הבריחה ההמונית של כוכבים מזדקנים למערב ב-NBA יוצרת תמונה מעוותת, ולפיה המערב יותר חזק. אבל זה פאטה מורגנה. במציאות, במזרח הולכות ומתחזקות כמה קבוצות שמזכירות, לי לפחות, את גולדן סטייט של לפני כעשור: הסתמכות על קאדר רחב של צעירים עם מספיק כישרון קליעה, אתלטיות, מהירות טבעית, רעבים, תיבול נכון של מבוגרים אחראים לחנוך אותם ולהרגיע את הספסל כשלא הולך, ואם צריך, גם את חדר ההלבשה. מאמנים צעירים ורעבים שמדברים את אותה השפה כמו הכוכבים הצעירים שלהם.
כל ניתוח מעמיק צריך להתחיל עם דראפט 2017. ג'ייסון טייטום מוביל בבטחה את טור הנקודות (של כל הליגה, אגב) והתרומה לנצחונות. במקום השני ג'ארט אלן, במקום השלישי באם אדבאיו, במקום הרביעי דונובן מיצ'ל, שישי דרק ווייט. מה כל כך מיוחד פה? מאז אותו דראפט, לברון, קוואי לנארד ויאניס עלו לגמר הפלייאוף ועשו 1:2 באליפויות מול המערב. בשאר השנים הגיעו לשם אדבאיו עם מיאמי וטייטום עם בוסטון. שניהם פעמיים, כנגד כל הסיכויים, שניהם פי שניים ממי שהוזכר ופעמיים יותר מג'ואל אמביד. ובלי שמישהו האמין בהם. אמרו שהם בלוף. מכונת היח"צ לא סובלת אותם. הם חנונים מדי. משעממים. אין מספיק היי-לייטס.
7 שנים, 3:4 לדראפט הזה מול כל שאר הדראפטים יחדיו. והם בקושי בני 27-8. מי מתמודד מולם? למשל אמביד? מי שראה עד כה את כל הגמרים מהבית? הסתפק עד כה בגמר אזורי אחד נגד קוואי. רוצים עוד פרט פיקנטי? בדראפט 2016, דומנטאס סאבוניס מוביל את טור התרומה לניצחונות לפני טייטום. ככה-כמו-שזה, כלומר עם עונה אחת פחות, לא רק טייטום היה יכול להיות במקום השני אחריו, גם ג'ארט אלן ובאם אדבאיו. כלומר, הם כבר "עקפו" את המחזור שלפניהם, למעט כאמור סאבוניס הנפלא כשלעצמו. וכל זה, בלי יח"צ. גם דומנטאס וג'יילן בראון לא מסתנוורים עד כה מאור הזרקורים.
בהזדמנות השנייה שלו, בעונתו ה-7, טייטום הניף גביע אליפות. איתו חגגו גם ווייט ובראון, מאותו דראפט וזה שלפניו. זה לא חסר תקדים, אבל ג'ורדן, למשל, הניף גביע רק בעונתו ה-8, ולברון בעונתו ה-9. מדובר בלידתה של שושלת חדשה, לא פחות. בוסטון, ואיתה מתחרה ראויה, קליבלנד של מיצ'ל ואלן (ומיאמי עם באם...). והן טובות מספיק בשביל לחסל לחלוטין קריירה של שחקן אדיר ונדיר כמו אמביד, שמעתה יכול רק לחלום על גמר . ולא רק הוא. ברוקלין מגיעה לסדרת סיבוב ראשון כפייבוריטית ונוחלת את "הסוויפ הצמוד ביותר בהיסטוריה"; הארדן בורח לפילי, ולקליפרס, דוראנט בורח ישירות לפיניקס וארווינג לדאלאס.
אבל מי הכוכב מס' 1 שברח למערב "החזק כביכול"? כן, לראשונה בקריירה שלו, לברון ג'יימס. והוא אכן עשה מזה אליפות, בבועה לפני 4 שנים וחצי. הוא ראה את הנולד. ואולי זה היה הסוכן שלו... אחריו הגיעו ווסטברוק וקוואי. מה ראו כולם? קבוצה צעירה, רעבה, נטולת אגו, אינטליגנציית כדורסל אדירה, יכולות אתלטיות מרשימות, כישרון ועבודה יומיומית, כמעט סיזיפית, וכימיה שבמעט מאד מקומות אחרים יש, ואיפה שיש, יש גם אליפויות.
אז המערב חזק? הצחקתם. כלומר, אם המערב כל כך חזק, למה כל הכוכבים מהמזרח ברחו לשם? תשובה: כי כידוע, העכברים בורחים מספינה טובעת. רוצים תהילה, מנוחה ונחלה? תמצאו לכם מהר איזה דונצ'יץ' או יוקיץ', או SGA מחוזק בהולמגרן, מה שלא יהיה. אנט, הכל הולך. כי אם תישארו במזרח, פשוט מאוד, חד וחלק, גם את הגמר הבא אתם תראו מהבית.
אלו חדשות רעות מאד לדור הצעיר במערב. ויש גם שם כישרונות. רק תראו למשל את אוסטין ריבס. הציל את הלייקרס בעונה שעברה, אבל השנה בא דלטון קנקט וגם הוא בקרוב מאד יישלח אחר כבוד לספסל, ושם ימצא את דיאנג'לו ראסל, ולידו גם את גייב וינסנט. ההנהלות במערב בלחץ אטומי שמאוד לא מתאים לאווירה נינוחה ורגועה שמקדמת צעירים שזקוקים ליציבות, לפני כל השאר. מדובר בהנהלות עם שעון חול שחייבות הצלחה עכשיו ולכן מעדיפות כוכבים מזדקנים מהמזרח. הם יתייבשו על הספסל, או שיעשו את הדרך ההפוכה, לנמרי המזרח.
שם יודעים לשלב צעירים מוכשרים ולהיפטר מכוכבים מזדקנים שהיו אוברייטד בטירוף גם לפני שירדו מגדולתם. והם? שיילכו למערב!
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
