על הרמה אפשר להתווכח, אבל ליגת העל בכדורגל תמיד סיפקה לנו שלל דרמות סיפורים מרתקים. הפעם החלטתי להתמקד באלופות הגדולות ביותר מאז עונת 1999/20. להלן המצעד:
5. הפועל ת"א, 1999/20
את החמישייה תפתח זו שגם זכתה באליפות הראשונה בעידן ליגת העל. הפועל ת"א נכנסה לאותה עונה כשבאתמחתה 12 שנות בצורת, וכדי לשים להן סוף התחמשה בכמה "קבלני אליפויות": אישטוואן פישונט ורונן חרזי שהניפו צלחת בבית"ר ירושלים, והמאמן דרור קשטן שזכה בתואר בהפועל כפ"ס, מכבי ת"א ובית"ר.
ההתחמשות הוכיחה את עצמה ובענק, ושחקני הרכש כיכבו לצד השחקנים שכבר היו בקבוצה, למשל שחקן העונה השוער שביט אלימלך, והצעירים שקשטן קידם להרכב הראשון, סלים טועמה ופיני בלילי שהפכו לחלק מ"תינוקות קשטן".
ביחד כל החבורה הזו זכתה באליפות תוך הצגת כדורגל נהדר. אמנם בשנים שלאחר מכן הפועל של קשטן לא זכתה באליפות, אבל כן עשתה משהו מאוד מרשים בזירה הבינלאומית שנתיים לאחר אותו דאבל נהדר, שהגיעה עד רבע גמר גביע אופ"א.
4. מכבי חיפה 2000/01
גם למכבי חיפה, הקבוצה שזכתה באליפות בעונה העוקבת לעונת הדאבל של הפועל, הייתה בצורת משלה לשבור, של 7 שנים. לצורך כך יעקב שחר הנחית בכרמל את אחד המאמנים המבוקשים במדינה באותה התקופה, אברהם גרנט, וגם ננאד פראליה הצטרף מרג'ינה לסגל הירוק האיכותי.
אבל ללא ספק הסיבה להחזרת הצלחת לאזור חיוג 04 הייתה עונת הפריצה של יוסי בניון, שבגיל 20 הימם את ישראל ואת הגנות ליגת העל עם 13 שערים, מתוכם 3 שערי ניצחון בלתי נשכחים בדקה ה־90, 12 בישולים ואינספור רגעי קסם שגרמו למדינה כולה להגיד פה אחד: הילד ענק! בניון נשאר לעוד עונה בחיפה, ומשם יצא למסע האירופי המופלא שלו. גם גרנט המשיך לקריירת אימון נהדרת, בנבחרת ובאירופה, והעונה הזו תיזכר כנקודת מפנה משמעותית בקריירות שלהם.
3. מכבי ת"א 2013/14
מכבי ת"א היא קבוצת הכדורגל המעוטרת בישראל, אך בין 2003 ל־2012 נכנסה לבצורת ונאלצה לראות את שלוש יריבותיה המיתולוגיות, הפועל ת"א, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים, חוגגות אליפיות ומטפסות מעליה בשרשרת המזון של הכדורגל הישראלי.
לקראת עונת 2012/13 החליט הבעלים מיץ' גולדהאר לבצע מהפכה והחתים את ג'ורדי קרויף כמנהלה המקצועי.
ג'ורדי שינה באופן מיידי את מכבי, הרכיב סגל שחקנים ברמה גבוהה שמתעסקים בכדורגל נטו, וניצל את קשריו להבאת מאמנים שכדרך קבע לא היו נוחתים כאן. ואכן, באותה עונה הבצורת נשברה והצהובים חזרו לשלטון למשך שלוש עונות. והאלופה שהגיעה באמצע, זו של 2013/14, היא הזכורה ביותר.
הכל החל בקיץ אותה עונה, כשפאולו סוזה מונה למאמן הקבוצה. הקשר האחורי במיל' הביא עימו בשורה לכדורגל הישראלי בכל הקשור להרכב ולטקטיקה: אצל סוזה, אם היריבה דרשה ממנו הרכב וטקטיקה מסוימים, הוא שינה את המערך ואת סגנון המשחק כדי להשיג יתרון ולהפתיע. כמובן שהגיוון הטקטי בא לידי ביטוי בתוצאות, והצהובים תחת סוזה טסו לאליפות. גם במסגרת האירופית מכבי עשתה חיל, כאשר עברה את בורדו ופרנקפורט והגיעה ל־32 האחרונות בליגה האירופית.
ואיך אפשר בלי ה־כוכב? אחרי חצי עונת התאקלמות בצהוב, ערן זהבי התפוצץ תחת סוזה, שהיה הראשון לשחק עימו כחלוץ, עם 35 שערים, כולל שלושער ושער ניצחון בלתי נשכח ב־10 שחקנים בדרבי התל אביבי הגדול בהיסטוריה.
מאז אותה עונה לא מעט מאמנים בארץ שאבו ושואבים השראה מסוזה ומנסים גם להיות מקוריים וגאונים טקטית כמוהו, ולא סתם כמעט כל אלופה מאז אותה עונה מושווה ל"מכבי של סוזה" כדי לבדוק האם וכמה היא גדולה והיסטורית.
2. עירוני קריית שמונה 2011/12
בעונה הזו לסטר סיטי סיימה במקום התשיעי בליגה השנייה באנגליה. אף אחד לא תיאר לעצמו שבחלוף ארבע שנים בלבד היא תפתיע את העולם כולו ותזכה באליפות סנסציונית. אבל עוד לפניה הייתה לנו כאן בישראל סנסציה משלנו, שאפילו צבע מדיה התכול מזכיר במקצת את מדי הקבוצה האנגלית, וזו כמובן עירוני קריית שמונה של איזי שרצקי.
רן בן שמעון, יחד עם עוזרו ברק בכר, שבדיוק פרש ממשחק, הצליחו להוציא את המיטב משחקניהם, "לפגוע בול" בשחקני הרכש, ולסחוף את הקבוצה כל הדרך למקום הראשון, תוך הצגת הגנת ברזל וכדורגל מלא בנשמה. השחקנים נלחמו בכל משחק, האמינו בעצמם ולא הראו רגשי נחיתות עם תקציב קטן בהרבה בהשוואה לגדולות.
קריית שמונה נתנה לנו (ולכו תדעו, אולי גם למישהו שם באנגליה...) שיעור לחיים.
1. הפועל ת"א 2009/2010
למחזור הסיום של עונת 2009/10 הגיעה האלופה המכהנת מכבי חיפה במרחק שתי נקודות מהקבוצה שנשפה בעורפה לאורך כל שלבי העונה - הפועל ת"א. החיפאים ידעו שהכל תלוי בהם, ניצחון מול בני יהודה, קבוצה פחות איכותית מהם על הנייר, והם יזכו באליפות שנייה ברציפות. אבל הירוקים נתקלו בבלומפילד ביריבה עיקשת שסירבה להיכנע, וחניכיו של אלישע לוי לא השכילו לנצח וסיימו ב־1:1 עם הזהובים מת"א. הם חשבו ש"חמקו" ממהפך דרמטי בצמרת הטבלה, כששמעו שבמשחק המקביל בטדי בין בית"ר ירושלים להפועל ת"א, התוצאה הייתה גם כן 1:1 בדקה ה־90. איך מסבירים שאת הערב הזה הפועל סיימה כאלופה? איך מסבירים את זה שערן זהבי הבקיע את שער הניצחון בדקה ה־92 עבור הפועל ת"א, ובערב הזה סיפור האגדה שלו החל להיכתב?
ההסבר הכי הגיוני לסיומת הלא הגיונית הזו לאותה עונה הוא כנראה, קסם, ושוב קיבלנו הוכחה לכך שעד שזה לא גמור סופית, שום דבר לא גמור (בעיקר כשיש לך את זהבי).
גם בגביע האדומים זכו, והשלימו דאבל ענק. נכון שללא הקיזוז מכבי חיפה הייתה זוכה באליפות, אך צריך לדעת לנצל את מה שמקבלים, והפועל עשתה זאת ובגדול – מה גם ששחקניו של גוטמן סיפקו עונה נהדרת במסגרתה הפסידו פעם אחת בלבד וידעו לא פעם ולא פעמיים לצאת עם נקודות ממשחקים שכבר היו אבודים. בעונה העוקבת, ורמוט, שכטר, זהבי ושאר גיבורי האליפות המשיכו לקמפיין נהדר בליגת האלופות.
בשנים שלאחר מכן עזבו אותם גיבורים והקבוצה הגדולה שנבנתה לה התפרקה ולא הצליחה עד היום לשחזר את ימי התהילה של תחילת העשור הקודם. והיא נעה בבינוניות איפשהו בין המקום הרביעי למקום העשירי. אולי הבעלים החדשים של הקבוצה ירימו אותה חזרה למקומה הטבעי בצמרת.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
