אלוף אפריקה בשנתיים האחרונות, האלג'יראי מסעוד דריס בן ה-22, שנחשב לג'ודוקא איכותי, הגיע אתמול (ראשון) לשקילה לקראת יום התחרויות שלו שאמור היה להיפתח הבוקר בשאמפ דה-מארס בקרב מול טוהר בוטבול הישראלי, כשהוא כבד ב-400 גרם מה-73 ק"ג המורשים בקטגוריית המשקל שלו. מה שהוביל לפסילתו על-ידי איגוד הג'ודו הבינלאומי מהטורניר האולימפי.
מדובר בפרישה ראשונה של יריב ערבי או מוסלמי מול אחד מהספורטאים במשלחת הישראלית, אחרי שאתמול עלו להתחרות יריבים ממרוקו וטג'יקיסטן מול ברוך שמאילוב - גם כן בטורניר הג'ודו האולימפי. בכל מקרה, בוטבול הרוויח מכך עלייה לשמינית הגמר, שם יפגוש את היידאט היידארוב מאזרבייג'אן, אלוף העולם המכהן והמדורג 1 בעולם.
אז למה דריס פרש? החלטה פוליטית כמובן. לאלג'יריה אין יחסים דיפלומטים עם ישראל ולפני שלוש שנים - באולימפיאדת טוקיו - התרחש מקרה דומה. פתחי נורין פרש כדי להימנע ממפגש עם...בוטבול. מאמנו של נורין באותה אולימפיאדה, עמאר בן יחלף, ספג עונש חמור בעקבות זאת והושעה ל-10 שנים.
הפעם דריס החליט שלא להתייצב לקרב מסיבות של "הזדהות עם העם הפלשתיני", ולכן החליט להגיע כבד מהמשקל הנדרש, ובכך לא לסכן את עצמו בהשעיה ארוכה. "אנחנו לא מוכנים לייצר נורמליזציה עם מדינה כמו ישראל", הסבירו האלג'יראים. "זו הקרבה קטנה לעומת מה שאחינו הפלסטינים חווים".
דריס, שהגיע עד לרבע גמר אליפות העולם האחרונה, אמור היה לקבל עידוד גדול באולם בפריז בשל מוצאו, אולם החליט לא להתייצב בדרך עקיפה של פסילה. "דריס תומך בפלסטין ובאי נורמליזציה עם ישראל", אמרו באופן רשמי במשלחת האלג'יראית.
העיתונאי אלג'יראי-צרפתי מוחמד סיפאווי דווקא תקף את ההחלטה של דריס: "הכי גרוע זה שהוא יחזור למדינתו ויחגוג כגיבור. בארץ האידיוטים, הטיפשות היא המלכה. אלג'יריה נמצאת על סף תהום וזה צעד אחד נוסף לעברו".
הפוסט של מוחמד סיפאווי
צעד נפוץ - ומכוער
החרמה של ישראלים בספורט היא למרבה הצער צעד נפוץ מצד מספר מדינות עוינות, מוסלמיות ברובן. עוד ב-1974 התאחדות הכדורגל הישראלית הורחקה מהתאחדות הכדורגל האסייתית בלחץ המדינות הערביות. מי שנחשבת לסמן הימני בחרם הספורטיבי נגד ישראל היא איראן - שספורטאיה פעם אחר פעם פורשים במכוון מתחרויות נגד ישראלים.
המקרה המפורסם ביותר של חרם נגד ספורטאי ישראלי במשחקים האולימפיים התרחש באתונה 2004 כשעראש מירסמילי, אלוף העולם בג'ודו דאז, נכשל בכוונה בשקילה כדי להימנע מקרב מול הג'ודוקא הישראלי אודי וקס.
מירסמילי אף לא הכחיש שנהג כך מטעמים פוליטיים ואמר: "למרות שהתאמנתי חודשים ואני בכושר טוב, אני מסרב להילחם נגד ישראלי מתוך אמפתיה כלפי הסבל של העם הפלסטיני. אני לא מאוכזב בכלל".
הרשויות באיראן החמיאו למירסמילי על המהלך ואף העניקו לו מענק בסך 125,000 דולר זהה לזה שקיבלו אלופים אולימפיים מהמדינה. דובר הפרלמנט האיראני אמר שמדובר היה ב"החלטה אמיצה ושמירסמילי קנה את מקומו בלבבותיהם של המוסלמים".
מחוץ למשחקים האולימפיים המקרה המדובר ביותר היה ב-2019 כשהג'ודוקא האיראני סעיד מולאי, אלוף העולם דאז, אולץ להפסיד בחצי גמר אליפות העולם כדי להימנע מקרב מול שגיא מוקי. לאחר מכן, הוא החליט לא לחזור למולדתו, קיבל מקלט מדיני בגרמניה - והחל לייצג את מונגוליה שבמדיה זכה במדליית כסף במשחקים האולימפיים האחרונים. מולאי שמייצג כיום את אזרבייג'ן אף ביקר בישראל מספר פעמים לטובת השתתפות בתחרויות סבב שנערכו כאן.
במקרה הזה אגב התאחדות הג'ודו הבינלאומית החליטה לא להשמיע קולות של שטיח כפי שנהגו התאחדויות ספורט אחרות בעבר, והרחיקה את איגוד הג'ודו האיראני לתקופה ארוכה.
