כל אדם שמכריז על עצמו כאוהד הפועל ת"א, אפילו רק בינו לבין עצמו, היה אתמול בבלומפילד. עוד כמה שהדבר בנפשם פשוט לא הצליחו להשיג כרטיס. זה היה, בשילוב הנסיבות הטבלאיות והתפאורה, המשחק הגדול בתולדות המועדון, וזו אינה מליצה ריקה מתוכן. אין בכך בושה, ששעתו הגדולה ביותר של מועדון שזכה ב-13 אליפויות במאה שנותיו, מגיעה כשהוא מתחת לקו האדום. אלו החיים. הדבר החשוב ביותר בהם הוא להישאר בחיים. יותר מ-25 אלף אוהדי הפועל ת"א לא חשובים כמו 11 שחקני הפועל, אבל אם אפשר היה לסמוך על אלו מלכתחילה, הפועל לא הייתה במצב הזה. בסופו של דבר, גם מאה אלף לא היו משאירים את הקבוצה הזאת בליגה.
כוח הנגד להמון באדום היה שחקני אשדוד שהחזיקו בנוגדן להתלהבות – יכולת אלוהית כמעט להאט את הקצב. הרבבות אמורים היו לתת להפועל כנפיים, להעיף אותה גבוה מעל לשווי האמיתי שלה, אבל הגישה של סלים טועמה למשחק מהדקה הראשונה הייתה פסיבית, נפסדת. הבחירה לא ללחוץ את אשדוד מהפתיחה שיחקה לידיים של היריבה, שבמקום להיכנס לתוך סיר מבעבע כבר מהשריקה קיבלה תנאים ששיחקו לטובתה.
2 צפייה בגלריה
הפועל ת"א ירידה
הפועל ת"א ירידה
האוהדים לא הצליחו להביא להפועל ת"א ניצחון
(צילום: טל שחר)
במקום ששנייה תרגיש כמו דקה, דקה חלפה כמו שנייה. אשדוד ינקה את המומנטום מהאצטדיון בקשית, וככל שהתקדמה המחצית הראשונה הופשטו עוד ועוד שכבות מהאווירה והפועל נותרה עירומה, רק היא מול אשדוד, וזה לא היה שווה יותר מ-0:0. עד שזה היה שווה אפילו פחות.
טועמה לא אשם בכלום. גם לא השוער רוי ברנס, שיש לו חלק מרכזי בשני השערים שכבשה אשדוד. הם אפילו לא ש.ג. לירידה הזאת אבות רבים, הם לא ביניהם. הנהלה מופקרת, מנהל מקצועי שהוא לא מנהל ולא מקצועי, מאמן שדירדר את הפועל לתהום ומתחת לה במשך עשרה משחקים - הכל עליהם. הפועל הופקדה אצל טועמה למשמרת בשפל כמותו לא הייתה מעולם, והוא יכול היה רק לנסות ולהציל.
2 צפייה בגלריה
סלים טועמה
סלים טועמה
לא אשם בכלום. סלים טועמה
(צילום: טל שחר)
טועמה: הלב שלי שבור, כואב לי על האוהדים
(ONE)
אתמול הוא לא הציל. אם הייתה זו החלטה שלו, או כובד רגליהם של השחקנים, הגישה של הפועל למשחק אמש לא התאימה למעמד. כקבוצה שכדורגל לא יודעת לשחק, ההתלהבות הייתה נשקה היחיד. טועמה התעכב בחילופים, ולא העניק לה את מעט הסיוע שבכוחו של מאמן להעניק. הפועל לא רתמה את האנרגיה שעטפה את בלומפילד, כמעט התכחשה לה. 25 אלף אנשים הגיעו והושיטו לה יד, למשוך אותה לחוף מבטחים. היא, באובדנותה, אטמה את האף וצללה ללאומית.
היא עוד תשוב משם, אבל את הנעשה אמש אין להשיב. ספר ההיסטוריה שלה הוכתם בכתם הגדול בתולדותיה. חבל הצלה אחד, לפני הפיכתה באופן סופי לקבוצה כאחת הקבוצות, הוא רכישה על ידי אדמונד ספרא. אם זה לא יקרה, אתמול היה היום הראשון בשארית חייה.
פורסם לראשונה: 01:30, 12.05.24