יוני ארליך, אוטוטו 45, עדיין חובט ועולה לרשת – ומתהדר בתואר הטניסאי הפעיל הוותיק ביותר בסבב העולמי. עד כמה ותיק? בטורנירים הגדולים הוא חולק לוקרים עם כוכבים שעוד לא נולדו בעת שהחל להתחרות.
ולמי שתהה, כן – קפטן נבחרת הדייויס נמצא בכושר מצוין ויהיה חלק משמעותי במפגש ההישרדות בבית מספר 1 עם דרום־אפריקה שייפתח מחר (שישי). ארליך (72 בעולם), שכיכב בנבחרת החלומות שהגיעה עד חצי הגמר מול ספרד ב-2009, יעלה בשבת למשחק הזוגות, וינסה להעניק השראה לדור הבא מול יריבה עדיפה בהרבה. ישראל לפחות תיהנה מדחיפת הקהל בארנה באשדוד שהוסבה בימים האחרונים למגרש טניס.
"סומך על עוליאל"
את הראיון עם הקפטן ערכנו תוך כדי אימון ספינינג נמרץ, שלא היה מבייש ביצועים של ספורטאי צעיר ב-20 שנה. אחרי שהסדיר את הנשימה אמר ארליך: "כמעט חמש שנים שהנבחרת לא שיחקה בישראל, זו ההזדמנות הכמעט יחידה שנותרה לי לשחק כאן. אנרגיות מטורפות, חשיפה אדירה של הענף ושל כל אחד מאיתנו. גם כשאני ואנדי רם רשמנו תוצאות גדולות, השיא תמיד היה ללבוש את מדי הנבחרת".
אחרי שבן פתאל (490) שוחרר לבקשתו לטובת טורנירים אישיים, הנבחרת הישראלית כוללת את ישי עוליאל (343 בעולם), עידן לשם (511) ודניאל צוקרמן (661).
"כשעוליאל היה בשיאו בנוער, שאלו מה אני חושב עליו. אמרתי שייתנו לו להתפתח, ורק בסיום הקריירה הוא יוכל לתת את הדין וחשבון אם הגיע לאן שאמור היה להגיע. הוא מקצוען, מקריב מאוד, ממוקד מאוד כדי להצליח", מעיד ארליך על השחקן הבכיר בנבחרת, שצעיר ממנו ב־23 שנה. "אני סומך עליו ואוהב אותו, מקווה בשבילו ובשביל כולנו שיצליח. אף אחד לא חשב שנובאק ג'וקוביץ', שראינו אותו בארץ, עומד להיות אולי השחקן הכי גדול בהסטוריה – כמו שאף אחד לא חשב שאנדי ואני נהיה אלופי גראנד־סלאם ובטופ־10".
"בדייויס הכל יכול לקרות"
הטניס הישראלי יוכל לשחזר בשנים הקרובות הגעה עד לחצי גמר הדייויס?
"על הנייר זה נראה כמעט בלתי אפשרי, אבל גם אף אחד לא יכול היה לחזות שדודי סלע, הראל לוי, אני ואנדי נגיע לאן שהגענו. זה היופי בדייויס. הטניסאים הגדולים בעולם מתמודדים עם לחץ שונה בנבחרות. קחו את דייגו שוורצמן, עשירי בעולם, שלפני שנה הפסיד בבית למדורג באזור ה־800. אלו דברים שלא יכולים לקרות מחוץ לדייויס".
דרום־אפריקה היא נבחרת עם כוכב אחד גדול, לויד האריס (33 בעולם), ששיתף פעולה עם ארליך בשנה שעברה בגראנד סלאמים, ושחקן זוגות מצוין כמו רייבן קלאסן (34). המנצחת תעלה לקרב על העלייה לבית העליון שיתקיים בספטמבר, והמפסידה תנשור לבית 2. "יהיה מאתגר מאוד", אומר ארליך. "ברור שהם פייבוריטים, הטניסאי הבכיר שלהם הוא 30 בעולם ושלנו 400. המספרים לא משקרים, אבל אני אופטימי ואפשר להפתיע".
"אף אחד לא חשב שג'וקוביץ', שראינו אותו בארץ בגיל צעיר, עומד להיות אולי השחקן הכי גדול בהיסטוריה - כמו שאף אחד לא חשב שאנדי ואני נהיה אלופי גראנד־סלאם ובטופ-10"
מה משאיר אותך רלוונטי בטניס בגיל 45?
"אני המון שנים בסבב, מנסה לתחזק את עצמי כדי להתמודד עם ילדים שמשחקים חזק. אני מקבל פידבקים משחקנים בכל העולם, ומנסה להעביר את הגישה שלי לצעירים שעדיין לא חוו גראנד סלאמים".
הטניס הישראלי נמצא היום במשבר הגדול בתולדותיו. איך זה קרה?
"אתה לא חושב ולא מצפה לזה, אי־אפשר להתכחש למה שקורה. מקווה שעם אנשים כמו היו"ר אבי פרץ שהוא סופר נמרץ או תומר דנק, המנהל המקצועי החדש, נהדק את השורות לקראת עשור טוב יותר. חייבים לתת דחיפה לטניס".
עד כמה זה קשה בכל פעם להעמיס את התיק ולעזוב את המשפחה?
"בכל פעם שאני סוגר את הדלת מאחוריי נקרע לי הלב. באוסטרליה הייתי יותר משלושה שבועות ועכשיו שוב עוד שלושה שבועות בלי לראות את המשפחה, בלי להשכיב את הילדה ולהקריא לה ספר, להקפיץ את הילד לחוג או לבלות עם האישה. זו הקריירה והפרנסה שלי, אני לא יכול להפסיק מחר ולהיות בבית. בלי התמיכה של אשתי המדהימה לא הייתי שורד את חמש השנים האחרונות".
עד מתי תהיה שחקן פעיל?
"אני אוהב לשחק, אוהב להתחרות, אוהב את הספורט, עדיין מקבל פרפרים בבטן לפני כל משחק. אני 'דפוק', אתה יכול לצטט אותי, זה בסדר, יש לי את החיידק הזה שאני כל כך נהנה ממנו. אני נכנס לרולאן גארוס, לדוגמה, עם התרגשות מטורפת כאילו זו הפעם הראשונה".
"לא אחרים אף טניסאי"
אתה חבר קרוב מאוד של ג'וקוביץ'. מה אתה חושב על ההתנהלות שלו בעניין הקורונה?
"כולם צריכים להתחסן, אני התחסנתי שלוש פעמים. מאמין גדול ברפואה ולא חסיד של קונספירציות. דיברתי עם נובאק ואמרתי לו שאחרי הראיון הכן שלו, אני יכול לפחות להבין למה הוא התכוון. אני מעריך את זה שהוא מוכן להקריב. אמרתי לו שאם הוא לא רוצה להתחסן שיישב בבית – יש פה השלכות ציבוריות, אבל אהבתי שהוא יצא החוצה ואמר שהוא מוכן לשלם את המחיר".
אם תצטרך לעלות מול טניסאי רוסי, תהיה לך בעיה עם זה?
"לא תהיה לי בעיה, בדיוק כמו שלא הייתי רוצה שטניסאי ממדינה ערבית יחרים משחק מולי בגלל שאני ישראלי. זו הפרנסה שלו והוא נתן את הנשמה שלו כדי להיות במקום הזה. כמובן שליבי עם האוקראינים, אבל לא מוכן להחרים אף טניסאי".
