שני דברים חד פעמיים מאפיינים את העונה החדשה בליגה הספרדית, שתצא לדרך בסוף השבוע: 1. לראשונה זה 17 שנה לאו מסי לא יהיה חלק ממנה. 2. אחרי עשרות שנים אתלטיקו מדריד מתחילה כפייבוריטית.
העזיבה של מסי היא פצצת אטום לא רק מבחינת ברצלונה, אלא עבור הכדורגל הספרדי כולו. בין 2009 ל-2018 זו הייתה הליגה הטובה, החזקה והפופולרית בעולם, הרבה בזכות הדו־קרב בין כריסטיאנו רונאלדו למסי.
הפורטוגלי עזב את ריאל מדריד לפני שלוש שנים ועבר ליובנטוס, וזו כבר הייתה מכה קשה לתדמית של הליגה. אבל כל זמן שמסי היה שם נשאר גם העניין. עכשיו, אחרי המעבר לפ.ס.ז', הליגה נשארת בלי כוכב בקנה מידה עולמי. קארים בנזמה, אנטואן גריזמן ולואיס סוארס הם שמות גדולים, אבל לא באותו סדר גודל – וייקח זמן עד שהליגה תצמיח או תקלוט יורשים ראויים.
מסי עזב רק בשל החובות העצומים של בארסה, ומצבה של ריאל לא הרבה יותר טוב. עובדה שבינתיים היא רק משחררת שחקנים כמו סרחיו ראמוס ורפאל וראן. השחקן המשמעותי היחיד שצירפה, דויד אלאבה, הגיע בהעברה חופשית.
זו גם הסיבה שברצלונה וריאל מתעקשות לא לרדת מעץ הסופר-ליג, בתקווה שמתישהו ניתן יהיה להעיר לחיים את הרעיון המגלומני, שאמור לחלץ אותן מהבוץ.
גדולות פחות
בינתיים הליגה תצא לדרך, כאשר מי שתמיד נחשבה לצלע השלישית שואפת לעשות משהו שקרה בפעם האחרונה לפני 70 שנה – לזכות בשתי אליפויות רצופות. הקולצ'ונרוס חגגו אליפות מספר 11 בפוטו־פיניש עוצר נשימה, עם שתי רמונטדות בשני מחזורי הסיום. זו הייתה האליפות השנייה בעידן דייגו סימאונה והתואר השמיני שלו מאז שהגיע לפני כעשר שנים.
אחד מגיבורי הזכייה האחרונה היה לואיס סוארס, שלפני שנה שוחרר במפתיע מבארסה. החלוץ, שיחגוג בקרוב 35, נתן עונה מהסרטים, כבש 21 שערים והוכיח שלא אמר את המילה האחרונה.
אתלטיקו, שדווקא נמצאת במצב כלכלי טוב בזכות הניהול השפוי, מקווה שז'ואו פליקס יתחיל להיות משמעותי יותר, לאחר שבעונה שעברה סיים עם שבעה שערי ליגה בלבד.
סימאונה כמובן לא הסתפק בסגל הקיים וחיזק אותו. הקשר רודריגו דה פול, מגיבורי הזכייה של ארגנטינה בקופה אמריקה, נרכש ב-35 מיליון יורו מאודינזה ואליו הצטרף רפא מיר, מכוכבי הנבחרת האולימפית של ספרד שזכתה במדליית הכסף בטוקיו.
בארסה - לאן?
ברצלונה תתקשה להיאבק על האליפות בלי גדול שחקניה בכל הזמנים, שכבש 474 שערי ליגה (ו־672 בסך הכל) ב־17 עונות. היא אמנם הביאה שחקנים כמו ממפיס דפאי שהגיע מליון, אריק גרסיה וסרחיו אגוארו ממנצ'סטר סיטי, והמגן הימני אמרסון מבטיס (כולם כמובן בהעברות חופשיות) – אבל כרגע לא בטוח שהם יוכלו לשחק במחזורים הראשונים. הסיבה: המועדון עדיין חורג ממגבלת השכר שנקבעה לו – וצריך לשחרר שחקנים עם חוזים גבוהים או לשכנעם לחתוך בשכרם.
ועדיין, לרונלד קומאן יש קבוצה לגמרי לא רעה, עם כמה צעירים מבטיחים. כל העולם זכה להכיר את פדרי ביורו ולאחר מכן באולימפיאדה. אבל הכוכב הכי גדול הוא החלוץ אנסו פאטי, שפתח את העונה שעברה בסערה, הפך למבקיע הצעיר ביותר בהיסטוריה של הקלאסיקו, ואז נפצע בנובמבר. בשבוע שעבר הוא חזר לאימונים, ובמועדון מתפללים שלא ייעדר שוב. בכל מקרה, יהיה מאוד מעניין לעקוב אחר תהליך הבנייה מחדש ביום שאחרי מסי.
שאלת אנצ'לוטי
הסיפור הגדול בריאל הוא בעמדת המאמן. במקומו של זינדין זידאן הגיע מי שהיה הבוס שלו לפני שבע שנים, קרלו אנצ'לוטי, שהוליך את הבלאנקוס לזכייה ב"לה דסימה", גביע האלופות העשירי שלהם, כשזיזו היה עוזרו. האיטלקי לא ממש הצליח בנאפולי ובאברטון, אבל אף אחד לא יעז לזלזל באחד המאמנים המצליחים בהיסטוריה.
ריאל איבדה את שני הבלמים העיקריים שלה, המנהיג הגדול ראמוס שעבר לפריז ו־וראן שהצטרף למנצ'סטר יונייטד. אבל אדר מיליטאו עשה עבודה נהדרת בעונה שעברה, ויחד עם אלאבה הם יוכלו להוות תחליף לא רע במרכז ההגנה.
גם בנזמה נתן עונה מעולה, עם 23 שערי ליגה, אבל בדצמבר הוא יהיה כבר בן 34, וחוץ ממנו לא היה כמעט מי שיבקיע. הכובש השני בטיבו בקבוצה היה בכלל הקשר האחורי קאסמירו עם שישה שערים. לכן, זו העונה שבה שני הברזילאים הצעירים, ויניסיוס ורודריגו, יהיו חייבים להתחיל לספק את הסחורה ולהביא מספרים.
שאלה גדולה נוספת היא האם אדן הזאר יוכל סוף־סוף לשים את הפציעות מאחוריו ולהתחיל להחזיר חלק מ־100 מיליון היורו ששולמו עבורו. צריך לקחת בחשבון שטוני קרוס פצוע וייקח הרבה זמן עד שיחזור, וכרגע העומס במרכז המגרש ייפול על לוקה מודריץ' בן ה-35.
ומי הקבוצות שיוכלו להפתיע את שלוש הגדולות, בעיקר כאשר ברצלונה וריאל פגיעות מתמיד? סביליה תמיד פייבוריטית להיות הסוס השחור, אבל גם ויאריאל וסוסיאדד, שהצליחה לשמור על היהלום השוודי אלכסנדר איסק, מסוגלות לעקוץ.
