בשבת שעברה עשה כתב ה-NBA, אדריאן ווז'נרובסקי, את מה שהוא עושה כבר לפחות 15 שנה הכי טוב בעיתונות הספורט האמריקאית: היה הראשון לדווח על החתמת שחקן. במקרה הזה, אייזאק אוקורו שחתם לשלוש שנים בקליבלנד. אחר כך נעלם ווז'נרובסקי לכמה ימים, וביום רביעי הודיע כי הוא פורש מעיתונות והולך לנהל את קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת סנט בונאוונטור, מכללה קטנטנה בניו יורק. עיתונאי פורש זו לא ידיעה חשובה, אבל כשהניו יורק טיימס שולח פוש שמודיע על כך, ברור כי לא מדובר בעוד עיתונאי.
במשך שנים על שנים עשה ווז'נרובסקי - ווז', מכאן ואילך - את מה שכמעט בלתי אפשרי יותר לעשות במבנה עולם התקשורת, בוודאי תקשורת הספורט, של היום: הוא הביא סקופים נטו. אחד אחרי השני, בזה אחר זה, פס ייצור של ידיעות ראשוניות באופן כמעט טוטליטארי. הוא היה הראשון לדווח על הטרייד שהביא את קוואי לנארד לראפטורס, על הטרייד ששלח את דמיאן לילארד למילווקי, הטרייד שהעביר את קווין דוראנט לפיניקס, החתימה של דוראנט וקיירי אירווינג בברוקלין, הטרייד ששלח את אנתוני דייויס מניו אורלינס ללייקרס, הטרייד שהעביר את פול ג'ורג' מאוקלהומה לקליפרס, ההחלטה של קוואי לחתום בקליפרס והטרייד שהעביר את ג'יימס הארדן לפילדלפיה. והוא גם היה הראשון לדווח על השבתת ה-NBA במרץ 2020, מה שהחל כדור שלג של השבתת הספורט העולמי בגלל הקורונה.
2 צפייה בגלריה
ווז' היה הראשון שדיווח על מעברו לפיניקס. קווין דוראנט
(צילום: AP Photo/Ross D. Franklin)
כל סקופ כזה קיבל את הכינוי Woj Bomb, פצצת ווז׳, ועם כל סקופ כזה המיתוס שלו רק גדל, עד שהוא הפך לחלק ממה שאוהבים לכנות "הפנים של הליגה". הודעת הפרישה שלו שמטה לסתות גם כי לא היו לה סימנים מקדימים פומביים - אבל גם כי ההחלטה לעזוב חוזה לעוד שלוש שנים עם אחד מכלי התקשורת החזקים בעולם ולוותר על 20 מיליון דולר לטובת ג'וב קטן ונטול תהילה, היא משהו שכוכבים בסדר הגודל הזה לא עושים היום.
הסיפור של ווז' מרתק כי הוא אומר משהו רחב הרבה יותר על עיתונות, ממסד, פשרות וסלבריטאיות מהונדסת במאה ה-21. את התהילה שלו השיג ווז' בעולם של טוויטר, בו הוא פשוט שיחרר ידיעות בניסוחים כמעט רובוטיים. אבל הרבה קודם, הוא התחיל את הקריירה כדעתן וכותב טורים מושחז בעיתון בניו ג'רזי.
המרדף של ESPN
כשעזב את העיתון ב-2007 למיזם חדש בשם יאהו ספורט, זה לא היה מהלך שהביא לכותרת ראשית ב-CNN כמו הודעת הפרישה שלו השבוע, אבל בדיעבד זה רגע ששינה לא רק את חייו, אלא את תקשורת הספורט בכלל. ווז' של יאהו ספורט הקטן לא רק ניצח את האימפריה של ESPN שוב ושוב, הוא גם הרגיש חופשי להביע דעה ולהעביר ביקורת על כל מי שנמצא בצמרת של הליגה, מהקומישינר דייויד סטרן דרך בעלי קבוצות ועד הכוכבים הגדולים.
ESPN רדפה אחריו שנים והוא סירב שוב ושוב, עד שב-2017 הגישה לו הצעה שבאמת אי אפשר היה לסרב לה, הוא ידע שלמשכורת העצומה יהיה גם מחיר בנשמה. שנה אחרי, ווז' עוד עשה צעד חתרני אחרון כאשר חשף בטוויטר את הבחירות של דראפט 2018 ממש שניות לפני שהרשת ששילמה לו מיליונים עשתה זאת בטלוויזיה. זאת הייתה הפעם האחרונה שזה קרה. ווז' המשיך לשלוט בעולם הסקופים, אבל ווז' האנטי ממסדי, הדעתן, הכותב המצוין, נעלם לגמרי.
במקום זאת הגיעו תהילה עולמית ומציאות תקשורתית מעוותת. ווז' ושאמס צ'רניה, הסקופר של האתר "האתלטיק", ואדם שפטר, ה-ווז' של ה-NFL ב-ESPN, יצרו מעמד חדש של עיתונאים שהם מותג ולפעמים נראו יותר חשובים מהמשחק עצמו. התחרות בין ווז' לצ'רניה הפכה ממש לענף בפני עצמו. אולי כדי להחזיר לעצמו את הטעם של פעם, שלח ווז' מייל לסנטור ג'וש האולי ממיזורי, עם המילים "פאק יו", בתגובה לביקורת שהאולי העביר על הקשרים של ה-NBA עם סין. ESPN השעתה אותו לשבועיים ללא שכר.
2 צפייה בגלריה
סיפור שיותר גדול מתקשורת. אדריאן ווז'נרובסקי
(צילום: David L. Nemec / NBAE / Getty Images / Getty Images via AFP)
"כבר אין לי את הדרייב"
ווז' המשיך לעבוד מסביב לשעון, הביא סקופ אחרי סקופ, היה חסר רחמים במרדף אחרי הראשוניות והצדיק כל סנט במיליונים שהרוויח - אבל חברים סיפרו השבוע שאפשר היה לראות שהוא הפסיק ליהנות, והחיים עם שלוש שעות שינה הפכו יותר ויותר קשים. מגיע הרגע בו להישאר ער אמצע הלילה כדי לדווח על החוזה החדש של אייזאק אוקורו גורם לך לחשב מסלול מחדש.
אז ביום רביעי הודיע ווז' שבגיל 55 הוא סיים לרדוף אחרי הטרייד הבא. כסף לא חסר לו, והוא מפסיק לעשות לביתו והולך לעשות לנשמתו בעבודה במכללה הקטנה בה למד. ”גדלתי כבן של פועל במפעל שלושה קילומטר מהמטה של ESPN וחלמתי להיות כתב ספורט", כתב בפצצת הווז׳ האחרונה בהחלט, "העבודה הזו שינתה את חיי, אבל אני כבר לא מרגיש יותר את הדרייב להשקיע בה את מה שנדרש. אין לנו זמן אינסופי ואני רוצה להשתמש בו בדרכים משמעותיות יותר מבחינה אישית".
לא כולם יכולים להרשות לעצמם לקום וללכת ככה, אבל כמעט כל מי שכן יכולים להרשות לעצמם, לא עושים זאת למרות שכל חלק בגוף אומר להם ללכת. אדריאן ווז׳נרובסקי, אולי עיתונאי הספורט הטוב אי פעם, כן עושה זאת. ככה פורשים בשיא.
פורסם לראשונה: 08:07, 21.09.24
