היורשת של אשרם: דריה אטמנוב אלופת אירופה
(צילום: נויל האריס)
האורות באולם בגני התערוכה בת"א, שאירח את אליפות אירופה בהתעמלות אמנותית, עוד רגע יכבו. השבת ההיסטורית של נציגות ישראל קרבה לסיומה, נשאר רק הפודיום האחרון, בו תקבל הנבחרת הקבוצתית את מדליית הזהב שלה. הקהל מתחיל להתפזר בלובי האולם, קונים עוד נקניקייה לפני הדרך הביתה, או מצטלמים ליד הקיר עם הלוגו של התחרות, בפוזות גמישות שלא היו מביישות אף מתעמלת. פתאום מתחילה התקהלות סביב דמות שיוצאת מאחת הדלתות, ומתקפת סלפים יוצאת לדרך מכל החזיתות.
גם בלבוש רשמי שאינו בגד גוף מלא באבני סברובסקי מנצנצות ותפורות, אלא חולצת צווארון לבנה ומעט גדולה של איגוד ההתעמלות, מכנסיים שחורים ושיער פזור – הכי רחוק מהקוקו גולגול ההדוק – אי אפשר לפספס את האלופה האולימפית לינוי אשרם.
שש שנים אחורה, בדיוק באותו אירוע שאירחה ישראל, ספק אם היא בכלל חלמה לחזור למעמד כשהיא לא רק אלופה אולימפית, אלא ספורטאית עם עבר מפואר, ועוזרת מאמנת שהספורטאית שלה הוכתרה כאלופת אירופה.
אשרם סבלנית, מחייכת בתמונות, ומתקתקת עבור כולם. הזריזות הייתה אחד מהמאפיינים הבולטים שלה כמתעמלת, בדרכה לגראנד פינאלה החלומי והמקום הגבוה ביותר בפודיום האולימפי. אם לרגע היה נדמה לה שבתחרות הזו היא תיעלם מאחורי הקלעים – המחשבה הזו חלפה במהירות.
4 צפייה בגלריה
אשרם סבלנית, מחייכת בתמונות ומתקתקת עבור כולם. אשרם בסלפי עם נבחרת ההתעמלות האמנותית
(צילום: עוז מועלם)
הימים האנונימיים שייכים סופית לאליפות ההיא בשנת 2016, אליה נכנסה אשרם בדקה ה־90 בגלל פציעתה של נטע ריבקין. היא סיימה במקום השמיני בקרב־רב ובקושי הצליחה לחבר כמה מילים לתקשורת שהתעניינה בפוטנציאל לעתיד. עכשיו היא לא רק מנוסה מאוד, אלא גם יודעת מתי לדבר והיכן לעמוד, כחלק מצוות האימון. כלומר, מספר צעדים הצידה מאור הזרקורים שבמיקס־זון, אלה שהופנו לדבר הגדול הבא - דריה אטמנוב.
נכנסה מהר לתפקיד
אלופת אירופה החדשה, שצמחה באותו מועדון – הפועל ראשל"צ – מתראיינת על ההישג הגדול, ואשרם צופה בה, מלאת סיפוק. היא נותנת כמובן את הכבוד לאיילת זוסמן – המאמנת שלה בעבר הלא רחוק, וכיום החונכת שלה כעוזרת מאמנת – לדבר עם התקשורת על התואר בו זכתה אטמנוב. אשרם עצמה לא רוצה להתראיין, כי לדבריה זה היום של דריה, המכונה "דשה". כשהיא מבינה שהשאלות והפוקוס הם רק על בת הטיפוחים הנוספת של זוסמן, לינוי מתרצה ומספרת עם החיוך התמידי על היורשת.
אשרם קיבלה תשומת לב גם בתחרות עצמה, בין אם רצתה ובין אם לאו. להיות האלופה האולימפית הראשונה של מדינת ישראל זה משהו מחייב, בטח כשאת בתפקיד בו תכיני ותלווי את הדור הבא. אחרי שקיבלה את תואר "ספורטאית השנה 2021" לצד מדליסט הזהב בטוקיו ארטיום דולגופיאט – בטקס מיוחד שנערך לכבודם לפני מעמד הפודיום בקרב־רב – היא פינתה את הבמה לאטמנוב, תרתי משמע. בענף בו פרישה בגיל 23 היא דבר שכיח, אשרם נכנסה מהר לתפקידה במעטפת. היא כורעת ברך ומצלמת את החניכה המצליחה מכל זווית אפשרית. את הזווית מנקודת מבטה של המצולמת היא הרי מכירה טוב מכולם.
אילן גזית, שופט בינלאומי ששימש בתחרות ככרוז, לא נותן לה להיעלם מעין הציבור גם כשהיא מתיישבת ביציע. שם היא זוכה שוב ושוב למחיאות כפיים, מובכת לרגע, ואז מבינה שההתעניינות מצד הקהל והכתבים לא פחתה, אולי אפילו להפך.
"מרוב שזה היה טבעי, אני לא יכולה אפילו להגיד מי יזם את הפיכתה של אשרם למאמנת, כשהיא החליטה לא להמשיך לקמפיין נוסף", אומרת מנכ"לית איגוד ההתעמלות שרית שנער. "זה היה מאוד ברור שברגע שתחליט שהיא סיימה את הפרק כספורטאית פעילה, לינוי תמשיך במשפחת האיגוד ותצטרף לצוות האימון בהובלתה של איילת. לגבי העתיד? רק אלוהים יודע, כרגע זה עובד בצורה מושלמת, ואני רק מקווה שכך זה יימשך".
פרטים באינסטגרם
ויש בכל זאת הבדל משמעותי אחד. אחרי שנענתה לכל הבקשות לצילומים, אשרם יכולה עכשיו לנקות את הראש. בשונה ממתעמלת שחייבת ללכת לישון בזמן, עכשיו מותר לה לצאת ולחגוג את ההצלחה והיא לא מסתירה את זה. האינסטגרם שלה מציג את אורח החיים שלא יכולה הייתה לחוות עד כה, כולל ביקור במסעדה תוך כדי תחרות. היא גם בדיוק סיימה את תקופת המבחנים בלימודים לתואר ראשון בחינוך גופני, ואפילו הספיקה לטייל באירופה, ולהעביר סדנאות בזכות הידע העצום שצברה.
את האושר והגאווה שלה מהמשך הדרך היא לא הסתירה אתמול, כשכתבה בין היתר בפוסט סיכום: "מי היה מאמין שבפעם הראשונה שלי כמאמנת, ישראל תחזור עם כל כך הרבה הישגים מרשימים. אלופות אירופה בכל הקטגוריות. כמובן שכל זה עם צוות מאמנות מטורף, שבראשו עומדת איילת זוסמן, המאמנת האישית שלי", בתוספת אימוג'י של לב אדום. לא עוד לינוי ואיילת לבדן בתמונות, כעת יהיו איתן עוד ספורטאיות, בתקווה שייכנסו לאותו מסלול עטור הישגים ותהילה.
כשנשלחת בערב הודעה לתקשורת הודעה עם שמות חברי הצוות, צריך שוב לשפשף את העיניים. אחרי הכל, אנחנו כבר בעיצומו בשל של קמפיין אולימפי נוסף, עם חילופי דורות, כשהשם החם ביותר ממשחקי טוקיו אשתקד הוא חלק מהצוות המסייע. ככה זה, אם רוצים להמשיך ולשמור על המקום בטופ העולמי, חשוב גם להצמיח דור המשך למאמנים מאותו הדרג.
פורסם לראשונה: 11:03, 20.06.22
