לבחור עשרה רגעים בולטים מתוך הקריירה של טום בריידי זה כמו לבחור בעשרת השירים הטובים של הביטלס: יש יותר מדי אופציות וזה ממש אכזרי, אבל לפעמים חייבים את הרשימות האלה בשביל להבין את העוצמה של מה שחווינו, לעשות סדר בראש וליהנות שוב מכל מה שקרה ואולי כבר הספקנו לשכוח.
ויש עוד הבדל - בכוונה לא אמרנו הרגעים "הגדולים", אלא "הבולטים" - כי אצל בריידי כמו אצל בריידי, גאון פוטבול שהצליח להקים עליו גל של שונאים, יש צורך להתייחס גם לכמה פינות אפלות בקריירה שלו, שהן חלק בלתי נפרד מהשלם. ויתרנו על מיקומים, את זה נשאיר לכל אחד מכם. לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים - לכל אוהד יש טום ששמו הוא בריידי. ואגב, לא פלא שהוא פרש (שוב) בתחילת פברואר - עוד מעט תקראו כמה החודש הזה מיוחד עבורו.
הסופרבול הראשון
כאן זה התחיל, 3.2.2002, לפני 21 שנה בדיוק. האגדה. אחרי פתיחה של 2:0 ופציעה של הקוורטרבק הפותח דרו בלדסו, אי אפשר היה לנחש לאן ניו אינגלנד פטריוטס יגיעו. אבל העניין הלך והשתפר עם הזמן, כשבקבוצה הבינו שהילד הזה בריידי, מהמקום ה-199 בדראפט של השנה קודם לכן, הוא שחקן לא רע.
הווינריות הזו, החיבור המיוחד עם המאמן ביל בליצ'ק, נדלקו בבת אחת כמו מגרש ציבורי בפ"ת בל"ג בעומר. למרות שעשו את כל הדרך לסופרבול, הפטריוטס עדיין נחשבו לאנדרדוג מול סנט לואיס ראמס, אבל זה היה מובן - כי אף אחד לא הבין באמת מה הקטע עם בריידי עד אז. המנצח הגדול היה הבועט אדם וינאטיירי עם טיל מ-48 יארד על הבאזר, אבל בריידי היה זה שהציב אותו שם עם התקפה קפואת-דם בדקה וחצי האחרונות.
11 צפייה בגלריה
אף אחד לא הבין באמת מה הקטע איתו עד אז. בריידי מול סנט לואיס, אי שם ב-2002
(צילום: AP)
האיבוד שלא היה
ובעצם, אולי כדאי לקחת את השעון שבועיים לאחור מאותו סופרבול. למבקרים וליריבים תמיד הייתה הרגשה - ולפעמים בצדק - שהשופטים מקלים על בריידי, שומרים עליו ומחליקים לו במקרים מסוימים. הבסיס של התחושה הגיע ב-19.1.2001, בגמר ה-AFC של ניו אינגלנד מול אוקלנד ריידרס.
קשה להאשים אותו ברגע מעורר המחלוקת הזה, כי לא הוא קובע על המגרש - ועדיין זה נדבק אליו. בפיגור 13:10 ברבע האחרון, בריידי ניסה לשלוח מסירה, ויתר על הרעיון באמצע וניסה למשוך חזרה את הכדור. גרג ביקרט מהריידרס הפיל אותו והוציא את הכדור מידו, אבל לאחר שהשופטים החליטו שמדובר באיבוד, שהיה מבטיח לאוקלנד את הניצחון, הם בחנו את ההחלטה מחדש וקבעו כי מדובר רק במסירה לא מוצלחת כי בריידי ניסה להצמיד את הכדור לגופו (החוק כבר השתנה מאז). בריידי זכה להמשיך בהתקפה והשלים מהפך בדרך לסופרבול, ועד היום מדברים על ההחלטה הזו.
לא יאמן כי יימסר
עונת 2007, הייתה אבן דרך בהיסטוריה של ה-NFL. אלו לא רק המספרים של בריידי, אלא כמו שהגדירו זאת ב"יאהו ספורטס", קפיצת מדרגה בלתי מוסברת - ואנחנו נוסיף שגם לא אנושית. בעונה השביעית שלו כקוורטרבק פותח, בריידי שיפר בצורה ניכרת את רוב השיאים האישיים שלו, כולל זינוק מדהים תוך שנה מ-3,529 יארדים במסירה ל-4,806. הוא גם מעולם לא היה מדויק יותר, לפני ואחרי, עם 68.9 אחוזי הצלחה ושמונה כדורים בלבד שנחטפו לו.
הפטריוטס סיימו את העונה הסדירה במשחק מול הג'איינטס, ובריידי הכריע אותו במסירה לרנדי מוס – שנכנסה לרשימה הזו בזכות העובדה שהפכה לטאצ'דאון ה-50 שלו באותה עונה, הקוורטרבק הראשון אי פעם שהגיע למספר הזה. היו לו ביד כבר שלוש אליפויות בזמן הזה, אבל כאן נפרץ הסכר האחרון בפני אלו שלא האמינו שמדובר בשחקן מסוג שלא הכרנו.
11 צפייה בגלריה
קפיצת מדרגה בלתי מוסברת. בריידי עם המסירה לטאצ'דאון ה-50 בעונה אחת ב-2007
(צילום: AP)
ללא רחמים
כמעט כל הרגעים המשמעותיים בקריירת פוטבול מסוימת נוגעים לפלייאוף. אין מה לעשות בנוגע לזה - משחק נוקאאוט בודד בכמה שלבים קצרים, עונה שלמה שיכולה ללכת לפח בערב גרוע אחד (כפי שקרה לבריידי ולפטריוטס עם עונה מושלמת של 0:16 ב-2007 ועוד שני ניצחונות בפלייאוף בדרך להפסד לניו יורק ג'איינטס בסופרבול). אבל בריידי היה כ"כ גדול, שאי אפשר לצמצם אותו לכך. אפשר גם לקחת משחקים מוקדמים.
טנסי הגיעה להתארח באצטדיון פוקסבורו המושלג ב-2009 ושנאה כל רגע. בריידי השתולל כאילו נולד במקפיא של אטליז וברבע השני לבדו מסר חמישה טאצ'דאונים, שיא NFL שקשה לראות איך יישבר. אם לא היה מוחלף במחצית השנייה, זה היה נגמר בהרבה יותר משישה טאצ'דאונים בלי איבודים ו-280 יארד. תוצאת הסיום: 0:59.
למה לא לרוץ?
הנה רגע גדול של בריידי שכמעט נשכח בשל העובדה שהיריבה עשתה טעות כ"כ משמעותית, שלנצח הסופרבול הזה ייזכר בזכותה ולא בזכותו. אבל בשביל זה אנחנו כאן, לא? הכוונה לסופרבול בפיניקס מול סיאטל סיהוקס ב-1.2.2015.
ההגנה המעולה של סיאטל והרץ חסר המעצורים מרשון לינץ' מיררו את חיי ניו אינגלנד, וממש לקראת הסיום הסיהוקס גם היו אמורים לצאת מפיגור 28:24 אחרי שהגיעו מרחק נגיעה מהאנדזון. כל מה שהיה דרוש זה לתת את הכדור ללינץ' שהפטריוטס לא מצאו לו תשובה לאורך כל המשחק, אבל המאמן פיט קרול קיבל החלטה הזויה באופן היסטורי לנסות מסירה, ומלקולם באטלר חטף את הכדור של ראסל ווילסון. מה שכולם שוכחים הוא שבריידי החזיר את ניו אינגלנד ממינוס 24:14, ובהתקפה המנצחת עמד על 9 מ-9 במסירות שחרכו את סיאטל. אי אפשר להיות טוב יותר במאני טיים.
האוויר יצא, ולא מהמפרשים
והנה הכתם הגדול ביותר על בריידי. כאשר בליצ'ק והקבוצה נענשו ע"י הליגה בעקבות פרשת "ספייגייט", ריגול אסור אחרי הסימנים והפעולות של היריבות, בריידי רק היה שק איגרוף נוח בתור הפנים של הפטריוטס, אבל לא נקט בעצמו בפעולה לא חוקית. ב"דיפלייטגייט" זה כבר היה משהו אחר לגמרי.
כל קבוצת פוטבול משחקת עם הכדורים שלה, מספר מוסכם מראש שהיא מביאה איתה לכל התמודדות. שבועיים לפני אותו סופרבול מהקטע הקודם, ניו אינגלנד פגשה את אינדיאנפולס קולטס בגמר ה-AFC. דקוול ג'קסון חטף את אחת המסירות של בריידי במהלך המשחק, ואז הגיש את הכדור למזכרת לחבר בצוות הקבוצה. ואז הכל התחיל: אנשי הקולטס שמו לב להבדל מהותי בין הכדור של ניו אינגלנד לכדורים שלהם, וחקירה העלתה כי הוצא ממנו יותר אוויר מהכמות המותרת, וכי בריידי הורה לאנשי קבוצתו לבצע זאת (מהלך שמסייע לשליטה טובה יותר בכדור). בריידי הושעה לארבעה משחקים, הקבוצה נקנסה במיליון דולר, וכל אמריקאי יודע כיום את כמות האוויר הנדרשת לפי התקנון.
המהפך הגדול מכולם
יריבות כבר קיבלו בהבנה לאורך השנים את העובדה שבריידי יוביל את ניו אינגלנד לניצחונות אחרי פיגורים בלתי אפשריים, יריץ התקפה אחת אחרונה כנגד כל הסיכויים, אבל מה שקרה ב-5.2.2017 ביוסטון היה כבר מוגזם. בגלל גודל המעמד והתרחיש המוטרף, אפשר לומר שמדובר במשחק הפוטבול הגדול בכל הזמנים (למרות שסביר להניח שלא כולם יסכימו). רק ראוי שבריידי היה אחראי על מה שקרה בו.
סופרבול 51 היה אמור להסתיים בהנפה של מאט ראיין ואטלנטה פלקונס. בתצוגת תכלית שייבשה את כל מה שבריידי ניסה לעשות, הפלקונס עלו ליתרון 3:28 באמצע הרבע השלישי. לא חוזרים מדברים כאלה, בטח שלא בסופרבול. על בריידי זה באמת קטן. במשחק על-זמני של 466 יארד, בריידי דחף את הפטריוטס ל-0:19 ברבע האחרון, כפה הארכה והוביל את המהלך המנצח שסיים ג'יימס ווייט. התופס כריס הוגן סיכם: "לא הייתה נקודה במשחק בה ראינו על טום שהוא חושב שזה גמור".
11 צפייה בגלריה
סופרבול 51 היה אמור להסתיים בהנפה של מאט ראיין ואטלנטה פלקונס. הוא הסתיים כך
(צילום: רויטרס)
יגואר מודל בריידי
בסופרבול הבא ניו אינגלנד כבר הפסידה אחרי שנכנעה לתצוגת הסינדרלה של ניק פולס מפילדלפיה, אבל היא בכלל לא הייתה מגיעה אליו אלמלא מה שקרה בגמר האזורי מול ג'קסונוויל ג'גוארס. היגוארים היו סינדרלה בפני עצמם, ותיכננו עוד נשף עם יתרון 10:20 ברבע האחרון. דיברנו על מה שבריידי עושה כדי להחזיר את הקבוצות שלו למשחקים, וזו הייתה הדוגמה המזוקקת לכך.
המשחק הסתיים ב-20:24 לניו אינגלנד, כמובן, עם שני טאצ'דאונים מאוחרים, אבל אף אחד מהם לא היה מתרחש אלמלא הניצוץ של בריידי. עדיין במינוס 10, ניו אינגלנד ניצבה בבור רציני של 18 יארד חסרים בניסיון השלישי והאחרון. בריידי תפס את עצמו ואת החברים בידיים, והעיף מסירה פנטסטית לדני אמנדולה שהחייתה את ניו אינגלנד והניעה את כל המהפך. מהלך אחד שמסכם את כל היכולת שלו להתגבר על אתגרים אדירים.
ממסצ'וסטס לפלורידה
לברון ג'יימס היה צעיר בהרבה מטום בריידי כששניהם קיבלו החלטות דרמטיות ששלחו אותם לפלורידה, אבל ההשפעה של המהלך הייתה זהה. שניהם הכתירו את המהלך בהצלחה, אחד כשחקן שכל העתיד לפני ואחד בגיל 42. אבל אחרי האירוע הטלוויזיוני המיותר של לברון, שהודיע שהוא עוזב את הבית החם בקליבלנד ו"לוקח את הכישרון שלו" למיאמי, בריידי עשה יותר בשקט (עד כמה שאפשר), בלב שבור ובביטחון מלא את השינוי מניו אינגלנד לטמפה ביי באקנירס.
היה כאן צורך שיקול קר מבחינתו, מה שמוסיף למעמד המיתולוגי שלו כאדם שרוצה לנצח בכל מחיר. הוא ידע בוודאות שאם יישאר בניו אינגלנד יקרו שני דברים: הראשון, ההיסטוריה תחבק אותו בתור ספורטאי נדיר שגם בתקופה בה זה כבר לא מקובל, נותר לאורך כל הקריירה המפוארת במקום אחד. השני, הוא לא יזכה יותר לעולם בעוד אליפות, כי הפטריוטס זקוקים לבנייה מחודשת ואין לו זמן לזה. איכשהו, הוא אכל את העוגה והשאיר אותה שלמה, כי רוב אוהדי ניו אינגלנד, ובטח שהקהל הרחב, לא יכולים לכעוס עליו באמת ומרעיפים עליו הערצה, הוא תמיד יהיה סמל של הפטריוטס – וגם עניין האליפות הסתדר. תקפצו לקטע האחרון.
סיבוב אחד אחרון
זה היה קצר וקולע. עונה אחת בלבד הייתה דרושה עבור בריידי כדי להפוך את טמפה ביי מקבוצה אבודה לכזו שעולה לסופרבול. הוא השתפר ככל שהעונה התקדמה, השיג חיבור מיידי ואיכותי עם הצוות המקצועי ושחקני הקבוצה שסמכו עליו בעיניים עצומות, ולאושרם של האוהדים – לפחות 25 האלף שהורשו להיכנס לאור מגבלות הקורונה - בריידי שלח את הבאקנירס למשחק גמר באצטדיון הביתי.
עם סיפור כזה, לא הייתה דרך אחרת פרט לזכייה שביעית אישית באליפות, והראשונה בהיסטוריה של קבוצה כלשהי במגרש הביתי שלה. היורש המיועד של בריידי כפנים של הליגה, פטריק מהומס, לא תיפקד מול הגנה אימתנית שכיבתה את האלופה המכהנת קנזס סיטי, ובריידי זרם ל-9:31 במשחק בו הפך בגיל 43 לשחקן המבוגר אי פעם שמופיע בסופרבול.
11 צפייה בגלריה
עם סיפור כזה, לא הייתה דרך אחרת פרט לזכייה שביעית אישית באליפות ה-NFL
(צילום: getty images)
