שחקני חיפה פורצים באמצע המסע"ת
(באדיבות ONE)
מקובל לומר כי זכייה באליפות השלישית ברציפות קשה יותר משתי קודמותיה. אחרי שזכתה לראשונה באליפות אחרי עשור, ואחרי ששמרה על יציבות והניפה עוד צלחת כעבור שנה, מכבי חיפה הייתה צריכה לחשב מסלול מחדש. היא עשתה את זה בענק, והיא מסיימת את העונה עם עוד אליפות, שהייתה קשה במיוחד דווקא בגלל ההישג הענק שלה בתחילת העונה.
האימפריה מכה שלישית: האליפות של מכבי חיפה - כתבות נוספות
בעונה השלישית שלאחר שתי אליפויות, חייבים להביא לשילוב בין שימור הנקודות החזקות ושינוי בשלוש עמדות לפחות כדי להשיג ריענון. כך לפחות נוהגים באירופה, וכך נהג בזמנו אלכס פרגוסון בימים הגדולים של מנצ'סטר יונייטד.
באופן כללי, חיפה בנתה עצמה לשתי מטרות העונה, אחת מיידית והאחרת בטווח של עד סיום העונה. הראשונה הייתה להגיע בכושר טוב למוקדמות ליגת האלופות, בכך היא הצליחה בענק וידעה למצות את מלוא הפוטנציאל שלה. היא עברה בהצלחה מסחררת את שלב המוקדמות מול שתי קבוצות שהאצטדיונים שלהן מהווים סיוט לכל קבוצה אורחת. היא הביסה את אולימפיאקוס 0:4 ביוון, וסיימה ב-2:2 דרמטי מול הכוכב האדום בלגרד בשלב הפלייאוף.
גם בשלב הבתים, חיפה הסתכלה ליריבות הבכירות בלבן של העיניים. היא אפילו ניצחה את יובנטוס הגדולה 0:2, אחד הניצחונות הגדולים בהיסטוריה של המועדון והכדורגל הישראלי בכלל. אלא שאז הגיע מועד התשלום במזומן ועם ריבית.
הקבוצה שרצה בצמרת קרוב לשלוש שנים ברציפות נפלה מהרגליים עד כדי סכנת קריסה ואיבוד האליפות. רמתה אחרי פגרת המונדיאל צנחה משמעותית, ויש שכינו אותה "חיפה האחרת". את העונה הנוכחית היא מסיימת בקצב של הליכה יחסית לאנרגיות בפתיחה. אך תודות לכישרון האישי של מספר שחקנים ובראשם מלך השערים עומר אצילי, ולא פחות תודות ליריבות שלה לצמרת, מכבי ת"א והפועל באר-שבע, היא שמרה על הכתר. ההיסטוריה תמיד תזכור אותה כקבוצה הישראלית הראשונה שהוכתרה כאלופה אחרי שהשתתפה באותה עונה בשלב הבתים של ליגת האלופות. עד מכבי חיפה הנוכחית, כל הקבוצות הישראליות שילמו מחיר על ההופעות שלהן בצ'מפיונס.
אז מה בדיוק חיפה עשתה כדי לשמר את התואר? כמו שהיה אומר פרגוסון בזמנו: השארת הבסיס וריענון במספר עמדות, אפילו בשחקנים שאינם טובים בהרבה מקודמיהם. היא איישה את עמדות המגינים בדניאל סונדגרן השבדי, המגן הימני שהגיע מאריס סלוניקי והביא יותר עוצמה פיזית. גם עמדת המגן השמאלי השתכללה והשתדרגה התקפית בזכות פייר קורנו הצרפתי. שני המגינים נמצאים ברמה אחת מעל המקבילים הישראלים בקבוצות אחרות, למרות שלא מדובר בהשקעה כספית יוצאת דופן מצד הירוקים.
מי שהיה אמור להיות הדובדבן בקצפת הוא פרנצדי פיירו. בתחילת העונה התייחסו לבואו של חלוץ נבחרת האיטי כשיחוק גדול, לאחר שכבש 15 שערים בליגת המשנה של צרפת. פיירו הענק והפיזי אמנם קבע שיא רכישה חדש, 1.6 מיליון אירו, והחזיר את ההשקעה באופן מיידי עם חמישה שערים במוקדמות ליגת האלופות, שכיסו את מלוא ההשקעה בו ועזרו למכבי חיפה לעלות לשלב הבתים. היו שראו בו את התשובה החיפאית לחזרתו של ערן זהבי למכבי ת"א.
אלא שמהר מאוד התקוות התפוגגו. פיירו איבד את הביטחון והכיוון, ואף הפך למעצור בהתקפה. תמיד תישאר השאלה: אם היה חלש במשחקי הליגה, איך כיכב בשלב מוקדמות ליגת האלופות? ברק בכר, בדרכו הסולידית, לא איבד את האמון בחלוץ שלו, העניק לו עוד ועוד הזדמנויות, אבל ספק אם החלוץ יישאר בעונה הבאה.
כמובן, החלק של המאמן בכר בהצלחה גדול מאוד. הוא הגיע לחיפה הגיע אחרי שהוציא את הפועל באר-שבע מהליכה במדבר במשך 40 שנה לשלוש אליפויות רצופות. יעקב שחר החתים אותו אחרי עשור שבו מכבי חיפה נתקעה, בכל פעם מסיבה אחרת. התוצאה: שוב שלוש אליפויות ברציפות. בסך הכל, הישג בלתי נתפס עבור המאמן הצעיר, רק בן 43: שש אליפויות בשמונה עונות. איפה ראיתם דבר כזה בליגה שוויונית?
בין בכר לקטש
ועדיין, רבים מנסים לפענח את חידת בכר. איך הוא מגיע להישגים האלה בלי רעש וצלצולים, אלא רק באמצעות התבונה הטבעית האישית ועבודה קשה. גם אם עדיין קשה להכתיר אותו כגאון, ברור כי במאמן שזכה בשש אליפויות בשמונה שנים יש משהו שאין באחרים. נכון שאלמנט המזל מהווה מרכיב בכדורגל, אבל מאמן שמגיע לכל כך הרבה הישגים לא חי רק על מזל.
יש בבכר כריזמה שקטה, יכולת לנהל בצורה אופטימלית ארגון הכולל צוות אנשי מקצוע (מחלקת הסקאוטינג הנהדרת עם גל אלברמן בראשה, שהצליח לחפות על עזיבת הבלם הדומיננטי בוגדן פלאניץ' באיתור עבדולאי סק שהפך למצטיין של סוף העונה ודילן בטובינסיקה) ויכולת להבין מי נמצא בכושר הטוב ביותר כדי לתרום לקבוצה, כמו דיא סבע.
מבחינת אופי, בכר די מזכיר את עודד קטש מהכדורסל. שניהם צעירים ויסודיים, לא מתלהמים ואינם מחפשים לגנוב את ההצגה מהשחקנים, אלא רק לנהל אותם נכון ולהקפיד על חדר הלבשה בריא כדי שהשחקנים יעשו הכל לטובת הקבוצה. עזיבתו הצפויה לכוכב האדום בלגרד היא מכה קשה עבור הירוקים, שיצטרכו למלא את הבור שהוא מותיר אחריו.
ולא לשכוח את האווירה: 30 אלף צופים כמעט בכל משחק בית בסמי עופר, ואלפים המלווים במשחקי החוץ, הם חלק חשוב במסעו של המועדון החוגג אליפות מספר 15. עשר מהאליפויות הושגו במילניום הנוכחי, יותר מכל קבוצה אחרת. האם מכבי חיפה תוכל לזכות באליפות רביעית ברציפות, דבר שלא נעשה בארץ מאז שהפועל פ"ת זכתה בחמש אליפויות רצופות בתחילת שנות השישים? נצטרך סבלנות בשביל לדעת. עד אז, מוקדמות ליגת האלופות ממתינות בפתח.
