכה תקשורתית במשחקים הפאראלימפיים וזוכה לראות עמל למעשיו, הסגל המקצועי ומנהלי המשלחות שעובדים יומם וליל להצלחת הספורטאים. כל אלו הם סוד ההצלחה.
ומה בהמשך התחרויות? להערכתי המקצועית, המפתח המרכזי הוא דווקא ענבל פיזרו, חברת קיבוץ יזרעאל המשותקת מלידה שהשתתפה עד כה בארבעה משחקים פראלימפיים ובכולם זכתה לעמוד על הפודיום. למי שלא יודע, ענבל היא השחיינית הראשונה של יעקב כמאמן, ששימשה לאורך השנים דוגמה ומופת למצוינות והקרבת הגוף והנפש למען הדור הצעיר של השחייה הפאראלימפית.
אם מסתכלים על כך נקודת מבט פסיכולוגית, יעקב הוא האבא וענבל היא האמא של השחייה הפאראלימפית, כמוהם גם חלוצי התחום, ד"ר רוני בולוטין, ברוך חגאי, חנוך בודין, קרן ליבוביץ' ועוד.
מאז שפרשתי משחייה בגיל 40, אני ממשיך לפרשן את האולימפיאדה הפארארלימפית בערוצי הספורט והרדיו, ובגילי המופלג אני מודה שאני מתרגש כל יום מחדש, הזלתי דמעות של אושר ושמחה, של תקווה וגאווה כאשר דגל ישראל התנוסס בראש הפודיום ושם עמדו שוב ושוב שחיינים כישרוניים ומבטיחים, מלאים באושר ובגאווה, על פניהם מסכה, אך אני בטוח שהדמעות מתחתיה לא הפסיקו לזלוג, בדיוק כמו שאני הרגשתי באותם רגעים שם על הפודיום.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
